שיחררו אותי על 21 נפשי ולא מקבלים ערעור....
אז ככה.. לפני כשנתיים בערך (שהייתי בן -17- 16) הייתי במצב נפשי די קשה, הייתי די מתוסבך, היו לי הרבה בעיות חברתיות בבית ספר מאז ותמיד ועוד כמה דברים במקביל שלא השפיעו טוב, זה השפיע עליי וגרם לי להתמוטט נפשית עד שלא יכלתי לצאת מהמיטה ולעשות דבר. זה קרה ממש כמה זמן לאחר הצו -1 שהתרשמו ממני ממש לטובה וציפו ממני לעשות שירות באמת משמעותי.
בערך באתו זמן, קבעו לי מלא אבחונים פסיכאטריים כאלה שעשו לי דרך הבית ספר התיכון שקבעו שאני סובל מדיכאון בינוני - זמני, מחרדה חברתית והפרעת אישיות גבולית. המצב החמיר שניסיתי להתאבד פעמיים באותה חצי שנה שבהם הייתי מטופל בכדור "לוסטרל" (כדור נגד דיכאון וחרדה - במינון גדול יחסית..), הוצמדו לי פסיכולוגית ופסיכאטרית עם שיחות קבועות, שרק המשיכה לתת לי כדורים, מאז עברתי ל-2 תיכונים אחרים, עד שהמצב שלי השתפר.
צה"ל לא ידע על כל הבעיות הנפשיות שלי ולאחר כמה זמן זימנו אותי להמשך הצו ה-1 שבו נאלצתי להודיע להם על הבעיות שלי ועל כל הסיפור ולהראות להם את האבחונים אבל עם אמרה גדולה שאני רוצה ומוכן להתגייס למרות הכל, הצבא כמובן לא קיבל את זה יפה, אף על פי שנתתי להם גם מסמכים על שיפור מצבי הנפשי בזמן האחרון והודיעו לי שיחזירו לי תשובה.
כעבור חודשיים, לצערי הייתה לי נפילה נוספת וניסיתי להתאבד בפעם ה-3 באותה חצי שנה, כפי שאמרתי, הייתי אז במצב באמת נורא, פשוט הרוס.. והפעם הגעתי לאשפוז יום שלם בבית חולים במחלקה רגילה (לצורך מעקב רפואי בלבד - מעולם לא הייתי באשפוז פסיכאטרי וגם לא הומלץ לי ע"י הפסיכאטר שבדק אותי שם ומזל שכך!). הודיעו לי שם שהבית חולים חייב להעביר אוטומטית את הניסיון ע"פ חוק. הפסכיאטרית שלי הוסיפה לי מינונים וכדור נוסף בשם "ליתיום" (כדור משלים נגד דיכאון) והפעם החלטתי לעשות שינוי אמיתי ולהשתקם סופית, עם עבודה קשה מאוד(!) הצלחתי. מאז הכל טוב, עברתי לתיכון אחר, השתלבתי שם יפה, הצלחתי להוציא בגרויות בפעם ה-1 מאז המשבר עם ציונים מעולים!, והפעם אני באמת מרגיש שהפעם באמת השתקמתי וכל מי שסובב אותי רואה עליי את השינוי החיובי ואפילו הפחתתי מחצית מהכדורים והורדתי את כדורי הליתיום באופן סופי ע"פ המלצה של הפסיכאטרית! ואני מרגיש טוב!
קבעו לי פגישה נוספת בצה"ל, הפעם עם קב"ן ופסיכאטר ודי הודיעו לי שם שלמרות ההתרשמות בצו ה-1, החליטו לא לגייס ופשוט הביאו לי פטור 21 נפשי, בלי אפשרות אפילו לערער.. אבל אמרו לי שאפשר לבקש התנדבות.. כמובן שביקשתי במקום להתנדב, כי אין סיכוי שאני לא מתגייס. הסבירו לי את הכל, טירונות מתנדבים, תפקידים ואפילו בחרתי איזה תפקיד אני רוצה להיות בצבא. מפגש נוסף עם אחראית המתנדבים בתל השומר, אמרה לי להביא כמה שיותר המלצות על מצבי הנפשי הטוב, על ההשתקמות ועל המלצות שממליצים לי להתגייס ולהביא להם כמה שיותר מהר. הבאתי 3 המלצות (מהנהלת בית הספר הנוכחי, מהבית ספר הקודם - על מעמדי כבן אדם רציני וי"ור מועצת התלמידים שהייתי שם ומהפסיכאטרית - שלצערי כתבה שהיא ממליצה אבל עם הסתייגות מסוימת.. (כנראה כדי לשמור על עצמה במידה וייקרה משהו.. וכמובן שלא ייקרה... כי אני באמת בסדר עכשיו..). כשקראו את המלצות, הייתי בטוח שיגייסו אותי על בטוח, כי אפילו האחראית מתנדבים התלהבה ואמרה שהיא חושבת שאני אהיה מצויין בצה"ל וכל הזמן רק חיבקה אותי והביאה לי מלא מחמאות.
כעבור חודשיים, קיבלתי מכתב בדואר שלמרות הכל, הם לא יכולים לגייס אותי שהם "מצטערים אבל הם מאוד מעריכים את הרצון הטוב ושיש לי אפשרות לערער על החלטה הזאת עד 30 יום. "(למרות שאמרו לי שזה לא כ"כ עוזר לערער..)
מה לעשות?! אני מאוד רוצה להתגייס, אבל אני נראה שהם כבר אטומים בדעתם. אני חושב שהצבא יכול מאוד לתרום לי ואני להם...אבל הוועדה ההיא החליטה שלא.. אם אני יערער על זה זה באמת יעבוד הפעם? הבנתי שהצבא אוהב שנלחמים על זה, אבל אין לי מושג איך.. תודה מראש!
אז ככה.. לפני כשנתיים בערך (שהייתי בן -17- 16) הייתי במצב נפשי די קשה, הייתי די מתוסבך, היו לי הרבה בעיות חברתיות בבית ספר מאז ותמיד ועוד כמה דברים במקביל שלא השפיעו טוב, זה השפיע עליי וגרם לי להתמוטט נפשית עד שלא יכלתי לצאת מהמיטה ולעשות דבר. זה קרה ממש כמה זמן לאחר הצו -1 שהתרשמו ממני ממש לטובה וציפו ממני לעשות שירות באמת משמעותי.
בערך באתו זמן, קבעו לי מלא אבחונים פסיכאטריים כאלה שעשו לי דרך הבית ספר התיכון שקבעו שאני סובל מדיכאון בינוני - זמני, מחרדה חברתית והפרעת אישיות גבולית. המצב החמיר שניסיתי להתאבד פעמיים באותה חצי שנה שבהם הייתי מטופל בכדור "לוסטרל" (כדור נגד דיכאון וחרדה - במינון גדול יחסית..), הוצמדו לי פסיכולוגית ופסיכאטרית עם שיחות קבועות, שרק המשיכה לתת לי כדורים, מאז עברתי ל-2 תיכונים אחרים, עד שהמצב שלי השתפר.
צה"ל לא ידע על כל הבעיות הנפשיות שלי ולאחר כמה זמן זימנו אותי להמשך הצו ה-1 שבו נאלצתי להודיע להם על הבעיות שלי ועל כל הסיפור ולהראות להם את האבחונים אבל עם אמרה גדולה שאני רוצה ומוכן להתגייס למרות הכל, הצבא כמובן לא קיבל את זה יפה, אף על פי שנתתי להם גם מסמכים על שיפור מצבי הנפשי בזמן האחרון והודיעו לי שיחזירו לי תשובה.
כעבור חודשיים, לצערי הייתה לי נפילה נוספת וניסיתי להתאבד בפעם ה-3 באותה חצי שנה, כפי שאמרתי, הייתי אז במצב באמת נורא, פשוט הרוס.. והפעם הגעתי לאשפוז יום שלם בבית חולים במחלקה רגילה (לצורך מעקב רפואי בלבד - מעולם לא הייתי באשפוז פסיכאטרי וגם לא הומלץ לי ע"י הפסיכאטר שבדק אותי שם ומזל שכך!). הודיעו לי שם שהבית חולים חייב להעביר אוטומטית את הניסיון ע"פ חוק. הפסכיאטרית שלי הוסיפה לי מינונים וכדור נוסף בשם "ליתיום" (כדור משלים נגד דיכאון) והפעם החלטתי לעשות שינוי אמיתי ולהשתקם סופית, עם עבודה קשה מאוד(!) הצלחתי. מאז הכל טוב, עברתי לתיכון אחר, השתלבתי שם יפה, הצלחתי להוציא בגרויות בפעם ה-1 מאז המשבר עם ציונים מעולים!, והפעם אני באמת מרגיש שהפעם באמת השתקמתי וכל מי שסובב אותי רואה עליי את השינוי החיובי ואפילו הפחתתי מחצית מהכדורים והורדתי את כדורי הליתיום באופן סופי ע"פ המלצה של הפסיכאטרית! ואני מרגיש טוב!
קבעו לי פגישה נוספת בצה"ל, הפעם עם קב"ן ופסיכאטר ודי הודיעו לי שם שלמרות ההתרשמות בצו ה-1, החליטו לא לגייס ופשוט הביאו לי פטור 21 נפשי, בלי אפשרות אפילו לערער.. אבל אמרו לי שאפשר לבקש התנדבות.. כמובן שביקשתי במקום להתנדב, כי אין סיכוי שאני לא מתגייס. הסבירו לי את הכל, טירונות מתנדבים, תפקידים ואפילו בחרתי איזה תפקיד אני רוצה להיות בצבא. מפגש נוסף עם אחראית המתנדבים בתל השומר, אמרה לי להביא כמה שיותר המלצות על מצבי הנפשי הטוב, על ההשתקמות ועל המלצות שממליצים לי להתגייס ולהביא להם כמה שיותר מהר. הבאתי 3 המלצות (מהנהלת בית הספר הנוכחי, מהבית ספר הקודם - על מעמדי כבן אדם רציני וי"ור מועצת התלמידים שהייתי שם ומהפסיכאטרית - שלצערי כתבה שהיא ממליצה אבל עם הסתייגות מסוימת.. (כנראה כדי לשמור על עצמה במידה וייקרה משהו.. וכמובן שלא ייקרה... כי אני באמת בסדר עכשיו..). כשקראו את המלצות, הייתי בטוח שיגייסו אותי על בטוח, כי אפילו האחראית מתנדבים התלהבה ואמרה שהיא חושבת שאני אהיה מצויין בצה"ל וכל הזמן רק חיבקה אותי והביאה לי מלא מחמאות.
כעבור חודשיים, קיבלתי מכתב בדואר שלמרות הכל, הם לא יכולים לגייס אותי שהם "מצטערים אבל הם מאוד מעריכים את הרצון הטוב ושיש לי אפשרות לערער על החלטה הזאת עד 30 יום. "(למרות שאמרו לי שזה לא כ"כ עוזר לערער..)
מה לעשות?! אני מאוד רוצה להתגייס, אבל אני נראה שהם כבר אטומים בדעתם. אני חושב שהצבא יכול מאוד לתרום לי ואני להם...אבל הוועדה ההיא החליטה שלא.. אם אני יערער על זה זה באמת יעבוד הפעם? הבנתי שהצבא אוהב שנלחמים על זה, אבל אין לי מושג איך.. תודה מראש!
