שיבושי מילים

[LCA]

שיבושי מילים

מאיפה הגיעו שיבושי המילים כמו: אני אתקשר לאני "יתקשר"? או אצטרך ל"יצטרך" וכו'... נראה לי שהבנתם את הנקודה. זה מעצבן אותי לראות את זה! לראות שמעל 90% משבשים את המילים מעלה לי שאלה אם בבתי הספר כבר לא מלמדים בצורה נכונה?

 

[אוהד11]

השיבוש ברור, במקום להקפיד על כללי

אותיות אית"ן בעתיד ולהשתמש בצורה "אלך", אנהג", אקנה" וכו, לקחו את צורת העתיד. ברור שזה מקפיץ כל חובב עברית, וראוי לתקן את הדוברים כך, בתקווה שאולי חלקם ישימו לב.

 

[מחשב וירטואלי]

אכן, צריך לתקן את הדוברים,

בבית הספר מלמדים נכון. השיבוש לדעתי נובע מנוחות, אין לאנשים "כוח" לשנות את הפועל מ"נוכח" ל"דובר", זה בנוסף לאלו שאינם מודעים בכלל שהצורה אינה נכונה.

 

[friend9]

../images/Emo45.gif../images/Emo31.gifטעות בידך

ביסודיים ובגנים הגייה נכונה לא כלולה בתכנית הלימודים. מה שכלול, זה חיקוי של המורות, שרובן לא קיבלו שיעורי הגייה (שהיו מקובלים בשנים הראשונות של המדינה). בעצמך אמרת שיש שאינם מודעים לצורה הנכונה. הם - בעקבות החינוך העברי בארץ - גם אינם מודעים לצורך לכתוב ולדבר נכונה. כדי לא לגלוש לפוליטיקה, סיימתי.

 

[yaely2]

שלום, לשיבוש הזה יש הסבר הגיוני

שלום לכם

כשאנחנו אומרים אני מסיימים בחיריק הכי נוח לפה להמשיך בחיריק. לכן זה נכנס לדיבור. אניִשמור לעומת אני אשמור השובר את רצף הדיבור. לא קשה להבין איך מהדיבור זה הגיע לכתב. הרבה אנשים בחלק מן הכתיבה שלהם מסתמכים על השמיעה.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

אם כי הם עקביים

מי שרגיל להטות כך, יעשה זאת גם כשזה לא נוח (לא בא מייד לאחר החיריק של "אני") למשל, הוא יאמר ויכתוב "אני לא ילך", "אני ילך לשעה ויחזור אחר כך". ישנה תופעה אחרת הקשורה לגוף ראשון עתיד. לתחושתי, חל שינוי מסוים גם באופן ההתבטאות של דוברים תקניים: כיום אין זה מקובל להשמיט את שם הגוף "אני" במשפטים כגון - "מה תעשה מחר?" -"(אני) אלך לטייל". בעבר היה מקובל יותר להשמיט את שם הגוף. (זו התרשמות שלי בלבד, לא משהו מדעי). מובן שמי שאומר "אני ילך" אינו יכול להשמיט את שם הגוף.

 

[אִיתַי]

אופס ../images/Emo12.gif

האם פספסתי את אחד הכותבים הטובים בפורום ושכחתי לומר לו "ברוך הבא"

והנה, קבל גם פרח:

אפשר לשאול לפשר שמך?

איתי.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

רוב תודות ../images/Emo142.gif

פיספסת? זו בסך הכל הודעתי השנייה בפורום חביב זה. השם בא מכך שהתחלתי בכתיבה בפורומי פוליטיקה - אך למרבה אכזבתי לא שיניתי את העולם עדיין.

 

[אִיתַי]

../images/Emo8.gif

אני משתדל לברך כל חבר חדש בברכת "ברוך הבא" וגם בנתינת

. אתה מוזמן תמיד לבוא אלינו ולהתרפק על דיונים נפלאים בנושא השפה העברית (כמנוחה קלילה מהמתיחות הפוליטית שבפורומים השכנים

). ומי יודע? - "יום יבוא", ו"אני ואתה נשנה את העולם".

 

[BatHell]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

 

[זה הזמר]

המרצה שלי לפונטיקה

אומר שאם נרצה לדעת כיצד הוגים את המלים בשפה המדוברת כדאי להסתכל על טקסט שכותבים ילדים צעירים (שרק למדו לכתוב) ועולים חדשים ובזמן (לצערנו בשנים האחרונות שגיאות הכתיב מתחילות לתפוס תאוצה ומקום של כבוד - העילגות שולטת). הסיבה הפשוטה היא שבכתב קיימות אותיות שלא מייצגות יותר הגאים בשפה הדבורה: אף אחד לא מבדיל בין ו' לב' רפה, בין ת' לט', בין כ' דגושה לק'. רוב האוכלוסיה לא מבדילה בין א' לע', גם ה' הולכת ונעלמת, ח' וכ' רפה. ילדים ועולים חדשים מסתמכים על השמיעה - ומכיוון שאינם מבדילים בין ההגאים השונים, אינם מבחינים בין האותיות השונות. אנחנו, כאנשים משכילים, שקוראים (ומה לעשות - רק קריאה מתקנת שגיעוט קטיו

) מתחלחלים כשאנחנו קוראים ושומעים שגיאות כתיב והגייה, לשאר האוכלוסייה זה לא מזיז. מה עושים? מלמדים את הילדים לקרוא, החינוך מתחיל מלמטה. ולשאלתך LCA - כמו שכתבו כאן - נוחות הדיבור, בדיבור שוטף וקולח יותר נוח להגיד אני ידבר מאשר אני אדבר. הכותבים מסתמכים על השמיעה ולכן כותבים את זה. וזה שאומרים שלושה בנות לא מפריע לך? אני מתחלחלת מזה....

 

[jonigat]

מקום לשאול...

נוהגים לומר: אני אַדבר או: אני אֶדבר ? **נא לשים לב לניקוד על האות א' בשתי הדוגמאות

 

[אִיתַי]

תשובה ../images/Emo26.gif

הניקוד הנכון של האות א' במקרה זה הוא חטף פתח: אֲדַבֵּר. וברוכה הבאה לפורום

 

[jonigat]

תודה... ../images/Emo13.gif

ואני זכר.

 

[jonigat]

../images/Emo4.gif

לא תמיד נהוג להשתמש בניקוד הזה, נכון ? לדוגמא: לאכול, גוף ראשון- עתיד, יחיד = אוֹכל. יכולת (אין לזה שם פועל), גוף ראשון - עתיד, יחיד = אוּכל. אז יוצאים כאלה מצבים... יש ליכולת שם פועל ?

 

[אִיתַי]

השורשים אכ"ל, יכ"ל

ראשית, הניקוד הנכון של השורש אכ"ל, בבניין קל, עתיד, גוף מדבר: "אֹכַל" (בחולם חסר, ולא מלא). לדעתי, שם הפועל המתאים ביותר לשורש יכ"ל הוא "לִיכֹל", כנטיית השורשים האחרים בבניין קל, אולם איני בטוח האם מילה זו אכן קיימת. אם לא - זו יכולה להיות הצעה טובה. (בכל אופן, "לוח הפעלים השלם" אינו מכיר במילה זו, ומציע את "לִיכוֹל").

 

[זקנמוךקרח]

גיבוב מילים ללא משמעות

העברית הינה שפה קצרה ומדויקת. ספר שיתורגם לעברית מאנגלית יכיל בין חצי לשני שליש מכמות הדפים באנגלית. בדורות קודמים "הפנימו" את האימרה "מילה בסלע, שתיקה בתרי", או בלשון ההמון בימינו - "אם אין לך מה לומר, אל תברבר"

אנשים, וביחוד הדור הצעיר "מקשקש" מילים ללא משמעות ובנוסף ל"כאילו-כזה", "אחלה" ועוד, הוא מוסיף מילים ללא צורך. בעברית אומרים "אדבר", לא אני אדבר, ובוודאי שלא אני-ידבר, שמשמעו בעצם "אני הוא ידבר"

לא מזמן נכנסתי לתחנת דלק בעירה מעלות, המתדלקת הצעירה שרצתה כנראה להיות חביבה כלפי, קיבלה את פני בחיוך ובמשפט הנהדר : "אחלה, כאילו דא, אז מה?" עניתי לה "בלה בלה בלה..." אמרה שאינה מבינה ... עניתי שגם אני לא הבנתי את גיבוב השטויות שאמרה.

 

[אוהד11]

../images/Emo39.gif../images/Emo45.gif דבריך נכונים וצודקים,

ולהערה קודמת בדבר עקירת השיבושים בגן הילדים, כיצד אפשר לצפות שהגננת תשרש טעויות, כאשר הגננות אומרות "יום הולדת שמחה" או אפילו "יומולדת שמחה" ? מה לעשות כאשר עתונאים מכובדים ואנשי אקדמיה, שלא לדבר על פוליטיקאים ומכובדים אחרים טועים ללא הרף בגוף ראשון או במספרים, שלא לדבר על כך שכבר מזמן שכחו את ריבוי הנקבה, וטוענים, כי "האקדמיה פסקה שאפשר לוותר על צורה זו" ?!

 

[friend9]

מה לעשות?

קודם כתבתי שאינני רוצה להיכנס לפוליטיקה. נראה לי שאין מנוס מכך. זילות הלשון העברית היא זילות הזהות הישראלית והיהודית. אז מה עושים? נכנסים לפוליטיקה ומקדישים מיליארד ש"ח לחיזוק הלשון העברית: לימוד, ידיעה ושימוש נאות.

 

[talia olav]

לשון לעומת זהות ישראלית-יהודית?

לצערי אני חולקת על חלק מדבריך. זילות הלשון העברית נובעת לדעתי מזילות ערכי תרבות והשכלה, אך אינה קשורה לזהות יהודית במשמעותה הנוכחית. אם תאזין לשידורי הכנסת (לא שאני מאחלת לך...) תראה שדווקא נציגי המפלגות "הלאומיות" והחרדיות משבשים את השפה הרבה יותר מ"שמאלנים עוכרי ישראל", שהם בהכללה פחות אתנוצנטריים (עברית?). אינני בטוחה שפוליטיקה תעזור במקרה זה, בצל שני המהרסים הגדולים של הלשון - החינוך והתקשורת. בבתי-הספר אין מתקנים עוד שגיאות לשון, ותלמיד יכול להגיש עבודה רצופת שיבושים ולקבלה ללא הערות. ה"עיתון לאנשים חושבים" מפרסם כיום מאמרים וכתבות עתירי שגיאות לשון. קרייני הרדיו, בניגוד לעבר, מתבטאים בשפה משובשת. ואפילו אבן שושן, שהיה בעבר אסמכתא לנכון ולא נכון, הוציא לאחרונה גרסה שמייבשת את השפה.