שחרור קיטור...
אוחחח... אז עברתי את הסאגה של כללל הילדים בבית בשלום...
אבל מטריד אותי משו בלתי פוסק... אני שחרטתי על דגלי את הכסף לא יהרוס אותי...
הבן הגדול אוטוטו 18, גר אצלינו כבר 3 חודשים כי רב עם אמא.
האמא התחתנה לפני שבוע והולכת לגור עם עוד 3 ילדים של בן זוגה, והבן הקטן (13 אוטוטו) לא מוכן לגור איתם.
אז יש סיכוי שגם הוא יגיע קבוע.. למרות שזה כמעט בטוח שלא. אבל הוא כאן הרבה יותר.
היא גרה מרחק יריקה מאיתנו. תמיד התלוננה שחסר לה כסף,
בסדר, היא לבד ואנחנו מרוויחים יותר, אז תמיד קנינו יותר, אף פעם לא ביקשנו החזר.
ואני תמיד תמכתי בבעלי. כי כסף לא היה בשפע אבל לא חסר.
מן הון להון, החיים השתנו, אני פוטרתי והבאנו ילד, וחזרתי לעבוד אבל לא אותם שעות
הגדול גר כאן ובעלי שיחיה, עדיין מעביר את אותם המזונות!
הוא לא מוכן לדבר איתה על זה לפחות כמה חודשים, הילד גר איתנו, קונה אוכל רק על חשבוננו,
אנחנו קונים לו הכל. אפילו לארוחת ערב אחת בשבוע הוא לא הולך לשם.
נהיה פתאום יותר קשה... ובעלי... רק כדי שהיא לא תתפוצץ על הקטן... סותם את הפה...
ואני לא מבינה למה אי אפשר לפחות לדבר... שהילד זהו, בן 18 תיכף, לא גר איתך בכלל, אז חצי מהמזונות יורדים לא?
אבל בעלי.. אוחחח... לא מוכן... מודאג מהעימות... אולי מתבייש לבקש... לא יודעת.
אני דיברתי איתו והוא טוען שהוא מתכוון לדבר על זה... מתי? מי יודע.
זה גורם לי כעס... אני טועה?
אוחחח... אז עברתי את הסאגה של כללל הילדים בבית בשלום...
אבל מטריד אותי משו בלתי פוסק... אני שחרטתי על דגלי את הכסף לא יהרוס אותי...
הבן הגדול אוטוטו 18, גר אצלינו כבר 3 חודשים כי רב עם אמא.
האמא התחתנה לפני שבוע והולכת לגור עם עוד 3 ילדים של בן זוגה, והבן הקטן (13 אוטוטו) לא מוכן לגור איתם.
אז יש סיכוי שגם הוא יגיע קבוע.. למרות שזה כמעט בטוח שלא. אבל הוא כאן הרבה יותר.
היא גרה מרחק יריקה מאיתנו. תמיד התלוננה שחסר לה כסף,
בסדר, היא לבד ואנחנו מרוויחים יותר, אז תמיד קנינו יותר, אף פעם לא ביקשנו החזר.
ואני תמיד תמכתי בבעלי. כי כסף לא היה בשפע אבל לא חסר.
מן הון להון, החיים השתנו, אני פוטרתי והבאנו ילד, וחזרתי לעבוד אבל לא אותם שעות
הגדול גר כאן ובעלי שיחיה, עדיין מעביר את אותם המזונות!
הוא לא מוכן לדבר איתה על זה לפחות כמה חודשים, הילד גר איתנו, קונה אוכל רק על חשבוננו,
אנחנו קונים לו הכל. אפילו לארוחת ערב אחת בשבוע הוא לא הולך לשם.
נהיה פתאום יותר קשה... ובעלי... רק כדי שהיא לא תתפוצץ על הקטן... סותם את הפה...
ואני לא מבינה למה אי אפשר לפחות לדבר... שהילד זהו, בן 18 תיכף, לא גר איתך בכלל, אז חצי מהמזונות יורדים לא?
אבל בעלי.. אוחחח... לא מוכן... מודאג מהעימות... אולי מתבייש לבקש... לא יודעת.
אני דיברתי איתו והוא טוען שהוא מתכוון לדבר על זה... מתי? מי יודע.
זה גורם לי כעס... אני טועה?