שיחות עם אלוהים

[שושנת קטיפה]

שיחות עם אלוהים../images/Emo13.gif

היום לא הלך כמו שצריך..הכל התהפך, בקיצור מצב רוחי היה לא ממש טוב, שוחחתי עם אלוהים, ביקשתי מסר ...שאדע שהכל יסתדר... פתאם הבן שלי הגיע, מספר לי סיפור, אדם אחד טיפל במסירות באשתו הנכה, לא יצא מהבית הקדיש את כל זמנו לטיפול בה, יום אחד הגיעו חבריו וביקשו שיבוא איתם קצת לבלות,,אישתו ביקשה ממנו שילך, שיתאוורר קצת, כשהגיעו החברים לאיזה מקום לשבת, ניגש קבצן וביקש נדבה, אף אחד לא רצה לתת, האדם שטיפל באשתו נתן לקבצן סכום. הקבצן הלך, יותר מאוחר חזר הקבצן וביקש מהאדם שיסיע אותו לביתו, אותו אדם הסכים, הוריד את הקבצן, והמשיך לביתו, הוא מגיע לבית מנסה לפתוח את הדלת, ופתאם...אשתו פותחת את הדלת ועומדת מולו, האיש נדהם ושאל מה קרה איך פתאם היא קמה מכסא הגלגלים, ואשתו מספרת שאיזה כוח בלתי נראה הרים אותה, והיא החלה ללכת, והכל בסדר עכשיו. זה לא מסר זה?

 

[הילה בסגול]

זה סופר מסר... לא סתם מסר

הסיפור יפה, המסר יפה אבל זה מעורר בי שאלה אחת. אומרים שיש לתת על מנת לקבל. ואני מסכימה ומשתדלת גם לחיות עפ"י זה. כאן הוא נתן. נתן המון. נתן לאשתו, נתן לקבצן. ומעל ומעבר. אבל הוא לא קיבל אישית. אשתו קיבלה. היא זו שזכתה. אז אפשר לאמר כי אשתו היא חלק ממנו וכי הבריאות שלה היא גם בשבילו. הוא מתפטר מן העול - עם כל האהבה זה עול - לטפל בה. אבל בכל זאת. היא קיבלה על הנתינה שלו. לא הוא קיבל באופן אישי. סתם הרהור.

 

[חת שפ סות]

להילה בסגול שלום

יש לך טעות. אומרים: לקבל על מנת לתת ולא לתת על מנת לקבל. ומדוע זה כך? משום שאי אפשר לתת כשאין לך. אפשר לתת רק כשיש לך ובכדי שיהיה לך, עליך לקבל קודם לעצמך ואח"כ לתת. ולגבי הסיפור שסופר: אותו אדם, בעצם היה מלא בנתינה, באהבת הזולת, באהבה לאישתו. וכך, בזה שהיה מלא, יכול היה לתת. (לאישתו, לקבצן). ולגבי אישתו, היא "זכתה" מההפקר בזכות התמלאותה באהבה מבעלה. היא התמלאה בכוח מיוחד בזכות הפצת אהבתו של בעלה, וכשמשחררים אנרגיה כלשהי (במקרה זה, אנרגיית אהבה), האנרגיה הגיעה אליה משום הקשר המיוחד שלה עם בעלה, וכמובן שהגיע לאחרים שלא היו מודעים מאיפה אותה אנרגיה באה אליהם ועליהם. שאלה: לא קרה לכם פעם שפתאום חשתם פרץ של אושר עילאי ולא ידעתם מה ומדוע זה בא עליכם פתאום? או לחילופין, חשתם פתאום כאילו איזה עננה שחורה עומדת מעל ראשכם ולא הבנתם למה נכנסתם למצב הרוח הדיכאוני הזה - בלי שום סיבה. ובכן, התשובה היא שקלטתם אנרגיה כלשהי שהתסובבה והושפעתם ממנה - כמו שאחרים מושפעים מכם. אנו קולטים ופולטים אנרגיות ולעיתים מתכווננים, מבלי דעת, לאנרגיה מסויימת וקולטים אותה וחשים אותה בצורה של התעלות או דיכאון או פרץ אנרגטי גופני שממש אתם מרגישים שיכולים להזיז הרים או סתם תחושת התפדלאות מבלי יכולת לזוז וכו'. פליטת אנרגיה זו הינה משום ההתמלאות של אותו אדם בסוג אנרגיה מסויימת ובאופן טבעי, אותו אדם משחרר לחץ, אחרת "יתפוצץ" מעודף אנרגיה וכמו שאמרתי קודם, אותה אנרגיה שמשתחררת, נקלטת אצל אחרים ומשפיעה עליהם. אז פה אני חוזרת למה שאמרתי בתחילה: לקבל בכדי לתת.

 

[דוד מלאך ישראל]

שתיכן צודקות

זו שפרשה וזו שחיפשה את טעותה כי על מנת למצוא יש לחפש קודם ובסה"כ מדובר על מעברי אנרגיה מפה לשם מה חשוב מה היה קודם- הקבלה או הנתינה? הביצה או התרנגולת? מעברי אנרגיה הם מעצם הגדרתם- מעברים קרי האנרגיה עוברת בהם מזה לזה מהנותן למקבל, ומי היה קודם?

 

[גריני]

ברוך הבא, מלאך יקר ../images/Emo140.gif

מקווה שתרגיש כאן נוח ושתוסיף להאיר לנו מחוכמתך

 

[דוד מלאך ישראל]

ברוכה הנמצאת

דוד המלאך אוהב אותך

 

[חת שפ סות]

דוד מלאך ישראל שלום

מה חשוב מה היה קודם- הקבלה או הנתינה? הביצה או התרנגולת? ובכן, כן חשוב מה היה קודם. לפי הקבלה: אלוהים, שהינו כל והכל, רצה לתת מעצמו. יצר את זה שמקבל בכדי שיוכל לתת ולהתרוקן. עכשיו, זה שקיבל וקיבל, החל להתמלא ולחוש כי עליו לתת גם כן, ואלוהים יצר את זה שמקבל לעצמו. מה שקורה פה זה שאלוהים (מספר 1 ) המלא, יוצר את זה שמקבל (מספר 2) ונותן מעצמו ונותן. וכשמספר 2 מקבל ומקבל ומתמלא, הוא צריך להתרוקן בכדי להמשיך ולקבל, ואלוהים יוצר את זה שמקבל לעצמו (מספר 3 ). מה שקורה פה בעצם, זה התהליך של הבריאה והעברת האנרגיות. אלוהים הוא המקור. זה שמקבל ונותן, הוא נמצא בדרגה פחותה מאלוהים. וזה שמקבל לעצמו, נמצא בדרגה פחותה מזה שמקבל ונותן. עכשיו, כוונתי לדרגות זה: רמות תודעה. הערה: אין דרגות ואין טוב יותר מהאחר אלא יש מצב - מצב טהור של רמות תודעה. כך בעצם שלפי הקבלה : לקבל על מנת לתת . מספר 2 לא היה יכול לתת מעצמו, לולא קיבל מאלוהים. ואם תשימו לב, רמות תודעה אלו, קיימות אצל האנשים סביבכם. בדרך כלל, רמות התודעה אצל אנשים זה רמה של מספר 2. ועכשיו, לגבי הביצה והתרנגולת? ההגיון שלי אומר כי התרנגולת היתה לפני הביצה. למה? שאלוהים יצר את התרנגולת, בכדי שתוכל להתנסות בחיים כתרנגולת, היא היתה צריכה להטיל ביצה, בכדי שתוכל לתת הזדמנות לעוד נשמה לחוות חיים כתרנגולת וכך הלאה והלאה... וחוץ מזה, אם היה יוצר קודם את הביצה, מה היה דוגר עליה?

 

[רשף כשף]

חת שפ סות שלום!

רציתי לענות למרות שההודעה לא היתה מיועדת אלי, מקווה שזה בסדר מצידך... שאלה: מאיפה את יודעת מה אלוהים רצה? יש לך דיבור איתו? אם כן את מוכנה לשאול אם הוא מוכן לדבר גם איתי??? תשובות: ערכתי חיפוש בגוגל בנוגע למה קדם למה- הביצה או התרנגולת ומצאתי כמה תשובות (יש מקום רק לשלוש בקישורים): 1- הביצה קדמה לתרנגולת 340,L-2702153,00.html target=_blank>2- הביצה קדמה לתרנגולת 3- אותו כנ"ל אבל אם את כבר מדברת עם אלוהים, אולי תוכלי לשאול אותו, אני אשמח לדעת...

 

[רשף כשף]

2 לא יצא...

הנה

 

[דוד מלאך ישראל]

מצחיק

כשהעולם מצחיק אז צוחקים לרשף- אני מדבר עם אלוהים אם את רוצה, אני יכול לברר עבורך... לחת שפ סות- מדוע כל כך חשוב לך להיות צודקת? הדבר מתבטא בחוזקה מקריאת הודעתך האחרונה בפורום האמת שלך היא האמת הנכונה עבורך. ועבור רעייך? האם לדעתך את מסוגלת לקבוע מהי האמת שלהם? אם כן, אשרייך בכבוד רב, המלאך שלא סרח

 

[חת שפ סות]

דוד מלאך ישראל שלום שוב

לגבי שאלתך: למה כל כך חשוב לי להיות צודקת? ותשובתי הינה: זה לא האישו של להיות צודקת אלא - אני צודקת ! האמת שלי הינה האמת הצודקת שלי. אני אף מוצאת היגיון באמת שלי. וזה שאני מספרת לכל את האמת שלי, זה בא מתוך תחושה פנימית (לספר). אני מכבדת ומעריכה אמיתות אחרות של אחרים. אני לא באה ממקום של לנסות לשכנע או להוכיח אלא לספר את האמת שלי. וכמו שלעיתים אני מרגישה כי ישנה אמת שבעיני היא מוטעית, אני מבינה כי האמת שלי ניראית לאחרים גם כן מוטעית. עצם העובדה שאני מספרת מהי האמת שלי, אני פותחת פתח לאחרים, פתח למחשבה. אני יודעת גם כן שישנם אחרים שמזדהים עם האמת שלי ואפילו מידי פעם אני מקבלת תגובות על כך. וכמובן שאני לא מסוגלת ואפילו לא רוצה לקבוע את האמת של אחרים. ובוא ניקח לדוגמה רעיון שכולם היו מאמינים באותו הדבר - בדיוק. תאר לך כיצד ייראה הפורום? אחד יגיד דבר מה, וכולם יואמרו: נכון, זה כך. ואחר יגיד עוד משהו וכולם יואמרו: נכון, זה כך. אז מה יקרה פה בעצם? כלום! אף אחד לא יזהה את האמת שלו. לא יהיו ניגודים. לא יהיו ניגודי מחשבה. ועצם העובדה שישנם ניגודי מחשבה, זה מחדד את המחשבה העצמית של כל אחד. זה כמו שאם אתה בגובה 180 וכולם בגובה 180 אז לא תדע אם אתה נמוך או גבוה או ממוצע. על מנת לדעת ולהגדיר את עצמך, עליך לראות את הניגודים. ונחזור לצידקת אמיתותיי - אני צודקת באמת שלי וכך אחרים יכולים לחוות את האמת שלהם.

 

[הילה בסגול]

את צודקת אבל....

לגרסתי ולטעמי האישי על מנת לקבל צריך גם לדעת לתת. אין אני זקוקה שמישהו יתן לי קודם על מנת שאוכל לתת לו. אין זה יחסי גומלין דווקא. אם אני מרגישה שאני רוצה לתת אז אני נותנת. באהבה. בשמחה. מכל הלב. גם אם לא קיבלתי קודם לכן. אפילו אם יש לי מחסור. האמת היא שאני בן אדם של לתת הרבה יותר מאשר בן אדם שמקבל. אולי זה בעוכריי אבל זה מה יש כיום שאני בהליך של מודעות עצמית אני מלמדת את עצמי לקבל בדיוק כפי שאני נותנת. באהבה. בשמחה. מכל הלב.

 

[ש ו נ י]

"אני המקור בלי שום קשר לציפור../images/Emo118.gif

אני האחד שכל אחד מכם יזכור..."

 

[הילה בסגול]

וזה אומר ש.... ?

 

[ש ו נ י]

זה ציטוט מאחד השירים של סאבלימינל

(אם את מכירה) ו... בספרי "שיחות" מדובר על להיות המקורלכל דבר שאת רוצה כלומר... אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו אלוקיים ובה' יש את הכל = בנו יש את הכל אין שום דבר שהוא בעצם מחוצה לנו אנו לא זקוקים לדבר בעצם כל דבר שאנו רוצים שיהיה לנו - יש לנו כבר או יכול להיות לנו ועלינו פשוט לפתוח את עצמנו ולקבל אותו כל דבר שאנו רוצים לקבל, עלינו להיות המקור של אותו דבר לאחרים - וכך תתחזק בנו התחושה של ה"יש" לנו/בנו כשזה בעצם יש פנימי ולא יש חיצוני שוב, דובר פה רבות על - מה שאתם רוצים לקבל - תנו! ובכן, כשהאדם רוצה לקבל - שייתן, כאילו הוא המקור להכל (לא כאילו, אלא בדיוק

)

 

[דוד מלאך ישראל]

דוד

אוהב את שוני כמוני את אותו הבוקר לא אשכח כשטמנת ראשך בתוך הכר אור השמש על האֹהל נח וראשי הלום שיכר כשלחשתי באוזנך את שמה את ידי אספת ביד קרה ודמעה אחת חמה אל כפות ידי נשרה הנה ימים רבים חלפו ושתי ידי עייפו ועינייך מה יפו כעיני רחל אני אוהב אותך לאה אוהב אותך גאה אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל אל יימר לבך על אחותך הן בנייך לצידך יושבים אל תפני אישה את מבטך כל חלומותיי קרובים מה בקשתך אמרי לאה שבע השנים חלפו מזמן ונותרה רק עוד שעה טרם ייסגר הגן הנה ימים רבים חלפו ושתי ידי עייפו ועינייך מה יפו כעיני רחל אני אוהב אותך לאה אוהב אותך גאה אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל אני אוהב אותך לאה אוהב אותך גאה אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל

 

[ש ו נ י]

../images/Emo23.gif

 

[גריני]

תיקון קל

בשבילי זה לא "שיחות עם אלוהים" - אלא חיבוק עם אלוהים ברגע שאני אצליח סוף סוף ללמוד איך עורכים את הפונקציות השונות בפורום, זה יוכנס למאמרים או לטאגליינס... או לאן שזה מתאים

וזה בכלל נותן לי רעיון - לעשות פינת "סיפור לשבת"... בואו ונשמור לנו סיפורים מהסוג הזה, במיוחד לשעה מופלאה זו של יום שישי אחה"צ, שיתנו לנו טעם מתוק לקראת השבת. הולך?

 

[ש ו נ י]

שבו"ט כולם../images/Emo105.gifגריני למה כוונתך??

 

[גריני]

כוונתי

שאהבתי מאוד את הסיפור שהובא, את המסר שלו ולפיכך הוא בשבילי הרבה יותר מאשר "שיחות" עם אלוהים (בהקשר שהוא הגיע) וכ"כ אהבתי אותו עד שאני רוצה להנציח אותו ב"מאמרי הפורום" או משהו כזה. ואז בא לי רעיון, לחדש לנו מין סיפור שכזה, שיכול להיכנס לקטגוריה של "רגעי חסד" - מידי שבוע. מה דעתך?