אושרה קן בנימינה
New member
שיוויוניים? לא, לא ממש... הנושא הזה מיועד לכולם, לא רק למשתתפי הפורום וחברי התנועה, אבל אני מעבירה אותו דווקא כאן פשוט כביקורת: אז ככה: 24,000 ₪ ביום (!!!!!) מרוויח עמרם סיון, יושב ראש בנק הפועלים (או משהו כזה); המדינה משלמת את שירותי הבריאות המלאים של כ-300 חברי כנסת לשעבר (לשעבר עוד??), החל מאנטיביוטיקה ועד ההליכים הכי יקרים (אפשר לחשוב שלפוליטיקאים חסר כסף...); 20 אנשים מתו, מאז תחילת החורף הזה (זה חורף זה? וגם אם כן – כמה זמן כבר? חודש? אולי...) - מקור. יום רביעי 26 בדצמבר, עוד מעט נסגרת שנת 2001. היה לנו היום שיעור מילוי מקום, במקום שיעור של"ח. אני לא בטוחה כמה זמן לא הקשבתי לחדשות... שבוע וחצי-שבועיים, לערך. אפיו את הדקה וחצי בגלגל"צ אני משתיקה. אז גיליתי, כשהמורה התחילה לדבר איתנו על זכויות האזרח (לאכול, למשל?), מה שעבר על המדינה בימים האחרונים. כשזה בא בבום כזה זה כנראה הרבה יותר מכעיס... והביקורת שלי עוברת בעיקר כאן, בגלל שאנחנו התנועה הסוציאליסטית, אנחנו האיחוד של התנועה הקומוניסטית ותנועת הפועלים, ואנחנו לא עושים כלום. תנועת הנוער העובד והלומד מזוהה עם הפועלים, ובבנק שלנו איזה כלומניק עם עניבה מרוויח 24,000 שקל ליום??? זה מטורף!!!!! אני לא מבינה את זה, זה פשוט בלתי נתפס! איך זה שבנאדם שיושב מאחורי שולחן ומסתבר שלא עושה כלום בשביל אף אחד מרוויח מה שפועל פשוט עושה בחצי שנה??? איך זה שחליפה יכול תוך יומיים לקנות רכב קטן (למרות שסביר להניח שהעבודה בכלל מספקת לו רכב), תוך שבוע וחצי רולס רויס (ובטח גם איזה 2 פלאפונים...), ותוך חודש לקנות בית ברמת אביב? ועוד יישאר לו כל כך הרבה כסף! ואין לו בעיות עם החשבונות, והילדים שלו קונים רק בגדים מחו"ל, ואשתו ישנה על מיטת זהב??? (ובזמן הזה הבנק סומהפסדים, עובדים מפוטרים, ועוד ועוד אנשים נקלעים למעגל האבטלה). באתר התנועה פורסם קטע קצר המספר כמה זמן צריך לעבוד מנהל בכיר (כזה שהמזכירה שלו עושה את כל העבודה...), לעומת כמה זמן צריך לעבוד פועל, על מנת לקנות את המוצרים הכי בסיסיים. ומה משם?? בינתיים, התנועה מזוהה עם תנועה שיושב ראש הבנק שלה יכול לקנות אותה!!! 300 חברי כנסת לשעבר חיים את החיים שלהם בלי דאגות, כי להם א ממש איכפת מה קורה לעולם – בסה"כ כי גם אם נשותיהם (או בעליהן?) ייפגעו חס וחלילה בפיגוע ויושחת להן הפרצוף, הממשלה תממן ניתוח מתקן... וזה שיש אנשים שמתים מקור כי אין להם בית אז מן הסתם גם אין להם ביטוח בריאות זה לא קשור?? תסתכלו על החורף המדומה הזה, גשם בקושי יורד כאן, מים אין לנו, הטמפרטורות לא יורדות כל כך הרבה, וזה גם לא נמשך יותר מידי זמן – ככה זה לכם, האנשים שיש להם גישה לאינטרנט, אילה שיש להם מזגן ואח מחמם ותנורים ומפזרי חום בבית, ומספיק כסף לכפפות ולבוש הוגן... ותחשבו שמהקור-לא קור הזה אנשים מתים! הם עד כדי כך חסרי אמצעים!!! ואיך זה שדתיים מקבלים מיליוני שקלים לתקציבי חינוך כשהם בעצם לומדים שעתיים ספורט, שעתיים מת´ ושבוע שלם של לימודי תנ"ך?? ומורים במגזר החילוני, אחראי חינוך, מקבלים שכר כל כך נמוך שהם לא גומרים את החודש... אנשים שמקדישים את החיים שלהם לדאוג שאנחנו נצא עם השכלה נאותה, שאנחנו נדע לוגיתרמים ואומניות, שמטפלים (או, אמורים לטפל... אבל איך אפשר לבוא בטענות לאנשים שכבר התייאשו?!) בנו וגם בבעיתיים, שנשארים בביה"ס עד שעות מאוד מאוחרות, שדואגים שנצא מפה בני אדם, צריכים להשיג עבודות שניות ולשבות כל 1 בספטמבר. ובנוסף צריך לדאוג למחשבים ולחשמל ולשיפוץ בתי הספר והמוסדות החינוכיים ולניקיון ולחוברות ולכל המותרות הקטנות שיש בבי"ס שפשוט לא שמים לב אליהן... (מישהו מעוניין לפתוח את נושא קריית שמונה והנישה???) ועדיין, משרדי כל השרים משופצים כמעט כל קדנציה (וכידוע, עם ישראל הפכפך ואבוד...) ונשות הפוליטיקאים טסות לחו"ל באופן קבוע ורצוף... 2 סיפורים אותם סיפרה אותה מורה מחליפה, כאילה שקרו בביה"ס שלי, ליד הבית שלי, לאנשים שבאותה קלות יכלו להיות אני, בתמצות: המורה ראתה תלמידה שלה יושבת שקור בתקופה האחרונה, בבי"ס, מבכה את עצמה. לרגליה סנדלים פשוטים עם רצועה, ובכלל אינה לבושה מספיק. "מה קרה?" אז אותה ילדה אמרה שאיבדה את נעליה, ואין באפשרותה לרכוש חדשות. כפות רגליה קפאו לגמרי והיא הייתה צריכה לחזור הבייתה. ומקרה שסופר לה על ידי מורה אחרת, אשר שמה לב שאחד מתלמידיה מביא לבי"ס 2 פרוסות לחם ריקות ואוכל אותן בתור סנדוויץ´ (אפשר לצחוק ולהגיד שלאבד נעליים או שלאכול 2 פרוסות לחם מוצמדות זה נורא מטומטם, אבל עובדה שזה פשוט לא עובד ככה...). המורה כבר חשבה בכיוון בולימיה או אנורקסיה. כשפגשה את הוריו של הילד סיפרה לה האם, שבגלל המצב הכלכלי הקשה בבית, הוחלט לצמצם וכדי לא לקנות מצרכים רבים מידי, למרוח על הלחם ממרחים (בסיסיים! כמו גבינה או מרגרינה, שלא לדבר על דברים כמו שוקולד!) רק בארוחה אחת ביום, רק בארוחת ערב, וחוץ מזה לא. והפואנטה: אילה האנשים שהתנועה הכביכול שיוויונית שלנו אינה פתוחה בפניהם! אנחנו מדברים בפורום על כמה שהצופים אליטות ולנו יש קינים בשכונות מצוקה ואנחנו מסבסדים ואנחנו תורמים לקהילה – ובזמן שאנחנו מדברים, ילדים אחרים שהיו רוצים, אינם יכולים לצאת למפעלי תנועה, כי לא מקבלים סיבסוד תמיד, כי גם כשכן זה לוקח הרבה זמן והסבסוד אינו כל כך גדול, כי זה מביך לבקש בכלל סבסוד, כי פשוט אין להם כסף לזה... ובינתיים אנחנו מפגינים ואנחנו מעבירים ביקורת ואנחנו מורדים ואנחנו "נלחמים למען הפועלים ולמען העתיד", אבל לא באמת... אם מישהו מכיר את פסח האוספטר שיגיד לו לפתוח עיתון, או את האתר שלו... נ.ב. – העובדה שלבני המושבים מותר לקנות מוכיחה את העניין שהתנועה שלנו מאבדת את עצמה. אז נכון, אליטיסטים הם אליטיסטים – אבל כל העניין הוא העיקרון ש-לא-קונים! אף חד, הרי גם בקינים הפחות מפוארים, לרוב החניכים, אני מאמינה (אחרת הם לא היו באותם טיולים שדליי האמצעים נאלצים לפספס), יש את האפשרות לקנות בקבוק קולה... זה עיקרון שצריך לעבוד עליו – כי הוא לא מיושם כראוי, כל עוד יש מגזר בתנועה – גם אם הוא מגזר עשיר – חייב לקיים את החוק הזה. וא איכפת לי כמה כסף יש לבני המושבים... להם נורא קל, נכון? - להם תגידו לעלות ולהגשים...