שיחה עם ידיד

[red tomato]

שיחה עם ידיד

סתם רציתי לכתוב כדי שיהיה לאחרים שיוצאים בקרוב... ב5.9 יוצאים לפולין ואז ישר החגים.. <~ToMaTo GiRl~> (11:39 PM) : סבבה.... אפשר לעוץ לך עצה לגבי פולין? חסוי (11:40 PM) : ברור... מומלץ אפילו <~ToMaTo GiRl~> (11:40 PM) : י-ו-מ-ן מ-ס-ע חסוי (11:40 PM) : כן.. חשבתי על זה <~ToMaTo GiRl~> (11:40 PM) : זה משהו ממש must <~ToMaTo GiRl~> (11:42 PM) : אה כן, ותדע להפיק את כל מה שאתה יכול גם מרגעי הכיף (ויש כאלה במסע) לצד כל הרגעים הקשים... ואל תרגיש רע עם עצמך להגיד אחרי המסע שהיה לך כיף... כי בסך הכול זה שנהנית לא אומר שלא הזדהית והפקת לקחים ומסקנות מהמסע הזה.... חסוי (11:42 PM) : כן.. נראה לי שאני אפחד להנות.. ~ToMaTo GiRl~> (11:44 PM) : אל תפחד.... תדע להפריד.. כי בסך הכול יש סיבה ששמים את הקטעים הכיפיים באמצע.... זה לא בריא להיות בדיכאון 8 ימים.... <~ToMaTo GiRl~> (11:45 PM) : אני למשל אזכור תמיד את מלחמת השלג שעשינו... או את הצחוקים שהיו במלון... אבל זה לא אומר שאני אכח את החלחלה שעברה בי בתאי הגזים או הבכי שהתפרץ ביער לופוחובה חסוי (11:46 PM) : טוב שאת אומרת את זה.. <~ToMaTo GiRl~> (11:47 PM) : אני חושבת שהרבה מהמשלחת שלנו באו בציפייה לבכי והרבה... אז היה בכי.. אבל הבנו באיזשהו שלב... שאפשר גם להנות אח"כ השיחה הלכה לכיוונים אחרים... אבל רק שתדעו שלא צריך לפחד להנות!!

 

[עניין סתמי]

../images/Emo45.gif

ולא לצפות לבכות במסע הטריגר והבכי יכולים להגיע חודשים אח"כ חברות בקבוצה שלי לקחו מאד קשה את זה שהם "לא הרגישו כלום" בפולין ולא בכו בכלל. זה בכלל לא דבר שחייב לקרות, לגיטימי שלא, כל אחד מתמודד אחרת. וזה גם יכול להגיע הרבה זמן אחרת. המדריכה שלי נסתה לדפוק בהם בראש שזה לא אומר כלום וזה יבוא, וכלום לא עזר, היא ספרה לנו מלא סיפורים על אנשים שזה הגיע להם חודשים אח"כ, ועל מישהי מהבי"ס שלי שנסעה שנה לפנינו ובאה למדריכה ביום האחרון בלחץ ואמרה לה "המדריכה, עוד לא בכיתי, איך?" ולקחה את העניין ממש קשה, ובשדה תעופה היא נשארה אחרונה עם המדריכה והראש משלחת ופשוט התפרקה והתחילה לבכות... למחוק ציפיות מהמסע להפך- רב מי שאני מכירה שהגיע עם ציפיות- התאכזב... וכמו שטומטוגירל אמרה, לשמוח, זה לגיטימי, הגיוני וזה פשוט חובה. זה משחרר, ולא צריך להרגיש אשמה, אנחנו ממשיכים לחיות! א"א להשאר רק בעבר... חייבים לשמוח... וזה הנקמה שלנו! אנחנו פה! ולא שברתם אותנו!!

 

[Pukipsey007]

נכון..

צודקות. שתיכן. יש רגעים ממש כיפיים במסע. וגם רגעים קשים מאוד.. ככה זה.

 

[גל1234]

היי גם אני יוצא ב5.9

 

[taltal3001]

אני יוצאת ב26 בספטמבר..

התאריך לא כ''כ סגור, אבל כנראה שבערב סוכות אני טסה..

 

[ע ו ג י פ ל צ ת1]

אוי את תפגשי את חברים שלי!!!

 

[צינית נחמדה]

אני ממש מסכימה!

אצלנו במסע בהתחלה ניסו לעשות לנו כיף, היה לנו שייט וקצת זמן לקניות וכאלה.. מה שלא נותנים בבתי ספר אחרים ממה שהבנתי. יש אנשים שהתעצבנו על זה ואמרו שזה צריך להיות מסע של זיכרון שואה נטו, בלי כל הדברים הכיפיים כביכול. האמת כשחזרתי ושאלו אותי איך היה, אמרתי שהיה לי כיף. כולנו הרגשנו בהתחלה ממש רע עם זה שהיה לנו כיף, אבל עכשיו במבט אחרונית- זאת לא בושה. כי ידענו לבכות כשצריך ולחייך כשצריך וזה מה שחשוב. אלו שנרצחו בוודאי היו שמחים לדעת שבזכותם אנחנו כאן שמחים. ככה אני מאמינה. ועוד משהו- היו כאלה שהיו מתוסכלים מזה שהם לא בכו והרגישו שהם חסרי רגשות, וזאת טעות! כי כל אחד מגיב אחרת וזה שהרוב בכו זה לא אומר שגם אתה צריך לבכות. צריך להבין את זה... זהו בכל אופן.

 

[Pukipsey007]

לנו היה את מכרות המלח

זה היה כזה "יום כיף".. יותר קליל וזה. והשוק.. אוי

שיגיע כבר המסע הבא..

 

[פיטרינית]

הייתם בזקופנה?

 

[צינית נחמדה]

אני הייתי גם במכרות וגם בזקופנה!

היה כזה כיף שם! במכרות המלח היו מלא צחוקים כי לא הבנו מילה ממה שהמדריך אמר. ובזקופנה היה לנו שייט מדהים ואז נתנו לנו לעשות קניות אז כמובן קניתי בובה של כבשה