שיחה אחת.

[ברונטית]

שיחה אחת.

מה אומר לכם? ושוב התיאוריה מוכיחה את עצמה ! שיחה אחת, כואבת, נוגעת, נוברת בפצע פתוח... שיחה אחת - והכל נראה אחרת. הרגשה עכורה הופכת לצלולה. מועקה - הופכת להתרוקנות נעימה. נסיקה ממעמקי ה- DOWN אל מרום השמיים... לדבר, לפתוח, לדסקס, לשים הכל גלוי ופתוח על השולחן, עם כל הכאב, עם כל אי הנעימות הכרוכה בכך (וזה לאו דווקא בקשר הזוגי, למרות שבזוגיות הדרך הזו חשובה ביותר) - ושוב חוויתי זאת על בשרי, ושוב אני נשארת בעמדתי, אותה אני מביעה ללא חשש, וממליצה עליה בחום לכל בן אנוש, ובעיקר לאלה הנתקלים בבעיה בתוך הזוגיות שלהם ! אל תבלעו כלום ! למדו את הפרטנרים שלכם לדבר, להקשיב, לדעת לקבל ה-כל מטוב ועד רע, ויחד עם זה - השאירו מקום גם עבורו, להקשיב לו ללא ביקורת, ללא שיפוט. רק להוציא הכל, להקשיב, ולדעת גם לשוחח על הבעיה, מתוך מקום של לשפר מצב. שתהיה לכולכם שבת נפלאה.

 

[עננים.]

כמה נכון ../images/Emo51.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo23.gif

ןיש להבין כי אין זה קל, זה החלטה לא קלה, לומר את הכל, הקול היוצא מהלב הוא הקול האמיתי, שלך. ואללה ברוני החיים הם תאוריה, ובכל תאוריה יש מין האמת, ןכל אחד לוקח את מה שהוא מבין, וכל אחד לוקח את מה שהוא יכול. מבין את כוונתך ומניסיון חיים אישי, בשביל תאוריה / מציאות שהצגת צריך גם בן זוג או פרטנר שמבין את אותם הדברים. וכבר נאמר בשביל טנגו צריך שניים. שיהיה לנו שבת רגועה שבת נעימה ושלווה עננים

 

[ספירלה@]

כשאדם מדבר מתוך תוכו.....

מתוך הקול הפנימי האמיתי שלו, הוא תמיד יהיה ברור ומובן לבן הזוג, לפרטנר והלה יבין את הדברים כפי שהדובר התכוון אליהם.. כי כשאדם ברור לעצמו מתוך כך שהוא מדבר את האמת הפנימית שלו- זה ישתקף החוצה ולא הכעסים והתסכולים. שתהיה לכולנו שבת של שלום בעיקר עם עצמנו

 

[המוסקיטר האחרון]

רק חבל שלא כולם יודעים להתנסח...

לא כולם יודעים להתנסח וחמור מכך לא כולם יודעים להקשיב הדבר נראה כל כך פשוט לדבר, להקשיב להסביר, להבין את האחר... לפעמים אנו כל כך עסוקים להגיד את שלנו שאנו לא מקשיבים לאחר לפעמים האחר כל כך להוט להגיד את שלו שנגמרות לנו המילים... הפשטות הזאת לדבר, להגיד לשמוע, להקשיב היא לא פשוטה בכלל.. כולנו יודעים את התיאוריה אבל אנו קצת יותר חלשים במעשים (למרות שמאד משתדלים...)

 

[ברונטית]

כמה פעמים, מוסקיטר

ניסית לעשות כפיפות שמיכה - ונפלת אפיים ארצה? כמה פעמים נכשלת, עד שלימדו אותך צעד אחר צעד מהיכן להפעיל את הכוח בידיים, והיכן צריך להיות מרכז הכובד? יש פתגם האומר: כל החיים אנחנו לומדים - ובסוף מתים טפשים... תמיד יש עוד מה ללמוד, בכל שטח בחיים. ברור שלא קל להגיע למצב של פתיחות כזו עליה דיברתי, אך זה לא בלתי אפשרי ! נכון, זה צורך הרבה אומץ, הרבה תירגול, הרבה נסיונות (שלפעמים נכשלים אך יש פעמים שהם מוכתרים בהצלחה), ברור שרמת פתיחות גבוהה, והיכולת להתעלות על הפחד ו/או אי הנעימות לא באים ביום אחד, ולא כל שכן נולדים עם זה. אך מי שחשוב לו, מי שבסיס היחסים שלו חזק ואיתן מיסודו, אפילו שנקלע למשבר (ואולי- דווקא אם נקלע למשבר) - כדאי לו להשקיע וללמוד וללמד להגיע לפתיחות הנכספת הזו. מסתבר שדברים טובים באמת - אכן לא באים בקלות...

 

[עננים.]

../images/Emo39.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo39.gif אילו,,

אילו היינו חכמים במעשה כמו בתיאוריה אילו יכולנו לקום ולעשות מעשה כמו בתיאוריה אילו החיים היו יותר פשוטים אילו העולם הוירטואלי היה מצגת של החיים האמיתיים אילו מחייך ונשאר בעננים נ.ב אהבתי ברוני כל מילה

 

[עננים.]

מצרף בירכת שבת שלום ורגוע לכולם

תהנו לפתוח גם רמקולים עננים

 

[המוסקיטר האחרון]

אכן אנלוגיה מאלפת, ברונטית..

אם נמשיך את האנולוגיה על כפיפות השמיכה.. ישנם כאלה שלמרות שיודעים את התיאוריה לא מצליחים לעשות יותר משתיים או שלוש כפיפות שמיכה וישנם כאלה שבאופן טבעי עושים עשרים כפיפות שמיכה....ללא מאמץ מפני שבחיים האמיתיים לא משנה כמה אנו טובים בתאוריה וגם לא משנה באיזה כושר אנחנו אנו סוחבים איתנו מטען רב שנים שמעמיס מאד עלינו ומכביד על כפיפות השמיכה שלנו ולמרות הרצון כל כפיפת שמיכה היא מאמץ.. ורק אוסיף.. כשרואים שהמאמץ מצליח יודעים שהמאמץ היה שווא

 

[חונה לרגע]

עננים נגעת בנקודה חשובה ../images/Emo42.gif

עניין ה"פרטנר"... גם אם נמצאים הכלים והמודעות בצד אחד, לא בטוח שגם שלצד השני מסוגלות ורצון להתמודד עם שיחה פתוחה ועמוקה. יש פתרון בית-ספר?

שבת שלום,

 

[ספירלה@]

../images/Emo23.gif אוהבת את האמיתיות

שבה את מתנסחת שבת שלום לך ספירלה

 

[ברונטית]

תודה, ספירלה ../images/Emo41.gif

ספירללת לי את השבת

שבת שלום גם לך.

 

[חונה לרגע]

כמה נכון ../images/Emo51.gif

רוצה להוסיף רק - שכשמתעוררת בעיה, לא כדאי לדחות את השיחה, קל יותר לפרק כעס חדש - מלפרק שכבות של כעסים.. או ליפול לאדישות ... שהיא סם המוות לזוגיות. שבת שלום.

 

[ברונטית]

צודקת, חונה ../images/Emo41.gif

לא לחנות (אפילו לא לרגע) עם כעסים, כי הרי כל מה שבולעים, במיוחד כשבולעים שכבה על שכבה - הסוף הוא... שמקיאים

ועל הקאה, כידוע, אין שליטה ! זהו מן רפלקס מותנה שאינך יכול אפילו לנתבו לכיוון הרצוי... וגם לך ןלכולם - שבת שלום.

 

[dave41]

כאבי שינים

כמה פעמים דחינו טיפול בגופנו ? עד שאין בררה? מתי הלכנו לבדיקה כשרק מתחילים לחוש בבעיה? איך בלי בעיה אנו יכולים ליסוע באמצע הלילה לעזור לחבר.אך לקום בלילה לכבות אור או לסגור חלון..חבל"ז. כשנעריך את עצמנו ונאהב את אצמנו ונכבד את עצמנו, התקשורת אם תהיה מבפנים - תהיה נפלאה. אך..אם איננו מכבדים מספיק את עצמנו..איך נקרין כבוד והערכה והקשבה החוצה.. דייב

 

[מתולתלת]

אתה צודק

 

[קרן-אור]

ושאלת השאלות-איך להגיע להישג שכזה?

נראה לי שמעטים מסוגלים להגיע לשיחה מהסוג שאת מתארת. רוצים-אבל לא יכולים. הרבה יודעים את המטרה-שיחה מלב אל לב, לשים את הכל על השולחן. הרי זה קוראים על זה בכל מקום-המדורי היעוץ בעיתונים, בספרי היעוץ. אבל ידיעה לחוד ומימוש לחוד. ויש הרבה שהולכים ליעוץ על מנת להגיע לאותה שיחה נכספת. למדו את הפרטנרים שלכם..אולי תגלי לנו את הסוד, איך?

 

[ברונטית]

קשה, קשה, קשה....

קשה הרבה יותר להביא את עצמך בראש ובראשונה לרמה כזו של פתיחות, מאשר להביא לכך את הפרטנר... ברגע שאתה מוכן נפשית לחשיפה מאקסימאלית, ללא כל חשש, ללא משחקי אגו, מוכן נפשית לקבל כל תגובה - הדרך אל הפרטנר נסללת על ידך. איך מתחילים? מתחילים בבחירה קפדנית של העיתוי המתאים. לא במצב של כעס. לא במצב של תיסכול. באוירה הכי נינוחה שאפשר, כדי לטעת ביטחון בפרטנר שאינך הולך לצאת למלחמה... ואז, מתחילים לשתף בדברים הפשוטים יותר, היומיומיים, בהרגשות ובתחושות מטרידות שאתה חווה בהשפעת הפרטנר ו/או הסביבה, מבקשים את תגובתו, ומעודדים אותו לדבר על דברים המציקים לו. והחשוב ביותר - לדעת להקשיב ! ברור שזה לא פשוט, ועל מנת להגיע לרמות גבוהות של פתיחות יש להשקיע לא מעט עבודה... וזה היה רק על קצה המזלג..