בנצרות - בהחלט
מדובר בשתי ממלכות שונות, גן עדן שבו שוכנים כל הנשמות הטהורות וגיהנום שבו שוכנות נשמות שהן לא מספיק טהורות כדי להיות בנוכחותו של אלוהים. כמובן שכל זרם/כת בנצרות מגדיר את מידת הטוהר בצורה שונה ולכן רוב הזרמים ובמיוחד הכתות טוענות של שאר זרמים והכתות הולכות לגיהנום ביחד עם אלה שבכלל לא מאמינים בישו. ביהדות זה יותר מסובך. בעיקרון גיהנום לא מוזכר בתנ"ך. את תפקיד הגיהנום (להעניש חוטאים) תפסו שתי תפיסות אחרות, גמול אישי וגמול לדורות. בתורת הגמול האישי אם חטאת אז אתה נענש בתקופת החיים שלך (כיום זה פועל גם לכיוון השני, אם קרה לך משהו רע - חטאת) וגמול לדורות אומר שאם חטאת אז הבנים שלך יענשו (לא ידוע לי מה קורה אם אישה חוטאת או אם הגמול לדורות חל גם על בנות). במילים אחרות, אם חטאת אלוהים יעניש אותך, ואם לא אותך אז את הילדים שלך. רעיון הגיהנום (והחיים שלאחר המוות בכלל) ביהדות הוא רעיון מאוחר יחסית, עד אז היהדות האמינה בגילגול נשמות (תפיסה שעדיין קיימת חלקית כיום). אך ביהדות במודרנית (כשאני אומר מודרנית אני מתכוון ליהדות של היום לעומת היהדות של פעם). כדאי גם לציין שהכניסה לגיהנום לפי היהדות נמצאת מתחת לגיא בן-הינום (בגלל כל עניין פולחן הבעל), ת'אמת? הייתי שם ולא ראיתי שום כניסה : ) ואם כבר, אני רוצה לציין שאני עושה עבודה בפילוסופיה בנושא "אילו בעיות פילוסופיות פותר השטן?" (בעיקר התחום המוסר, ה"טוב" המוחלט שהוא אלוהים וכוחו הבלתי מוגבל של אלוהים. אם למישהו יש מידע בנושא, אשמח.
