תכלית הנפש האנושית היא להתנסות בכל-כדי שהיא תוכל להיות הכל.איך היא יכול להיות למעלה,
אם מעולם לא היתה למטה?איך היא יכולה להיות חמימה אם אינה מכירה קור?איך יכולה ללהכיר
טוב,אם היא מתעלמת מרע?ברור שהנפש אינה יכולה לבחור להיות דבר,אם אין ממה לבחור.
כדי שהנפש תתנסה בגדולתה,עליה לדעת מהי גדולה.היא אינה יכולה לעשות זאת אם אין דבר
פרט לגדולה.וכך מתחוור לנפש,שגדולה קיימת רק במרחב שאינו גדולה.משום כך הנפש לעולם
אינה מגנה את מה שאינו גדולה,אלא מברכת אותו-רואה בו חלק מעצמה שחייב להתקיים כדי
שחלק אחר ממנה יגיע לכלל ביטוי.זו משימה גדולה הנמשכת כמה וכמה גילגולים.
אם מעולם לא היתה למטה?איך היא יכולה להיות חמימה אם אינה מכירה קור?איך יכולה ללהכיר
טוב,אם היא מתעלמת מרע?ברור שהנפש אינה יכולה לבחור להיות דבר,אם אין ממה לבחור.
כדי שהנפש תתנסה בגדולתה,עליה לדעת מהי גדולה.היא אינה יכולה לעשות זאת אם אין דבר
פרט לגדולה.וכך מתחוור לנפש,שגדולה קיימת רק במרחב שאינו גדולה.משום כך הנפש לעולם
אינה מגנה את מה שאינו גדולה,אלא מברכת אותו-רואה בו חלק מעצמה שחייב להתקיים כדי
שחלק אחר ממנה יגיע לכלל ביטוי.זו משימה גדולה הנמשכת כמה וכמה גילגולים.