שחור סמיך.

[Michallllllllll]

שחור סמיך.

יש לי מערבולת שחורה בראש שמתעצמת לפחות פעמיים ביום וגורמת לי ללא לזוז.. אני בטבריה עם האחיינים שאני מתה עליהם ובמקום להנות מהם ולעזור לאחותי איתם עכשיו אני רק שוכבת. אני חושבת על עוד מעט.בסעודה. ואני רק מפוחדת ומדוכאת יותר.. איך אני אוכל? אני צריכה ליהיות רזה מאד מאד בשביל האישפוז.. זה מה שעובר לי בראש.. פתטי נכון? אבל לכי תגידי את זה למוח שלך שישדר את זה לגוף שלך ויעשה אותו רפוי.. בקושי נושמת.. רע לי!!! ושותקת וכותבת.. מה יהיה? אני חייבת להעלם עכשיו.. מתחת לשמיכה עם כדור שירגיע קצת ויגרום לי אולי קצת לישון ולקום רפויה.. זה כדור במיוחד למצבים האלו שהפסיכיאטרית ממכבי נתנה לי.. הוא אנטי חרדתי וקצת מפיג את הדיכאון.. קמה ב כ ח לשתות אותו. איזה פדיחות מגיסי יהיה אם אני לא אוכל משהו. מתבישת ממנו.. אוף!! מה אני עושה עם עצמי??? ואולי כמו שבן חורין אמר לי לא כדאי לי להתאשפז ובמקום ללכת לפסיכולוג מקופ"ח וזהו? קצת פחות מלחיץ..רוצה להרגע!!

 

[ב ן ח ו ר י ן]

למה להתאשפז?

בית חולים הוא אף פעם לא מקום טוב וסביר להניח שהאישפוז אולי ידאג להכניס לך קצת אוכל לגוף אבל תמיד תחזרי לאותה הנקודה. אבל אני לא רופא, ואם זה נראה לך לעניין אז תתאשפזי. בכל מקרה, לפעמים צריך לעשות דברים גם אם הם נראים לנו לא הגיוניים לחלוטין ואצלך כרגע זה לאכול עם כל רגשות האשמה שזה יוצר.

 

[Michallllllllll]

תודה.. אבל זה קשה! אוףףף!!!

 

[ב ן ח ו ר י ן]

אם זה היה קל, זה לא היה מעניין

אני, בכל מקרה, בחיי, לא הולך אף פעם על הדברים הקלים, רק על הקשים והכמעט בלתי אפשריים-רק ככה מעניין לי!!!

 

[נטולת כאב]

אוווווף איזה תגובה

לפעמים החיים פשוט קשים ובלתי אפשריים ולא בגלל שאנחנו בוחרים או שזה מעניין אותנו.....!!!!!!!!!!!!!!

 

[Michallllllllll]

בואו כל מי שקשה לו שיצרח איתי לתוך

הכרית.. אני לא רוצה לפגוע ב ע צ מ י הדפוק הזה גם ככה.. כולם הלכו לטיילת אני לא רציתי עושה הליכות בשכונה.. שמתי גיינס וסווצרט ומלא גופיות.. אין פה אפאחד.. רק ילדים עם הפיקות המעצבנים שלהם.. מחר צריכה להיות בת"א בשעות הערב.. אולי אני אפגש איתו.. והוא יביא לי בחינם קצת.. ואז אני לא ארגיש רע.. שית! מתי כבר תתחילי לחשוב לטווח הארוך?!.. סליחה שמרעילה ככה את הפורום הזה...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

מישהו הבטיח לך משהו אחר?

אף אחד לא בוחר קשיים אבל אני מטבעי נמשך לאתגרים וכשקשה זה מעניין אותי. את נטולת כאב ואילו אני בוחר לחוות את הכאב על כל גווניו-כל אדם ובחירותיו הוא.

 

[נטולת כאב]

אתה נהנה מהכאב?

 

[ב ן ח ו ר י ן]

לא, אבל אני יודע שזה חלק אינטגרטיבי

מהחיים ואני מבין שאין כאב בלי הנאה. אני נהנה מהתחושה שלאחר הכאב והעבודה הקשה מגיעה הצלחה. בכל מקרה, אין לי בעיה שנישאר חלוקים בעניין.

 

[Michallllllllll]

ואם יש הרבה זמן כאב וההקלה לא

מורגשת? אני סובלת הרבה זמן.. ופסיכולוגים לא עזרו לי.. אני מתלבטת במידה ואני לא אתאשפז בין פסיכולוג למאמן אישי? יש לך אולי המלצות? אתה אולי עוזר במצבים כאלו? מיכל.

 

[ב ן ח ו ר י ן]

למיכל

פסיכולוג או מאמן אישי יוכלו לעזור לך אבל בסופו של דבר זו מלחמה שלך-אני כאן וכולנו כאן לעזור לך תמיד במהלך ההתמודדות.

 

[נטולת כאב]

הכאב

בגלל זה אני פוגעת בעצמי, כדי להרגיש ולראות את הכאב הפיזי אבל זה לא תמיד מצליח...

 

[נטולת כאב]

עוד אחד...

עוד אחד שפשוט התייאש ממני, אתה ועוד כל כך הרבה אחרים...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

בכלל לא התייאשתי ממך....

אני איתך בכל מצב!!! את חותכת את עצמך בשביל להרגיש את הכאב הפיזי ואז זה מרחיק את הכאב הנפשי?

 

[נטולת כאב]

אם לא התייאשת אז זה כבר יקרה...

כן זה קצת מרחיק לי אותו,בעצם אולי זה אשליה, אני כבר לא יודעת... הבעיה שהגוף כבר כל כך התרגל לכאב הפיזי שמפעם לפעם צריך להעצים אותו כדי להרגיש קצת....

 

[Michallllllllll]

אני לא חושבת שהיא ב א מ ת נטולת כאב