הפרקים של אתמול, ה-11 וה-12
ממחישים, בן השאר, את מה שכתבתי כאן לא מזמן על אלה. קשה לא להזכר איך בפרק השישי, פרק הארוחה עם אלון, ('אייר גיטרה' לפי שמות הפרקים בסדרה) היא יורדת עליו על כך שהוא רואה אנשים רק דרך נקודת המבט של עצמו - "העולם דרך הפריזמה של רפי" ולא מנסה לחשוב "מה עובר על האנשים האלה בתור סתם אנשים". והנה, כשרפי חולה, היא יורדת עליו בגלל שיש לה רגשות אשם על זה שעד שפעם אחת "יש לי משהו שהוא שלי, הנסיעה הזאת לחו"ל", היא צריכה להיות עם רגשות אשם על זה שהוא חולה. ואם זה לא העולם על פי הפריזמה של אלה, אני לא יודע מה כן. את נועה לא רואים בפרק הזה, וגם לא את הפסיכואנליטיקאי המזדקן שהיא שכבה איתו. למעשה לא רואים בכלל את יואל נוסע לארה"ב, רואים אותו רק כשהוא חוזר (בפרק ה-12) - אפשר להבין שלהפקה לא היה תקציב לצלם בארה"ב. לעומת זאת, הייתי מצפה בכל-זאת לראות מה נועה אמרה בקלטת הוידאו שהיא שלחה ליואל לארץ. לא שאני אומר שהוא היה צריך לחזור אליה אם זה מה שהיא אמרה, ויות רמז ה- אני לא מאמין שהיא אמרה שם היא רוצה לחזור, בטח היתה שם איזו התנצלות שמזלזלת באינטיליגנציה שלו - אבל תודו שזה מסקרן מה שהיא אמרה שם. כשהסיפור הז מסופר אך ורק ע"י יואל בע"פ ובדיעבד, ואנחנו לא רואים שום התרחשות בזמן אמת - משהו מהעוקץ של זה הולך לאיבוד, לכן היתה חסרה לי שם הקלטת של נועה. ובפרק הזה ראינו גם את דורון ומרים. הם נשארים לשמור על הבית של ההורםי של מרים, דבר שממחיש את פער המעמדות ביניהם. האלמנט הזה אומנם כבר הומחש לנו היטב, אבל כאן אנחנו רואים זוית אחרת שלו - דורון רוצה לגשת למכרז על הובלות, ואחרי שהוא משקיע את מיטבו הוא גם זוכה לקבל ערבות בנקאית גדולה שמאוד קשה להשיג אותה. מרים מתקשה להתלהב ונקרעת מבפנים - מכיוון שהיא רוצה, אומנם, לפרגן לדורון, אבל מאוד חוששת מהחיים בבית עשיר - מתברר שמזוית הראיה שלה יש פן מאוד מכוער לעניין, יש ל הטראומות ילדות איומות מהניכור הרגשי בבית ההורים שלה, ומהמחיר האנושי האדיר שצריך לשלם כדי לשמור על המעמד והכסף. היא פוחדת שדורון יהפוך לבן-אדם אחר, ושיקבל את התכונות המכוערות של אביה. ובשבת, השבוע - הפרק האחרון לעונה הרביעית.