שיחה על פחד

שיחה על פחד

חזרתי עכשיו ממפגש של קורס מנחים בתקשורת מקרבת, ובו התנהל דיון מאוד מעניין על הנושא של - פחד. פחד הוא רגש, ולהבעת רגשות יש מקום של כבוד בתקשורת מקרבת. בדיון של היום דיברנו על שני סוגים של פחד: א. פחד שהוא קיומי - לדוגמא כשאני רואה נחש מולי ומתעורר בי מיד מנגנון הפחד ומכאן אני פועלת לברוח או לתקוף. ב. פחד שהוא תולדה של סיפור שאני מספרת לעצמי - לדוגמא כשאני מפחדת ממה יהיה בעתיד. והשאלה המעניינת בעיניי היא - האם פחד גורם לשיתוק או לפעולה? אני אשמח לשתף אתכם בתובנות שעלו מהשיחה, אבל לפני כן אשמח לשמוע מכם מה דעתכם על פחד, איפה הוא פוגש אתכם (בעניין הקיומי או בתולדה של סיפור/פרשנות שלכם), ומה לדעתכם יכולותיו של פחד - לשתק או להפעיל?
 

1סולי

New member
התשובה שלי

כשאני חושבת על פחד אני חושבת על פחדים ויש כל מיני פחדים שהם תולדה של סיפור שסיפרתי לעצמי והתגובות הם שנות. כשהפחד בא בעקבות משהו שאני עשיתי או לא עשיתי ואני צריכה להתמודד בא פחד משתק, זה פחד מהול בהרבה בושה ואז אני משותקת, פחד שלא נותן לי לישון ואפילו ששום דבר נורא לא עשיתי, שום פשע, הפחד הזה שנובע אולי משקר קטן או מחוסר עשייה בזמן נתן לי תחושה שאני בתוך כלא, פחד משתק ומאיים מאוד. לשמחתי בזכות "השנה שלי" למדתי להתמודד איתו ולצאת ממנו. יש פחד מסוג אחר, פחד מינורי שהוא נובע מחוסר וודאות בתוך העשייה, זה פחד שעוצר אותי לרגע, עוצר ומחייב אותי לחשוב על דרך הפעולה, זהו פחד שדואג לי בדרך כלשהי, אני לא מפחדת ממנו, ההיפך, הוא שם כדי לתרום לי, הוא לא משתק, הוא מזמין תגובה. אני לא זוכרת שפחד גרם לי לפעול, רק הפחד הקיומי שבדרך כלל מופיע בכל הקשור לחיים של הילדים שלי או של בעלי, הפחד שיקרה להם משהו, במיוחד כשהילדים קטנים, גורם לי להגיב מצוין ולהיות שם בלי היסטריה. הנושא הוא מדהים וטוב שהעלית אותו יעל, במיוחד הפחד המשתק, כי אפשר בגללו להיכנס לבורות עמוקים מאוד, בתקופות בהם הפחד המשתק השתלט בחיי לא סיפרתי כלום לאף אחד, כי הגרוע מכל הוא שהפחד הזה לא רק מונע מאיתנו לפעול אלא גם משתיק את הקול שלנו ואי אפשר לבקש עזרה. אני חושבת שהצלחתי להרוג את הפחד המשתק שלי, יכול מאוד להיות שפשוט הגעתי למצב שבו הייתי צריכה להחליט או הוא או אני, היום אני ממש נזהרת ומזהה מרחוק מאוד מצבים שחס וחלילה יכולים להחזיר אותו לחיי, לקח לי שנים להרוג אותו, לעקור אותו מחיי ושילמתי מחיר כבד מאוד כי איבדתי דברים יפים שאהבתי והיו לי, אבל לפחות הצלתי את עצמי. היום אני במקום אחר לגמרי אבל לא שוכחים אויב גדול כל כך מהר ואני חושבת שמחובתי לעזור לכל אחד שזקוק לתמיכה או עזרה כדי להתמודד עם הפחד המשתק שלו - כי רק מי שחוווה אותו יכול להבין את גודל המצוקה והבדידות בה הוא משאיר אותנו.
 

BellA עלמה

New member
אצלי זה יכול לגרום לשיתוק

או לפעולה תלוי ממה הפחד. למשל שחזרתי לארץ פחדתי מאוד אבל זה לא מנע ממני לעלות ל
ולעשות את הצעד אבל למשל אני חוששת ממעליות(
) מעדיפה לעלות במדרגות אז יש פחד שמניע ויש פחד שעוצר
 

דוטקצי

New member
פחד

פחד כשאני חשה פחד אין לי כלל נחת , אופף אותי החשש באופן מוחשי ממש, החשש לעמוד מול סכנה ו,,לא עוזרת לי הידיעה שיש תקנה, חוסר אומץ על ליבי רובץ, אני יראה ויכולה כן להרגיעני הידיעה שזה לא פחד אימה זו רק החסרת פעימה,,, אינני מוגת לב הפוחדת מקול עלה נידף ,,יש לי לב אוהב שמול כל פחד בגאווה ניצב,, ו,,אז מתוך ההתרגשות-פועלת ועושה, ועל הפחד גוברת ועולה,, ההתרגשות לעיתים היא משמחה וחרדה כאחת, ויש מצב בו- "נשפכים מים על שוקי"- מרוב פחד ושתוקפת אותי ממש בהלה אני מתנהגת כמו בהמה מאבדת עשתונות ולא יודעת מה לעשות,, כנוע עצי יער מפני הרוח, כעלה נידף ברוח הרגשה של חוסר אונים,,, חג שמח לכם אני רותילהרותילה פשוט שיניתי את הכנוי לדוטקצי,,,
 

לירננה

New member
שיתוק

כשאני מפחדת ממשהו. וזה בדרך כלל מדבר לא ידוע,אני פשוט משתתקת. ובא לי לברוח. בלית ברירה אני כמובן פועלת כשיש צורך. למשל בעבודה חדשה כשנורא קשה לי,אין ברירה צריך לעבוד,אז אני עושה את זה. אבל מראש מתחשק לי לברוח. בכלל,מהרבה דברים אני נמנעת מראש בגלל פחד ממה שיהיה. פחד שלא יהיו לי כוחות להתמודד ולהמשיך.פחד שאני לא אוהב את זה.פחד שלא יהיה לי טוב.פחד שאני לא אוכל לצאת מזה אם ארצה. אז הפתרון שלי (לא אידיאלי בכלל) זה פשוט לא לעשות. למשל, עכשו אני מתלבטת אם לנסות לקבל עוד עבודה בתחום קצת אחר שמעניין אותי ושיכולה לגרום לי להתקדם. ראיתי מודעה שמחפשים מישהו. אבל יש לי קצת בעיות עם זה. בגלל שהם רוצים הרבה שעות.בגלל שבעבודה הנוכחית אני עובדת כרגע מספר שעות מסויים ואני לא יכולה כרגע להפחית שעות (אבל אולי אני אוכל בעתיד). ואפילו אין לי אומץ לפעול לקראת זה. אני מיד מוותרת. כי אולי זה לא יצא וכי מפחיד אותי שאני לא אתמודד. אבל בעצם אני יכולה אפילו רק לברר. לברר בעבודה הנוכחית אם בעתיד אני אוכל להפחית שעות ומתי זה יהיה. לברר בעבודה החדשה מה בדיוק הם צריכים ואם אפשר פחות שעות, ואולי אפשר להתחיל רק בעוד חודשיים נגיד. ואפילו רק לשלוח קורות חיים, מה אכפת לי שיהיו להם קורות חיים שלי,אולי הם יפנו אליי בעתיד. אבל זה מפחיד אותי. כי אם זה לא בדיוק מסתדר אז זה לא טוב ואני לא אצליח להתמודד. וגם אם זה יסתדר זה מפחיד אותי כי זו עבודה שתדרוש ממני המון,וזה יהיה לי קשה. ואולי בכלל לא מספיק בא לי להשקיע הרי כבר עכשו אני מספיק עובדת קשה בעבודה הנוכחית. אז אולי לא יהיו לי כוחות וזו תהיה טעות? וגם בכלל אולי הם כבר מצאו מישהו? מיליון סיבות ובינתיים לא עשיתי כלום חוץ מלחשוב ולדחות את ההחלטה
 

moomita

New member
היי יעל../images/Emo204.gif

קודם כל, יש לך שם יפה מאוד
בת כמה את ? מעל 20+ 40+ ? אנוכי יעל, אבל בת 17
אוקיי, מזדהה עם סולי "הנושא הוא מדהים וטוב שהעלית אותו יעל, במיוחד הפחד המשתק, כי אפשר בגללו להיכנס לבורות עמוקים מאוד, בתקופות בהם הפחד המשתק השתלט בחיי לא סיפרתי כלום לאף אחד, כי הגרוע מכל הוא שהפחד הזה לא רק מונע מאיתנו לפעול אלא גם משתיק את הקול שלנו ואי אפשר לבקש עזרה" קרה לי פעמים רבות שקולי לא נשמע רק בגלל פחד. רציתי להדגיש שלאחרונה ככל שאני חושבת על זה , פחד הוא הגורם מספר אחת לזה שאני עושה משהו . התכוונתי, לא רק אצלי.. אלא שפחד הוא גורם לך לזוז , משנה אותך גורם לך לפעול . רגש הפחד הבסיסי.. רגש אשמה בסיסי בעצם, הוא זה שיגרום לך לפעול. תמיד פועלים מפחד, לפחות כך אני חושבת
אתם חושבים שזה טיפשי מצידי? שאפשר לפעול גם משמחה ולהיות במקום של אושר? כי הפעלה בסיסית לבנאדם זה איזשהו רגש אשם שיש בפנים ..
 

אופ 1

New member
היי יעל והיי לכולם

אני פוגשת את הפחד המון בחיי היום יום.אני פוחדת מהמון דברים ולעיתים אף קשה לי לעשות דברים בגלל החששות.כחלק מהתוכנית שלי לשינוי,זה נושא מאוד חשוב לי לגעת בו.בשנה האחרונה אני מאוד משתדלת להתגבר על הפחדים שלי.
 
לי יש פחד רטיעה ממגע

שנוגעים בי או שאני מקבלת קריז ואני אלימ שזה פחד או שאני נסגרת בתוח עצמי מרגישה מאוימת וזה בעצם משתק אותי
 

Welsh

New member
בעניין של פחד

כאשר הייתי קטן אימי אמרה לי כל הזמן "תראה, אתה היחיד שעושה רעש, למה אתה תמיד צריך להיות שונה", בסופו של דבר נכנס לי לראש שאני באמת חייב להיות כמו כולם וכתוצאה מכך אני ביישן ללא תקנה היום, אני מפחד לעשות רעש, להיות שונה. זהו פחד משתק שמונע ממני להתבטאות ולהפיק את המקסימום מעצמי. כל זאת או בגלל חינוך לקוי או בגל נפש חלשה שבגללה החינוך הזה צלח. לעומת זאת פנה אלי אדם במסגרת שבה אני משתתף ואמר לי שיש לי זיו שמושך אלי אנשים ושאני צריך להזהר לא לאבד אותו. כעת אני מפחד לאבד משהו שאני לא יודע אם בכלל קיים אצלי ואני מפחד בגלל שחינכו אותי מאז ומתמיד לפי התפיסה המעוותת ששונה זה רע.
 
לרוב לשיתוק

תלוי בזמן, הרי לזמן גורם חשוב, מיד לאחר הרגשת הפחד אנו מרגישים שיתוק, כעבור זמן מה אנו מתחילים לחשוב על פעולות למגר את הגורם לפחד.
 
איפה פוגש אותי הפחד../images/Emo35.gif

נושא הפחד מעניין אותי מאוד מאז ומתמיד.בילדותי, התפרש בעיני אחרים הפחד כביטוי לחולשה ואני התרגלתי לא לבטאו. משבגרתי, הבנתי, שכנראה אלה שחשבו כך, ביטאו את חולשתם שלהם או שלא היו להם הכלים להתמודד עם נושא זה. כיום מאוד חשוב לי לבטא את פחדי שלי ואף לעודד אחרים לעשות זאת תוך כדי שאני מנסה להבין על מה ולמה צץ הפחד. פחדי כיום הינם קיומיים יותר ופחות מתבססים על סיפורים על העתיד, וברובם משמשים לי כסמן לבדיקת הנושא ממנו אני פוחדת. משָם, אני ממשיכה הלאה.
 

יעלי03

New member
שלום אפרת

"כיום מאוד חשוב לי לבטא את פחדי שלי ואף לעודד אחרים לעשות זאת" מעניין אותי לדעת ולהבין למה כל כך חשוב לך לבטא את הפחדים. יעל ש.
 
חשוב לי לבטא את פחדי

מתוך אותו מקום בו, כשלא עשיתי זאת, נשארתי עם תסכול מאוד עמוק הן מפני שלא אמרתי מה אני מרגישה והן מפני שנשארתי עם המחשבה שאני היא החלשה כשאני כן מספרת שאני מפחדת. בנוסף, היום אני יודעת להגיד, שכשצברתי את הפחדים בבטן ולא הוצאתי אותם החוצה, למעשה גם לא התמודדתי איתם. עוד אני יודעת היום לבטא את רגשותי במקום שנותן לגיטימציה ואמפתיה לרגשות, ולא במקום בו אני שומעת : "אין לך ממה לפחד" או, "תפסיקי לפחד" וכד'. וכשאני אומרת שחשוב לי לעודד אחרים לעשות זאת, אני מתכוונת לאמפתיה, לתשומת הלב ולמקום שאני נותנת לרגשות של מישהו אחר. מקווה שעניתי לך לשאלתך. אשמח להמשיך לשוחח. אפרת
 

pippin80

New member
שיתוק. בריחה.

זה מה שפחד עושה לי. בדיוק חשבתי היום על שנים שבהם ברחתי מתקשורת עם אנשים ושקעתי בלימודים. למה ברחתי? פחד. פחד מהרבה דברים, מהתמודדות, מכשלון, מדחיה, ממה לא? בגלל הפחד פספסתי 6 שנים מהחיים. לחץ לעומת זאת, גורם אצלי לאפקט הפוך, לפעולה. רק כשיש לי לחץ אמיתי בלימודים, המשימות מתקדמות.
 

הזוייה

New member
פחד הוא תחושה

הנובעת מגורמים חיצוניים אובייקטיבים (לדוגמא: פרץ לכאן נמר ברגע זה) כאשר מופיע גורם מאיים כלשהו הגורם לפחד. לגבי סעיף ב. שציינת הייתי קוראת לזה חרדה- שנובעת מתחושות פנימיות שאין להם גורם אובייקטיבי נראה לעין. מה יהיה בעתיד.. הפחד יכול לגרום לשיתוק מכיוון שתחושת הפחד גורמת לחוסר וודאות המלווה בתופעות פיזיולוגיות. אנשים נוירוטיים הם אנשים החיים בתחושת פחד מתמדת שיקרה להם משהו רע, נתונים כל הזמן בתחושת איום. השיתוק נובע מתוך הפרעה במערכת העצבים הפיזיולוגית מלבד הזעה, דופק לב מואץ, יובש בפה, דיכאון, אובססיה, ערעור של האישיות, פוביו ת- ז"א מפחדים להיקלע לסיטואציה מסוימת. לדוגמא: אדם שיש לו פוביה חברתית, הפחד מהיות במגע עם אנשים, או לעמוד מול קהל ולהרצות, יכול לשתק אותו לגמרי והוא לא יוכל להוציא הגה מפיו. הפחד מלהיכשל מסיטואציה מסוימת בה אנו עומדים להערכה כגון: מבחן, מבחן תיאוריה, ראיון עבודה, הרצאה וכו'. לעיתים מצב של פחד/חרדה דווקא מניע אותנו מוטיבציונית, אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה, יאתגרו את עצמם חרף החשש העומד לפניהם ובכך יאמינו בהצלחתם. (אמונה פנימית). תלוי במניע האדם, בצורך ההישג, רמת השאיפה, הדימוי העצמי,וכו'.
 
התגובות שלכם מאוד מעניינות

אני מודעת לכך כמובן, שלפחד יש אפקט משתק. לא אחת ולא שתיים גרם אצלי פחד לשיתוק שלא יכולתי לעשות כלום. אבל ביום שבת לפני שבוע, למשל, ראיתי איך פחד גורם לי לפעול. הלכתי ברגל בשדות שליד הבית שלי, ושמעתי רעש של נחש בין השיחים. כל-כך נבהלתי, הרגשתי את הפחד עולה לי לגרון והתחלתי לרוץ במהירות. אז חשבתי לעצמי שהתעוררות הפחד היא זו שגרמה לי להתחיל לרוץ. (לפעול במיידי). לא זוכרת מי אמרה לי שהריצה הגיעה כתוצאה של המחשבה - "הנה נחש, הוא תיכף יכיש אותי אם אני לא אברח", ולא כתוצאה של הפחד. אני לא לגמרי משוכנעת מה קדם למה.
 

אייקו1

New member
פחד=דחף בהיפוך אותיות ../images/Emo13.gif

כשהעברנו סדנת מודעות עצמית לילדים בכיתה ה' לפני שנתיים, אחת הבנות אמרה משהו יפה על הפחד. היא השתתפה אז בחוג לריקוד ובמסגרת החוג היו תחרויות והופעות. באחת ההופעות, מרוב התרגשות, היא שכחה את התנועות והחוויה בכללותה היתה די מבישה. לפני ההופעה הבאה היא כבר היתה מפוחדת לגמרי שמא החוויה תחזור על עצמה. במקרה שלה, הפחד שמא תשכח שוב, דחף אותה ללמוד היטב ולעשות עוד ועוד חזרות, כדי שהמקרה לא ישנה. לפי מילותיה, הפחד דחף אותה להצלחה.
מעבר לזה, באחד השיעורים, התבקשו הילדים לשכב במצב רגיעה ולהאזין לקטעי מוסיקה שונים ולחוש היכן הם מרגישים את המוסיקה. אני, בהיותי מבוגרת "למודת ניסיון" פקפקתי בתרגיל ולא הבנתי בכלל לשם מהו. בכל אופן השתתפתי ומילאתי הוראות כמו ילדה טובה, ולהפתעתי כי רבה, הרגשתי סוגי מוסיקה שונים במקומות שונים בגוף (מוסיקה קלאסית בראש, מוסיקה קיצבית ברגלים וכו'). 2-3 ילדים כשהתבקשו לשתף בחויה, סיפרו שמוסיקה של באך הפחידה אותם והם הרגישו אותה בבטן. ילדה אחת הרגישה את הפחד בין האוזנים. אחרי השיעור יצא לי לחשוב עליו מעט, והסקתי שככה אפשר לזהות רגשות ובעתיד נאמר אם אותה ילדה תחוש את אותה התחושה בין האוזנים או בבטן - היא תוכל להבין שזה פחד ולפעול בהתאם. מה שאני מתכוונת לומר הוא שבמסגרת המודעות העצמית, אנחנו מעונינים להבין מה גורם לנו לפעול כפי שאנחנו פועלים. יכול להיות שילד (או מבוגר) יגיב באלימות כלפי דברים מסוימים, ולו ולסביבה יהיה קשה לטפל במקור הבעיה אם לא יודעים מהו. אם נבין שזה קורה כתוצאה מפחד - אפשר יהיה לטפל בפחד ולבחור להגיב אחרת. אולי הלכתי רחוק מידי עם זה ואולי לא
לא המשכתי לבחון את הדברים. אין ספק בעיני שפחד מניע אותנו לעשות דברים. גם אם הוא מניע אותנו למצב של שיתוק - הוא עדיין גורם לנו לתגובה (וגם חוסר תגובה הוא תגובה). החוכמה היא לדעת לזהות את המקור, ואם הוא פחד - לזהות את המקור של הפחד, במידה ואנחנו מעונינים לשנות את התגובות שלנו (כי בל נשכח, שהפחד הראשוני נובע מטעמי הגנה על ההשרדות שלנו - ולפחד כזה כדאי להקשיב והוא בד"כ מניע אותנו לתגובה רצויה, לברוח או להילחם, או אפילו לקפוא במקום, בהתאם לצורך).
 
משתק

בעיני פחד זה אוייב גדול,הוא אמנם דחף השרדותי אבל לפעמים הוא משתלט עלינו וגורם לשיתוק,תחושת אין אונים ודכאון..מנסיון אישי:(
 
למעלה