שידול לפרסום לשון הרע

נועה דרוקר, בשלנית ומשווקת מזון, פרסמה בדף הפייסבוק האישי שלה רשומה (פוסט), שבה הצהירה, כי היא מבקשת למחוק מבין חבריה את אלה שתומכים באלאור אזריה (החייל שירה והרג מחבל פצוע ששכב על הקרקע), שאותו ואת בני משפחתו כינתה: “טינופת".
בתגובה כתב הראפר יואב אליאסי, הידוע בכינויו: “הצל", בדף הפייסבוק שלו המלצה לקוראיו בזו הלשון:
"תיכנסו לדף של נועה. ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד שידעו איזה נשמה טובה עומדת מאחורי האוכל שהיא מוכרת".
בעקבות ההמלצה האמורה, שנכתבה כמובן בלשון סגי נהור, פרסמו כמה גולשים הודעות נאצה על נועה דרוקר ועל האוכל שהיא משווקת. בשל כך הגישה דרוקר תביעת לשון הרע נגד המפרסמים ונגד חברת פייסבוק, וכן גם נגד אליאסי בטענה ששידל לפרסום לשון הרע נגדה.
התביעה נגד המפרסמים התקבלה (אף כי אחד מהם, קטין, לא חויב בפיצוי). התביעה נגד פייסבוק נמצאה חסרת בסיס ונדחתה, ואילו התביעה נגד אליאסי נדחתה אף היא בנימוק שתמציתו: "כאשר בוחנים את לשון הפרסום שבצע אליאסי, קשה למצוא בו את אותו שידול לביצוע עוולה כלשהי מצידו" (ת"א [שלום, ת"א] 39830-09-17, נועה דרוקר נגד יואב אליאסי ואח').
בדחיית התביעה נגד אליאסי שגה, לדעתי, השופט רונן אילן. אליאסי שידל את מעריציו לפרסם דעה שלילית על טיב האוכל שמשווקת התובעת, בלי קשר לדעתם האמיתית על טיבו, אם בכלל הייתה להם דעה כאמור. פרסום כזה, שנעשה בחוסר תום לב ואף בכוונה ברורה לפגוע, אינו מוגן בחוק איסור לשון הרע, אלא מהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית (סעיף 6 ו- 7 לחוק), ועל כן גם השידול לו מהווה עבירה לפי סעיף 34ד לחוק העונשין ועוולה לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין.
 
למעלה