שיחת סלון באימוצית מדוברת
קודם ישבנו שתי הבנות ואני ושוחחנו במהלך ארוחת הערב.
הגדולה שאלה אותי למשמעות השם שלה ועניתי והסברתי.
אחריה שאלה גם הקטנה את אותה השאלה והגדולה הסבירה לה הסבר מלומד.
פתאום הגדולה (בת 6) שולפת "אני לא יהודית" (התכוונה יהודיה).
שאלתי למה היא חושבת ככה והיא ענתה "כי לא נולדתי בארץ, אני רוסיה".
עניתי שהיא יהודיה כי היא הבת שלנו ושהשיוך הוא לפי המשפחה ונתתי לה דוגמאות של אנשים שהיא מכירה
שגם לא נולדו בארץ אבל שהם כן יהודים כמו סבתא שלה וחברה שלה מהגן והוספתי שהיא ישראלית בדיוק כמוני
כי היא גרה בישראל והמשפחה שלה פה.
היא שאלה "אז גם אותי ואת X (אחותה הקטנה) רוצים להרוג?"
שאלתי למה היא מתכוונת ואמרה שכל הזמן רוצים להרוג את היהודים ושאלה למה זה ככה.
הסברתי לה שהיהודים הם בדרך כלל אנשים חכמים וטובים והרבה אנשים אחרים כנראה מקנאים ביהודים
ומתוך קנאה עושים מעשים שטותיים כמו לנסות להרוג אבל שאין לה מה לדאוג כי אותה ואותנו אף אחד לא רוצה להרוג.
היתה דממה של כמה רגעים ואז הקטנה (בת 3.8) שאלה
אמא, איך עושים אמא?"
שאלתי אם היא מתכוונת איך הופכים להיות אמא והיא אמרה שכן.
הפניתי את השאלה לגדולה ושאלתי אם היא רוצה לענות לאחותה.
הגדולה תפסה את הבמה בגאון והכריזה שכדי להיות אמא אפשר להוליד ילד מהבטן או לאמץ.
אני חיזקתי אותה והוספתי שאמא אמיתית היא זו שמגדלת ואוהבת ומחבקת ומנשקת ושהיא האמא לתמיד.
הגדולה שאלה על האמא שמולידה (פעם ראשונה שמשתמשת במונח "אמא" בהקשר של המולידה, לא שלה באופן ישיר אלא בכללי)
ואני חזרתי על ההסבר שהיא כבר מכירה שיש הרבה סוגים של אנשים ושלא כל אישה יכולה להיות אמא ולא כל אחד יכול להיות הורה
ולכן כשאישה יולדת תינוק/ת והיא מרגישה שהיא לא יכולה להיות אמא שלו, היא מבקשת מאנשים שכן רוצים ויכולים שיהיו ההורים שלו
ואז הם מאמצים את התינוק והופכים להיות ההורים שלו לתמיד כמו שאנחנו אימצנו אותה ואת אחותה (בליווי חיבוק וליטוף לכל אחת מהן)
וכמה שאני שמחה שהן הבנות שלי לתמיד.
שנייה אחר כך הן חזרו לריב בניהן על של מי החביתה יותר טעימה ואני הבנתי שהכל תקין
קודם ישבנו שתי הבנות ואני ושוחחנו במהלך ארוחת הערב.
הגדולה שאלה אותי למשמעות השם שלה ועניתי והסברתי.
אחריה שאלה גם הקטנה את אותה השאלה והגדולה הסבירה לה הסבר מלומד.
פתאום הגדולה (בת 6) שולפת "אני לא יהודית" (התכוונה יהודיה).
שאלתי למה היא חושבת ככה והיא ענתה "כי לא נולדתי בארץ, אני רוסיה".
עניתי שהיא יהודיה כי היא הבת שלנו ושהשיוך הוא לפי המשפחה ונתתי לה דוגמאות של אנשים שהיא מכירה
שגם לא נולדו בארץ אבל שהם כן יהודים כמו סבתא שלה וחברה שלה מהגן והוספתי שהיא ישראלית בדיוק כמוני
כי היא גרה בישראל והמשפחה שלה פה.
היא שאלה "אז גם אותי ואת X (אחותה הקטנה) רוצים להרוג?"
שאלתי למה היא מתכוונת ואמרה שכל הזמן רוצים להרוג את היהודים ושאלה למה זה ככה.
הסברתי לה שהיהודים הם בדרך כלל אנשים חכמים וטובים והרבה אנשים אחרים כנראה מקנאים ביהודים
ומתוך קנאה עושים מעשים שטותיים כמו לנסות להרוג אבל שאין לה מה לדאוג כי אותה ואותנו אף אחד לא רוצה להרוג.
היתה דממה של כמה רגעים ואז הקטנה (בת 3.8) שאלה
אמא, איך עושים אמא?"
שאלתי אם היא מתכוונת איך הופכים להיות אמא והיא אמרה שכן.
הפניתי את השאלה לגדולה ושאלתי אם היא רוצה לענות לאחותה.
הגדולה תפסה את הבמה בגאון והכריזה שכדי להיות אמא אפשר להוליד ילד מהבטן או לאמץ.
אני חיזקתי אותה והוספתי שאמא אמיתית היא זו שמגדלת ואוהבת ומחבקת ומנשקת ושהיא האמא לתמיד.
הגדולה שאלה על האמא שמולידה (פעם ראשונה שמשתמשת במונח "אמא" בהקשר של המולידה, לא שלה באופן ישיר אלא בכללי)
ואני חזרתי על ההסבר שהיא כבר מכירה שיש הרבה סוגים של אנשים ושלא כל אישה יכולה להיות אמא ולא כל אחד יכול להיות הורה
ולכן כשאישה יולדת תינוק/ת והיא מרגישה שהיא לא יכולה להיות אמא שלו, היא מבקשת מאנשים שכן רוצים ויכולים שיהיו ההורים שלו
ואז הם מאמצים את התינוק והופכים להיות ההורים שלו לתמיד כמו שאנחנו אימצנו אותה ואת אחותה (בליווי חיבוק וליטוף לכל אחת מהן)
וכמה שאני שמחה שהן הבנות שלי לתמיד.
שנייה אחר כך הן חזרו לריב בניהן על של מי החביתה יותר טעימה ואני הבנתי שהכל תקין
