שטוחלנדיה (Flatland)

שטוחלנדיה (Flatland)

הרומן של אדווין אבוט מ- 1884 עוסק בסיפורו של ריבוע שחי בעולם של שני ממדים ונחשף בהדרגה לרעיון של עולמות עם ממדים גבוהים יותר משלו. הרומן הוא אומנם גם סאטירה על החברה הויקטוריאנית (בת זמנו של אבוט), אבל גם רומז על אפשרות של ממדים גבוהים יותר מהעולם התלת ממדי שלנו. כמובן, את הקשר למטריקס כל אחד יכול לעשות בעצמו...
 

דנה^^

New member
../images/Emo13.gif אחד מהספרים האהובים עלי

" "ראה שם את היצור העלוב. הנקודה ההיא הנה יצור כמונו אנו, אך הוא מוגבל אל התהום של האין-מימד. היא עצמה מהווה את עולמה שלה, את היקום שלה; על כל מה שמחוצה לה אין היא מסוגלת ליצור כל מושג; לא תדע אורך, לא רוחב ולא גובה, כי לא התנסתה בהם מעודה; אין לה כל ידיעה אפילו של המספר שניים, ואין לה כל מחשבה על ריבוי; שכן היא עצמה אחד והכל, בהיותה למעשה לא כלום. ואף על פי כן שים לב לשביעות רצונה מעצמה, ולמד נא כעת את הלקח הזה: להיות מלא שביעות רצון עצמית משמע להיות ירוד ובור, ומוטב לשאוף למשהו מאשר להיות מאושר מתוך עיוורון ורפיפות מוחין. הקשב כעת". הוא השתתק; ואז בקע מהיצור הקטן והמזמזם צלצול חדגוני, נמוך וזעיר, אם כי ברור מאוד, כמו מאותם פונוגראפים שלכם בחללנדיה, ויכולתי לקלוט ממנו את המילים "אושר אינסופי של הקיום! זה הדבר ואין דבר מלבדו". "למה מתכוון היצור הננסי באומרו 'זה'?" שאלתי. "הוא מתכוון לעצמו", אמר הכדור. "כלום לא הבחנת בעבר, שתינוקות ואנשים תינוקיים, שאינם יכולים להבדיל בין עצמם לבין העולם, מדברים על עצמם בגוף שלישי? אך הס!" "זה ממלא את כל החלל", המשיך היצור המונולוגי הקטן, "ומה שזה ממלא, זה הדבר. מה שזה חושב, זה מבטא; ומה שזה מבטא, זה שומע; וזה עצמו הנו החושב, המבטא, השומע, מחשבה, מילה, שמיעה; זה האחד, ויחד עם זאת הכל בכל. אה, האושר של הקיום!" "כלום לא תוכל להוציא את הדבר הקטן הזה מתוך שאננותו?" שאלתי. "ספר לו מה הוא באמת, כפי שסיפרת לי; גלה לו את המגבלות והצרות של נקודלנדיה, והובל אותו מעלה את משהו גבוה יותר". "אין זו משימה קלה", אמר מורי; "נסה נא אתה". הרמתי אפוא את קולי עד כמה שיכולתי, ופניתי אל הנקודה בדברים האלה: "שקט, שקט, יצור בזוי. אתה קורא לעצמך הכל בכל, אבל הנך הלא-כלום; עולמך כביכול אינו אלא גרגיר בקו, וקו אינו אלא צל בהשווה ל- "הס, הס, אמרת מספיק", הפסיקני הכדור, "הקשב כעת ושים לב להשפעת נאומך על מלך נקודלנדיה". הברק של המלך, שהבהיק עוד יותר למשמע דברי, הראה בבירור שהוא שמר על שאננותו; ואך חדלתי לדבר המשיך הוא בניגונו הקודם. "אה, השמחה, אה, שמחת המחשבה! מה לא יכול זה להשיג על ידי המחשבה! מחשבתו שלו באה אליו, מרמזת על זלזול בכבודו, ועל כן תגביר את אושרו! מרד מתוק מתעורר כדי להסתיים בניצחון, אה, הכוח היוצר האלוהי, של הכל באחד! אה, השמחה, שמחת ההוויה!" "רואה אתה", אמר מורי, "כמה מעט חוללו דבריך. עד כמה שהמלך מבין אותם בכלל, הוא מקבל אותם כדבריו הוא - שכן איננו יכול לדמות חעצמו אף אחד מלבדו- והוא מתפאר לו על מגוון 'מחשבתו' כמשל לכוח יוצר. הבה נעזוב את אלוהי נקודלנדיה זה למימוש הנבער של הווית הכל וידיעת הכל שלו; אין דבר שאתה או אני נוכל לעשות כדי להצילו מזחיחות הדעת העצמית שלו". "
 

miss mcmillan

New member
סתם לא יכולתי לסרב ל-bad pun

הוא בבית אבל טרם הספיקותי לעיין בו.
 
למעלה