שיטה חדשה להשתלת זכרונות חדשים
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) דיווחו בסוף השבוע בכתב העת Science כי הצליחו להשתיל זכרון של אירוע שלא היה במוח של עכברים. החוקרים לקחו עכבר, הניחו אותו בחדרון שאינו מכיר ונתנו לו שהות מסויימת ללמוד את הסביבה. החלק הזה של הניסוי נעשה בסביבה נינוחה, והעכברים הציגו התנהגות רגילה לגמרי.
בזמן שהחוקרים הניחו לעכברים לסרוק את החדר החדש, הם בחנו בקפידה את ההבהובים הכחלחלים ותיעדו את התאים השותפים ליצירת הרושם הראשון – והזכרון. למחרת, נטלו החוקרים את העכברים האלה, והניחו אותם בחדר אחר, גם הוא לא מאיים. אז הם הפעילו את התאים שפעלו בעת קליטת החדר הראשון בזכרון (האירו ישירות על תאי המוח הרלוונטיים באמצעות סיב אופטי רגיש), ואז נתנו לעכברים הלם חשמלי כואב בכפות רגליהם. הרעיון היה ליצור זיהוי בין אותו חדר ראשון לכאב. ביום השלישי הוחזרו העכברים לאתו חדר ראשון. אף על פי שהסביבה שם היתה נינוחה כבעבר, ברגע שהניחו אותם שם, קפאו העכברים על מקומם ברתיעה – תגובה המוכרת היטב לחוקרים בעת שהעכברים חשים פחד. במקרה הזה – פחד מפני הכאב של ההלם החשמלי. אף על פי שהם קיבלו את מכת החשמל במקום אחר לגמרי, העובדה שהדבר נעשה תוך הפעלת התאים הקשורים בזכרון החדר הזה, יצרה את האסוציאציה בין המקום לתחושה. במילים אחרות – העכברים זכרו היטב שקיבלו את מכת החשמל בחדר הזה, אף על פי שהדבר לא אירע מעולם. כדי לוודא את אמיתות הממצאים, חזרו עליהם החוקרים עם עכברי ביקורת מהונדסים, שאי אפשר להפעיל את תאי המוח שלהם באמצעות האור. אצל העכברים האלה לא נרשמה שום תגובת פחד בעת החזרה לחדר המוכר.
להמשך קריאה
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) דיווחו בסוף השבוע בכתב העת Science כי הצליחו להשתיל זכרון של אירוע שלא היה במוח של עכברים. החוקרים לקחו עכבר, הניחו אותו בחדרון שאינו מכיר ונתנו לו שהות מסויימת ללמוד את הסביבה. החלק הזה של הניסוי נעשה בסביבה נינוחה, והעכברים הציגו התנהגות רגילה לגמרי.
בזמן שהחוקרים הניחו לעכברים לסרוק את החדר החדש, הם בחנו בקפידה את ההבהובים הכחלחלים ותיעדו את התאים השותפים ליצירת הרושם הראשון – והזכרון. למחרת, נטלו החוקרים את העכברים האלה, והניחו אותם בחדר אחר, גם הוא לא מאיים. אז הם הפעילו את התאים שפעלו בעת קליטת החדר הראשון בזכרון (האירו ישירות על תאי המוח הרלוונטיים באמצעות סיב אופטי רגיש), ואז נתנו לעכברים הלם חשמלי כואב בכפות רגליהם. הרעיון היה ליצור זיהוי בין אותו חדר ראשון לכאב. ביום השלישי הוחזרו העכברים לאתו חדר ראשון. אף על פי שהסביבה שם היתה נינוחה כבעבר, ברגע שהניחו אותם שם, קפאו העכברים על מקומם ברתיעה – תגובה המוכרת היטב לחוקרים בעת שהעכברים חשים פחד. במקרה הזה – פחד מפני הכאב של ההלם החשמלי. אף על פי שהם קיבלו את מכת החשמל במקום אחר לגמרי, העובדה שהדבר נעשה תוך הפעלת התאים הקשורים בזכרון החדר הזה, יצרה את האסוציאציה בין המקום לתחושה. במילים אחרות – העכברים זכרו היטב שקיבלו את מכת החשמל בחדר הזה, אף על פי שהדבר לא אירע מעולם. כדי לוודא את אמיתות הממצאים, חזרו עליהם החוקרים עם עכברי ביקורת מהונדסים, שאי אפשר להפעיל את תאי המוח שלהם באמצעות האור. אצל העכברים האלה לא נרשמה שום תגובת פחד בעת החזרה לחדר המוכר.
להמשך קריאה
