שיחות פרטיות

[פגעסוס]

שיחות פרטיות

גולשים רבים מעלים לבלוג שלהם העתקים מלאים של שיחות מסנג'ר פרטיות או שיחות צ'אט שביצעו עם חבריהם או עם גולשים אחרים ברשת. ברוב המקרים הם לא שואלים את הצד השני שבשיחה אם יש להם רשות להעלות את הדברים. האם לדעתכם זה אתי? ומה ההבדל בין זה לבין בלוגר שמספר על השיחה שהיתה לו אתמול עם בחורה באוטובוס?

 

[ayala26]

זה לא כמו לספר על השיחה

שהיתה לו אתמול עם בחורה באוטובוס - זה כמו להקליט אותה בסתר בטייפ-מנהלים שהחבאת בתיק.. לא נראה לי אתי אבל אני באמת לא יודעת מה החוקים מאחורי פרסום שיחה לפרטי פרטים ובאופן כללי נראה לי נורא משעמם לקרוא שיחות מסנג'ר.

 

[דם דם]

זה דיי מורכב

כי לפרסם שיחה שהיה לו עם גולש אחר (שרוב המקרים זה מאותו אתר והוא מכיר נניח דרך הבלוג) זה שונה. יש סיכוי שאותו אחד עלול לראות את זה ואם הוא לא ירצה בכך או שנניח יש שם שיחה אישית או אנטימית, זה בהחלא לא אתי. להשוות את זה לשיחה עם בחורה באוטובוס זה שונה,כי זה אדם זר. אבל אם מעמידים את זה למשל מול מצב שמישהו בבלוג מספר על שיחה שהייתה לו עם חבר או על מישהו אחר שהקוראים לא מכירים,שהוא מחיו האישיים של הבלוגר...גם זה לא הכי אתי שבעולם. בכול זאת זה לחשוף מישהו ללא ידיעתו...זה מין אאוטינג לעשות מה שכן כול מקרה לגופו,אם סתם שיחה על אה ודה אז לא נורא אבל שוב תלוי בתוכן השיחה ובתכנים שלה

 

[wranger]

שאלה מעניינת.

קודם כל, מצטרף לדעה שהעתקים מלאים של שיחות מסנג'ר הן דבר משעמם לקריאה, בדרך כלל. חוצמזה, אם הצד השני הוא בלתי ניתן לזיהוי, כמו הבחורה באוטובוס, אז נראה לי שאין עם זה בעיה אתית.

 

[מטר שמונים]

תראה

מההיבט החוקי אין בעיה, זו לא האזנת סתר כי המפרסם היה חלק מהשיחה אני מוצא פה בעיה אתית מסויימת בהבדלה מתיאור של בלוגר על שיחה באוטובוס, השיחה תובא לא כלשונה אלא כפי שהוא מתאר אותה באוצר המילים שלו ויש פה הבדל

 

[Tali1912]

אמממ

אתה יכול להזכיר שהיתה לך שיחה עם חבר או חברה במסין, אבל פירוט השיחה?

זה ממש לא אתי, אבל זה לא דומה לשיחה באוטובוס.

 

[ע ל ו מ ה]

"צריך להיות שם כדי להבין"

אני מאד מבינה את הדחף של אנשים לפרסם את הסקריפט כולו. קצת כמו כשמספרים משהו שקרה לנו ונורא הצחיק אותנו ואף אחד לא מבין מה מצחיק, ואנחנו מרגישים "הייתם צריכים להיות שם כדי להבין". הסקריפט הוא אחד הדברים הקרובים ביותר ל"להיות שם". ולמה צריך "להיות שם"? כי כשמספרים, מפספסים בד"כ את הפרטים הקטנים, את הקונטקסט, ולכן הסיפור אינו שלם. הסקריפט עושה את זה יותר שלם. מכאן הדחף. אבל... כמו שכתבו כאן, זה די משעמם... כי הפרטים השוליים, אלה שעושים את הסיפור, הם בסופו של דבר small talk שלא ממש ממש מעניין אף אחד חוץ מאת משתתפי השיחה. ובכל זאת, עבור מציצנים, יש בסקריפט עניין רב הרבה יותר מאשר לראות את השיחה רק דרך תמציתו של אחד המספרים... אני מאד מסכימה אם מה שאמרו כאן על ההבדל בין תיאור שיחת אוטובוס עם זר, לעומת תיאור שיחה עם מישהו מוכר. בעיקר מישהו המוכר לקוראים. אם חושפים סקריפט של מישהו חסוי, יש בזה מעט מאד פגיעה, לטעמי. אגלה לכם שאני אישית שומרת לא מעט סקריפטים של צ'טים. אינני חושפת אותם, ובכל זאת אני מוצאת שהאוסף השלם מהווה בפני עצמו סיפור חיים המובא באופן מעניין. אין בהם שלמות - כי רבות מהשיחות נעשות פנים אל פנים ולכן הצ'ט עצמו הוא חלקי מאד. ובכל זאת, במעקב אחרי סדרת צ'טים רצופה לאורך ימים, אפשר לבנות תמונת חיים שלמה. זה בכל אופן חומר גלם לספר העתידי שלי...

 

[עכבר כחול מדבר]

בגלל זה הדיאלוגים בבלוג שלי

הם כמו קריקטורות. הבסיס אמיתי, אבל אני מעוות אותו עד כמה שרק אפשר, מוציא אותי צדיק ואת הצד השני מרושע.