שיחות נפש

שיחות נפש

שלום. יש לי צורך עצום לשיחות נפש. לומר מה אני מרגישה וחושבת. משום מה גם בביקורי אצל המשפחה הנושאים הם סביב ילדים ואוכל ולא נכנסים לעניננים שבלב. מה באמת מרגישים. אני חוזרת עצובה וחסרת סיפוק. גם עם חברות אנחנו עסוקות בבילויים ולא בשיחות נפש. אני מקנאה בחברות מסקס והעיר הגדולה שיכולות לשתף וגם לבלות וגם להכיר. גם לי היתה פעם חברה כזו אך מאז שדרכינו נפרדו בגיל ארבעים קשה לי למצוא. איךל אפשר ? האם הבעיה אצלי? איך אוכל לפתוח ולשתף בסביבה שנראה לי שפחות רוצים ויותר סגורים? איך לפתוח בכ"ז כדי לענות על הצורך שלי בפתיחת הלב?
 
אם אין מישהו/הי שאת יכולה

לפתוח בפניו את הנפש למה שלא תקחי דף נייר ותכתבי מה שאת חשה? את יכולה למשל לנהל דו שיח עם עצמך. באהבה האחת-א: קשה לי, אני רוצה לספר למישהו מה אני מרגישה ואין לי למי. באהבה האחת-ב: ספרי לי, אני מקשיבה. וכו' וכו'.
 
אם הפורומים אינם עוזרים לך

נסי לפתוח בלוג. שם יכנסו אנשים שיתייחסו בדיוק לדברים שלך.
 
אבל כיוון שבפורום פילוסופי מדובר

אומר לך, שיש דרכים ללכת אל מעבר לבעיות המטרידות, אל התחום הטרנסנדנטלי, ואז ממילא כל ההתבוננות בעולם היחסי נעשית מפוקחת יותר.
 
למעלה