שיחות עם אלוהים ..

[פעמונית הגשם]

שיחות עם אלוהים ..../images/Emo182.gif

התחלתי לקרא פעם שניה את הטרילוגיה המעניינת הזאת. ועדיין לא יודעת איך לבלוע את הספרים האלה, האם זה פרי דמיונו של המחבר ניל, שכשלעצמו איש מעניין וכותב נפלא, או שזה באמת מסר מאלוהים, קשה לי קצת עם זה אלוהים מספר בדיחות, אלוהים מדבר בסלנג, כמו שני חברים...נו תודו שקצת קשה לעכל את זה, חוץ מזה שזה הורס את כל מה שגדלתי עליו, גן עדן וגהנום, ועוד כל מיני ערכים, אבל זה מרתק אין ספק!!

 

[hayapollak]

פעמונית- יצא לך לקרוא../images/Emo35.gif

את ספריו של קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן ואחרים?

 

[פעמונית הגשם]

קראתי מזמן ודאי../images/Emo182.gif

 

[hayapollak]

זה מתקשר לשאלתך - האם

הספרים שיחות עם אלוהים הוא פרי דמיונו של המחבר. גם מקור כתיבתו של קרלוס קסטנדה שנוי במחלוקת - האם זה פרי דמיונו או לא..... בעיקרון תחשבי על זה כך אם א מ ת - היא אמת מוחלטת ואת יכולה להבין אותה בהוויתך - אז מה זה חשוב עם זה פרי דמיון או לא? מה שחשוב הוא שזה אמת לא? התנך הוא פרי דמיון או אמת. ומי אמר שב פרי דמיון אין אמת - הרי הדמיון מקורו באמת. וכל אמת היא אמת. האמת היא אלוהים - היא אחד והיא האמת או האלוהים נמצאים כל הזמן בכל דבר. רק שאנחנו בני אנוש לא רואים הכל כל הזמן כמו שהאמת קיימת במהותה. אם המצב היה כך היינו כולנו אלוהים. אך מכיוון שיש בנו גשמיות של כאן ועכשיו - אנחנו ברובנו מקבלים ורואים חלקים מהאמת וגם זה לא תמיד וכל הזמן. אך היות ואנחנו חלק מהאלוהים וחלק באמת - יש לנו יכולת לראות ולהתחבר לאמת. לחלקנו יותר לחלקנו פחות..... באהבה - חייה.

 

[פעמונית הגשם]

לא יודעת אם דמיון או אמת../images/Emo182.gif

יש חלקים בספר שאני יכולה להתחבר אליהם ויש חלקים שלא....

 

[hayapollak]

הנה ענית לעצמך תשובה../images/Emo39.gif

כלח אחד מאיתנו מתחבר למה שהרוחניות שלו כבר מסוגלת לקבל. מצאתי בשביך משפטים מענינים בספרון הקטן והמקסים של ד"ר סקוט פק שנקרא הירהורים מן הדרך ***** אלוהים הוא המקור לכוח של האבולוציה ואלוהים הוא היעד. ******* כל אלו מאיתנו שמניחים כי קיים אלוהים אוהב ומתעמקים בכך, מגיעים בסופו של דבר למסקנה מעוררת אימה: אלוהים מעוניין שנהפוך להיות הוא (או היא) ******** הכוח המניע של האבולוציה, הנוכח בכל צורות החיים, מבטא את עצמו במין האנושי בצורה של אהבה. *******

 

[רשף כשף]

בנוגע לאמת

אמת אישית מול אמת ציבורית, האם יש דבר כזה? לדעתי כן, אני שמה לב שהאמת שלי, מה שאני רואה כאמת, אינו בהכרח האמת של מישהו אחר. והיכן זה מתאחד? היכן האמת האישית הופכת לאמת הציבורית? רק ברגע שאנו מאבדים את הגוף האישי שלנו, ברגע המוות ועד אז? עד אז נחייה כל אחד באמיתות האישיות שלו. ועל מה הן מבוססות? על הרשמים האישיים שלנו בעולם הזה. יום נפלא

 

[hayapollak]

בנוגע לאמת-רשף../images/Emo9.gif

נראה לי כי את מפספסת המון בדרך - את מאד ממהרת לדעתי. כאשר האמת הפרטית שלך תואמת את האמת הכללית (והיא לא ציבורית) היא קוסמית ולא כל כך קשורה לדעות ציבוריות (אמת ציבורית בעיני קשורה יותר לאמת גשמית כמו בעיניני פוליטיקה, תרבות,אופנה) אני מתכוונת לאמת רוחנית. האם את יורדת לסוף דעתי???? טוב אתחיל מהתחלה כאשאר אמת שלך מתחברת לאמת כללית - כלומר יש לאדם תובנה כלשהי בנושא רוחני - ותאמיני לי כאשר את מגיעה לתובנה הזו את מרגישה זאת, את יודעת שהגעת לאמת _ והיא תמיד תהייה בתוכך ולא תשתנה בגלל אופנה אן דעות של אחרים - כאשר את מגיעה לאמת כזו את גודלת מבחינה רוחנית קיבלת תובנה - חלקיק קטן מהאמת - מהאלוהות מהאחד - את ממשיכה לחיות , ליצור, ולתפקד בעולם הגשמי - אך את גם ממשיכה (אם את רוצה בזה) להתפתח רוחנית ומחפשת בתוכך חלקים נוספים של האמת פוגשת באנשים - מדריכים - ניתקלת בספרים שמאירים דרכך, עוסקת בטכניקות להעצמת הרוחניות וכו' - בקיצור עד המוות יש לך עולם שלם וחיים שלמים - להיות בהם, לחוות גם את הרוחניות שבך. אני למוות עוד לא הגעתי ואני לא יודעת אם אז במוות האדם יודע את כל האמת או לא. לדעתי גם את לא יודעת את זה. אז למה לחשוב כך. אני מתארת לעצמי שאם את מכירה את ספריו של קסטנדה את מבינה את מה שכתבתי כאן.ועוד משהוא - אם את רואה או יודעת בתובנה שלך אמת והאחר לא רואה אותה - זה לא אומר שאת לא רואה את האמת. וההיפך גם נכון - יש דברים שאחרים רואים ואת לא רואה - אז זה אומר שהם טועים? זה תלוי בהתפתחות הרוחנית האישית של כל אחד ואחד. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

 

[רשף כשף]

מסכימה איתך

ובעצם לא סתרת את דבריי אלא חיזקת אותם. כל אחד צועד בדרך האישית שלו שבה האמת שלו היא אחת מכל האמיתות הקיימות וכולן נכונות. האמת של הצועד היא שלו והוא חי לפיה או משנה אותה בהתאם לחוויות שעוברות עליו. כאשר יש מספר אנשים שמסכימים על אמת מסויימת כמו- עשרת הדיברות, חוק ומשפט במדינה, חוקי חברה בה אנו חיים וכן הלאה... אז הם שותפים לאמת מסויימת. עם זאת, כל אחד מהם שותף בצורה אחרת, בהתאם למכלול האמת האישית שלו, שבנה על פי מכלול החוויות שעבר. בקשר להודעה הקודמת שלי, אלו הן שאלות ותשובות שקפצו לי לראש ברגע שהתחלתי לכתוב, מעין "כתיבה אוטומטית" השתדלתי לא לסנן לפי עצתה של גריני וזה מה שיצא. אני עומדת מאחורי זה ומסכימה למה שכתבתי משום שזה חלק מהאמת האישית שלי. בנוגע לספריו של קסטנדה, אני מאוד אוהבת לקרוא אותם אבל הם בהחלט לא מייצגים את משנתה של רשף כשף אלא את משנתו של דון חואן כפי שנאמרה לקרלוס קסטנדה. רשף כשף בעלת שורשים שונים והאמת הפרטית שלה שונה מזו של קרלוס קסטנדה. מה שמביא אותי ללכת צעד אחד קדימה, ולשאול על אמת ציבורית או כללית או אוניברסלית- האם קיים בכלל דבר כזה? אם כן, קשה לי להאמין שניתן לחוות אותו בגוף פיזי. אני מתרחבת מכל מעשה "טוב" ונגרעת מכל מעשה "רע", זוהי תכונה אנושית, האם יש בכוחה להכיל אמת אוניברסלית?

 

[גריני]

מהו דמיון?

ואולי דמיון הוא מילה אחרת לאינטואיציה? - אותה "השראה" שהיא המקור להמצאות הגדולות ביותר שמהם כולנו נהנים? אולי - כל הממציאים "דמיינו" משהו ואח"כ יצרו אותו... ואם זה כך, הרי שדמיון איננו "סתם" - אלא יכולת גבוהה ומשמעותית של בני אדם.

 

[hayapollak]

גריניייייייי../images/Emo24.gif

ב ד י ו ק. אחלה להרגיש שאת מבינה. יש היודעים שאנחנו וחיינו הגשמיים - גם הם דמיון - עבורם. במרווחים שבין העולמות יש עוד המון עולמות ואפשרויות ואנרגיות שמחברות ועוברות בין העולמות. ועל כך אומרים שגאונים מקבלים השראה או המחשה אינטואטיבית מעולמות אחרים ומסוגלים לתרגם את ההארה הזו לפתרון מוחשי ובר קיום בעולמנו אנו - ולהפוך אותם לשימושנו בעולם הזה. אךךךךך - אהבתי את שכתבת - פשוט תענוג.

 

[רשף כשף]

היי גם אני קראתי וקוראת

ויש גם פורום שעוסק בהם - דרך הלוחמים (245). אשמח לדון על ספריו של קסטנדה!!!

 

[hayapollak]

../images/Emo39.gifרשף-כשף-תודה חביבתי

אשמח לפנות זמן להגיע לשם ולשוחח אתך - שם בעניין.

 

[גריני]

"שיחות" הרס את כל מה שגדלתי עליו

גם עבורי זה נכון. אולם, לפחות במקרה שלי ההרס הוביל למשהו מאוד חיובי! כי עד שקראתי את הראשון בטרילוגיה לא יכולתי לשמוע את המילה "אלוהים" - זה היה מושג ש"הקפיץ לי את הפיוזים". כל-כך הרבה כעסים שלי השלכתי לעבר המילה "אלוהים". עבורי דווקא חוש ההומור המובא בשמו של אלוהים בספר, דווקא הסלנג, הזרימה, הקלילות - הם אלה שאיפשרו לי להתחבר למילה הזו "אלוהים". גם אני שואלת, לפעמים, את עצמי - האומנם המסר אומנם בא ישירות מאלוהים... בדר"כ אני מסיימת את הדיון הזה עם עצמי בהחלטה שזה לא באמת חשוב, משום שמה שחשוב הוא תוכן הדברים. מרגע שתוכן הדברים מדבר אלי - פחות חשוב לי מי בדיוק אמר אותם. בנוסף לכך - עפ"י אמונתי הרי כולנו ניצוצות אלוהיים, לכולנו עצמי גבוה (או מלאך שומר) שמהווים הגשר בינינו לבין כל הידע הקיים ביקום. ואם זה כך - אז למה זה בלתי אפשרי שאלוהים מדבר בשפתנו?

 

[אין לי שם בסדר?]

דווקא עבורי

החלק של אלוהים מספר בדיחות וכאלה היה הכי ברור ומובן מאליו. אולי כי באנו מבית אחר? הנקודה היא שאין דעה אחת, אבל יש חוקי אנרגיה. ובכל מקרה מה שניל אומר, זאת אחלה דרך לחיות, בלי קשר לאם זה משנה לך את האמונה לגבי אלוהים או לא.