SaberTooth
New member
שחיקה...
אף פעם לא כתבתי בפורום הזה בעבר, וזה נראה לי קצת מוזר ולא טבעי לכתוב בו עכשיו, אבל אחרי עילעול קצר בפורום וקריאה של כמה מההודעות, זה נראה לי כמו המקום המתאים. כבר מעל לשנתיים אני מנהל בתפוז, ואלה היו שנתיים מאוד מיוחדות בחיים שלי, שאני יודע שלא אשכח לעולם. ממש חוויה שאזכור לכל החיים. אני זוכר את כל המיילים הנודניקיים, ואת ההתכתבויות האינסופויות עם אפרת, ואת הראיון המיוחל עם נטע, ואת האדמין בפעם הראשונה ראשונה... אה... נוסטלגיות. אבל... לאחרונה אני חש... שחיקה כזו. אני יודע שעוד הרבה מנהלים חשים את זה, וביחוד לאחרונה. פתאום כבר אין כל כך חשק. הפרישה של נטע והשינויים בהנהלה רק תרמו לזה. פתאום ישנה עייפות כזו. כבר אין כל כך חשק לנהל ולהשקיע מאמצים ולעשות וליזום ולשנות ולשמור... או, אך תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהב את הפורום שלי (479), זה לא העיניין. אני אוהב את האנשים, את הדיונים, את ה
, את הכל, חוץ מאת הניהול. בהתחלה זה היה כל כך כיף, וזה היה כל כך כיף עד לא מזמן. ועכשיו... זה פשוט קצת... מעייף, ואפילו, אני בקושי מעז להגיד את זה - נמאס, ומעצבן, ומשעמם. אני מרגיש שבתחום הניהול פשוט נשחקתי מכל הכיוונים, ואני פשוט באפיסת כוחות טוטאלית בתחום הזה. אין, פשוט אין יותר כוח, אין סבלנות... אין רצון. אני מרגיש לפעמים כאילו אני מנהל יותר מתוך כורח והרגל מאשר מתוך רצון אמיתי. *אנחה עמוקה* כבר חשבתי על פרישה לא פעם ולא פעמיים. כאילו, כשחשים כזו שחיקה, זה הדבר הנכון לעשות, לא? אבל הניהול היה כזה חלק גדול מהחיים שלי בשנתיים האחרונות, באמת, ואני לא סתם מגזים, ואני לא בטוח שאני רוצה לאבד את זה... עדיין. בכל מקרה, זה מה שאני מרגיש. ומכיוון שזה פורום תמיכה רגשית למנהלים וכל מיני, כתבתי את זה פה. :x
אף פעם לא כתבתי בפורום הזה בעבר, וזה נראה לי קצת מוזר ולא טבעי לכתוב בו עכשיו, אבל אחרי עילעול קצר בפורום וקריאה של כמה מההודעות, זה נראה לי כמו המקום המתאים. כבר מעל לשנתיים אני מנהל בתפוז, ואלה היו שנתיים מאוד מיוחדות בחיים שלי, שאני יודע שלא אשכח לעולם. ממש חוויה שאזכור לכל החיים. אני זוכר את כל המיילים הנודניקיים, ואת ההתכתבויות האינסופויות עם אפרת, ואת הראיון המיוחל עם נטע, ואת האדמין בפעם הראשונה ראשונה... אה... נוסטלגיות. אבל... לאחרונה אני חש... שחיקה כזו. אני יודע שעוד הרבה מנהלים חשים את זה, וביחוד לאחרונה. פתאום כבר אין כל כך חשק. הפרישה של נטע והשינויים בהנהלה רק תרמו לזה. פתאום ישנה עייפות כזו. כבר אין כל כך חשק לנהל ולהשקיע מאמצים ולעשות וליזום ולשנות ולשמור... או, אך תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהב את הפורום שלי (479), זה לא העיניין. אני אוהב את האנשים, את הדיונים, את ה
