שיטות טיפול שונות
- פותח הנושא yankale
- פורסם בתאריך
תלמה , בבקשה
אולי תוכלי אכן לרכז את כל השיטות שיכולות להועיל, וכמובן בדרך אובייקטיבית לתת בפורום בצורה מסודרת את הפירוט של השיטות השונות,מי המרכזים המתמחים בטיפול,ואולי גם המומחים המובילים כמו ד"ר : פוירשטיין ..הגש..זימין..צחור..רפפורט וכו' וגם איך להגיע אליהם... אפשר אולי בצורת סיכום או אפילו להכניס למאמרים בתוספת קישורים . וכמו שיענקלה הציע ,זה יעשה לנו קצת סדר ויעזור לכל המתלבטים והשואלים .כמובן שלא יהיה בכך המלצות אבל זה יפזר קצת את הערפל מסביב לכל המושגים שהורים "חדשים" כל כך מתלבטים לגביהם , גם ככה אתה די מבולבל כש"נופל עליך תיק כזה"..זה היה לפני שנים..אבל אני עדיין זוכרת את ההרגשה עד היום.. אז פירוט יעיל יכול להיות ,מורה נבוכים" ולחסוך המון כאב ויזע להורים.. כי הדמעות בלאו הכי כבר שם .. ד.א. גם היום אני מגלה בפורום אינפו' שהייתי צריכה לדעת ועובדה שאני מגלה אותה רק עכשיו.. תודה ננה f
אולי תוכלי אכן לרכז את כל השיטות שיכולות להועיל, וכמובן בדרך אובייקטיבית לתת בפורום בצורה מסודרת את הפירוט של השיטות השונות,מי המרכזים המתמחים בטיפול,ואולי גם המומחים המובילים כמו ד"ר : פוירשטיין ..הגש..זימין..צחור..רפפורט וכו' וגם איך להגיע אליהם... אפשר אולי בצורת סיכום או אפילו להכניס למאמרים בתוספת קישורים . וכמו שיענקלה הציע ,זה יעשה לנו קצת סדר ויעזור לכל המתלבטים והשואלים .כמובן שלא יהיה בכך המלצות אבל זה יפזר קצת את הערפל מסביב לכל המושגים שהורים "חדשים" כל כך מתלבטים לגביהם , גם ככה אתה די מבולבל כש"נופל עליך תיק כזה"..זה היה לפני שנים..אבל אני עדיין זוכרת את ההרגשה עד היום.. אז פירוט יעיל יכול להיות ,מורה נבוכים" ולחסוך המון כאב ויזע להורים.. כי הדמעות בלאו הכי כבר שם .. ד.א. גם היום אני מגלה בפורום אינפו' שהייתי צריכה לדעת ועובדה שאני מגלה אותה רק עכשיו.. תודה ננה f
שיטות טיפול רבות- למעלה בטאגליינס
שלום לינקעל'ה וננה, ביקשתי מהסופרוויזרית שלנו שתיכנס לאתר כדי לתת קצת מידע על שיטת גרינשפן ושיטת ABA. היות והיא עובדת שנים בשתי השיטות גם יחד וודאי שהיא תוכל לספר יותר. יש לי בעייה עם הקישורים שהם אינם עולים מתוך השרת של תפוז ולכן כדי להכנס אליהם צריך לפתוח חלון נוסף של הדפדפן ואז להעתיק אליו את כתובת האתר כך שאפשר להכנס דרך האקספלורר. כשתסתדר הבעייה עם השרת אתקן זאת. בינתיים חלקם גם בטאגליינס למעלה. שיטת גרינשפן בגדול הולכת אחרי נטיות הילד ובחירותיו ומנסה ליצור עימו מעגלים של תקשורת דרך קשר עיין ושיתוף פעולה, ולהובילו דרך מימד רגשי וחווייתי אל רצף של מעגלי תקשורת. לדוגמה אם הילד סתם פותח וסוגר דלת בבית צעצוע אפשר להכניס לו לשם בובה שתגיד לו טוק טוק שלום, או קוקו כדי ליצור עמו תקשורת. משתמשים הרבה בקולות שונים, אינטונציות , ומנסים להגיע לשלבים של יצירת מצבים לחשיבה סימבולית ופתרון בעיות בצורה תיקשורתית ובהמשך גם התייחסות למופשט. המטרה כאן היא להשאיר את הילד איתנו לאורך הרצף ולבנות איתו תקשורת בהתאם לרמתו. שיטת גרינשפן -וויידר מחלקת את התקשורת לרמות שונות מהתקשורת הבסיסית שתינוק יוצר עם הסביבה הקרובה ועד התקשורת המורכבת והבוגרת יותר , הלוקחת בחשבון את רצונותיו של האחר ואת החשיבה הסימבולית-מופשטת. לעומתה שיטת ABA לוקחת רצפים ומפרקת אותם ליחידות קלות ללימוד המאפשרות לילד ללמוד בצורה חד משמעית כל מרכיב בנפרד ורק אח'כ משלבת רצפים ביחד. לדוגמה : אם רוצים שהילד יתמצא התוך הבית שלו וידע איפה כל דבר מונח, כדי שאפשר יהיה לבקש ממנו להביא משחק מסויים מחדרו או את המעיל הסגול מהארון- מלמדים אותו קודם אילו חדרים יש בבית ומצלמים אותם בנפרד בצורה ברורה. מציגים לפניו כל תמונה בנפרד ונותנים חיזוקים על אבחנה בין התמונות. אח'כ מלמדים מה יש בחדר שלו, אח'כ את המשחקים השונים ושמותיהם, או את החפצים והרהיטים שבחדר. ואחרי שמוודאים בנפרד שהוא מכיר את כל המרכיבים - נותנים הוראות לביצוע ומחזקים ביצוע נכון. דוגמא: נניח שרוצים ללכת לבריכה. שיטת גרינשפן תכוון אותו פחות כאשר שואלים אותו "מה ניקח איתנו לבריכה" ותאפשר לו הסקת מסקנות דרך הכנת בובה לבריכה או ארגון משותף של התיק עם בגד ים, קרם הגנה, מגבת וכו'. שיטת ABA תלמד אותו בצורה יותר דידקטית את הנושא ובגרינשפן יעבדו דרך החוויה וההתנסות.להתלבש לדוגמא ילמדו בגרינשפן דרך הלבשת המכנסיים על הראש והגרביים על הידיים ולעומתם בABA ילמדו את ההלבשה הנכונה בשלבים. lisadan גם היא עובדת בשתי השיטות בבית כך שנשמח לשמוע ממך. יש כמובן הרבה מאד מידע מעבר אך נתתי כאן חלק קטנטן מהעקרונות.
שלום לינקעל'ה וננה, ביקשתי מהסופרוויזרית שלנו שתיכנס לאתר כדי לתת קצת מידע על שיטת גרינשפן ושיטת ABA. היות והיא עובדת שנים בשתי השיטות גם יחד וודאי שהיא תוכל לספר יותר. יש לי בעייה עם הקישורים שהם אינם עולים מתוך השרת של תפוז ולכן כדי להכנס אליהם צריך לפתוח חלון נוסף של הדפדפן ואז להעתיק אליו את כתובת האתר כך שאפשר להכנס דרך האקספלורר. כשתסתדר הבעייה עם השרת אתקן זאת. בינתיים חלקם גם בטאגליינס למעלה. שיטת גרינשפן בגדול הולכת אחרי נטיות הילד ובחירותיו ומנסה ליצור עימו מעגלים של תקשורת דרך קשר עיין ושיתוף פעולה, ולהובילו דרך מימד רגשי וחווייתי אל רצף של מעגלי תקשורת. לדוגמה אם הילד סתם פותח וסוגר דלת בבית צעצוע אפשר להכניס לו לשם בובה שתגיד לו טוק טוק שלום, או קוקו כדי ליצור עמו תקשורת. משתמשים הרבה בקולות שונים, אינטונציות , ומנסים להגיע לשלבים של יצירת מצבים לחשיבה סימבולית ופתרון בעיות בצורה תיקשורתית ובהמשך גם התייחסות למופשט. המטרה כאן היא להשאיר את הילד איתנו לאורך הרצף ולבנות איתו תקשורת בהתאם לרמתו. שיטת גרינשפן -וויידר מחלקת את התקשורת לרמות שונות מהתקשורת הבסיסית שתינוק יוצר עם הסביבה הקרובה ועד התקשורת המורכבת והבוגרת יותר , הלוקחת בחשבון את רצונותיו של האחר ואת החשיבה הסימבולית-מופשטת. לעומתה שיטת ABA לוקחת רצפים ומפרקת אותם ליחידות קלות ללימוד המאפשרות לילד ללמוד בצורה חד משמעית כל מרכיב בנפרד ורק אח'כ משלבת רצפים ביחד. לדוגמה : אם רוצים שהילד יתמצא התוך הבית שלו וידע איפה כל דבר מונח, כדי שאפשר יהיה לבקש ממנו להביא משחק מסויים מחדרו או את המעיל הסגול מהארון- מלמדים אותו קודם אילו חדרים יש בבית ומצלמים אותם בנפרד בצורה ברורה. מציגים לפניו כל תמונה בנפרד ונותנים חיזוקים על אבחנה בין התמונות. אח'כ מלמדים מה יש בחדר שלו, אח'כ את המשחקים השונים ושמותיהם, או את החפצים והרהיטים שבחדר. ואחרי שמוודאים בנפרד שהוא מכיר את כל המרכיבים - נותנים הוראות לביצוע ומחזקים ביצוע נכון. דוגמא: נניח שרוצים ללכת לבריכה. שיטת גרינשפן תכוון אותו פחות כאשר שואלים אותו "מה ניקח איתנו לבריכה" ותאפשר לו הסקת מסקנות דרך הכנת בובה לבריכה או ארגון משותף של התיק עם בגד ים, קרם הגנה, מגבת וכו'. שיטת ABA תלמד אותו בצורה יותר דידקטית את הנושא ובגרינשפן יעבדו דרך החוויה וההתנסות.להתלבש לדוגמא ילמדו בגרינשפן דרך הלבשת המכנסיים על הראש והגרביים על הידיים ולעומתם בABA ילמדו את ההלבשה הנכונה בשלבים. lisadan גם היא עובדת בשתי השיטות בבית כך שנשמח לשמוע ממך. יש כמובן הרבה מאד מידע מעבר אך נתתי כאן חלק קטנטן מהעקרונות.
עבודה בשתי השיטות
אכן אנחנו עובדים בתוכנית בית המשלבת את שתי הגישות. התאור של תלמה על שתי הגישות/שיטות נכון. קשה לסכם בקצרה שתי שיטות עליהן נכתבו ספרים רבים כל כך, אך אנסה לעשות זאת. ABA מלמדת את הילד מיומנויות שונות ומכינה אותו לחיים עצמאיים. בשלבים ההתחלתיים (שיכולים להימשך חודשים) מציגים פעולה מסויימת בפני הילד (למשל "מחא כפיים"), ונותנים לו חיזוק כאשר הוא מבצע אותה (החיזוק יכול להיות ממתק, חיבוק, צעצוע וכד'). עם הזמן, הפעולות הנדרשות הופכות למורכבות יותר, והמיומנויות הנרכשות גדלות. הביקורת העיקרית נגד שיטה זו טוענת שמדובר בעצם במעין "אילוף" של הילד, והתרכזות בפעולות טכניות בלבד. לטענת המבקרים, הילד הופך לרובוט המבצע פעולות על פי הוראה או על פי פורמט מסויים. למשל, בשיטה זו ניתן ללמד ילד לשחק עם בובה, אך המשחק מכני ואינו משחק סימבולי אמיתי. כמו כן, גם האינטראקציה החברתית עם אחרים מכנית מאוד ואינה ספונטנית. ביקורת נוספת כלפי השיטה נובעת מהטענה של תומכיה בדבר ההוכחה המחקרית ליעילותה. התומכים בשיטה זו מציגים מחקר של דר' לובאס משנת 1987 שהתקיים באונ' UCLA, לפיו 49% מהילדים (9 מתוך 19) שהשתתפו במחקר וטופלו בשיטה זו בלבד, השתלבו במסגרת חינוכית רגילה לאחר פרק זמן מסויים של טיפול. מה שהתומכים אינם מציינים, היא העובדה שמאז המחקר הזה טופלו בשיטה זו עשרות אלפי ילדים ברחבי העולם, מרביתם בארה"ב, ואין נתונים מחקריים עדכניים המאשרים את אחוזי ההצלחה שהושגו בניסוי משנת 1987. בבדיקה של משתתפי הניסוי ההוא לאחר 6 שנים, התברר שרק חלקם נותרו בכיתה רגילה. לשיטת ABA יתרונות רבים, בעיקר בכך שהיא מכינה את הילד לחיים ומלמדת אותו מיומנויות בסיסיות לחיים עצמאיים. משום כך, השיטה מאוד אהודה על מדינות רבות (בעיקר בארה"ב), היות והיא מאפשרת לבוגרים חיים עצמאיים בעתיד, ומקטינה את תלותם במדינה בהמשך, ולכן, בחישוב לטווח ארוך, היא משתלמת יותר למדינה (בוגרים עצמאיים חוסכים למדינה כסף רב, כיוון שאינם נזקקים לאישפוז במוסד או לליווי צמוד על חשבון המדינה, לכל חייהם). העבודה בשיטה זו יקרה מאוד ודורשת מטפל צמוד לילד ועבודה במשך שעות רבות ביום. בארץ, אלו"ט אימצה את השיטה, המיושמת בגני אלוטף, ודוחפת גם את משרד החינוך להכיר בה וליישמה. השיטה השניה, ששמה הנכון DIR, אך מכונה בארץ "שיטת גרינשפן" על שם אחד ממפתחיה (ותודה תלמה על איזכורה של סרינה ווידר שפיתחה את השיטה יחד עם סטנלי גרינשפן), מתמקדת יותר בהיבטים רגשיים ואישיים של הילד, וכפי שצויין, מנסה לזרום עם הילד ולנצל יוזמות שלו, לצורך רכישת מיומנויות. הילד אינו לומד מיומנויות שונות באופן מכני, אלא תוך כדי משחק וקשר דו סטרי עם המטפל. המשחק והתנועה והקשר הדו סטרי אמורים לפתח אצל הילד מיומנויות חברתיות ויוזמה לתקשורת עם אחרים. בשיטה זו ההתקדמות בלימוד המיומנויות בד"כ איטית יותר מאשר בשיטת ABA ומכיוון שהיא פחות מובנית כמו ה ABA, לא ניתן לכמת את ההישגים ולהציג נתוני הצלחה והתקדמות מדוייקים, וזוהי אחת הביקורות של המצדדים ב ABA כנגד שיטה זו. מבקרי השיטה מציינים את האיטיות בהתקדמות אצל חלק מהילדים, וכן את הצורך במטפלים מאוד מיומנים. כמו כן, הביקורת טוענת גם כנגד מטרות מעורפלות הקיימום בשיטה זו. מרכז בייקר בביה"ס לחינוך באונ' בר-אילן מתמקד בשיטה זו. מאחר ומדובר בשתי גישות שונות לטיפול בילדים עם אוטיזם, לכל גישה יש את החסידים שלה, כאשר חלקם (בעיקר חסידי ה ABA) ממש אורתודוקסים בכל הקשור לשיטתם ולאמונתם בה, וקשה למצוא אנשים המכירים היטב את שתי השיטות ומוכנים לשלב בינהן. בננו בן השלוש מטופל בתוכנית בית המשלבת את שתי השיטות, מתוך כוונה למצות את הטוב משתיהן. ה ABA מיועדת להקנות לו מיומנויות בסיסיות חסרות (חיקוי, הצבעה, מילוי הוראות) וה DIR משתמשת ביסודות המוקנים על ידי ה ABA לצורך פיתוח יכולות אחרות, בעיקר בתחום החברתי/רגשי. למזלנו אספנו צוות מטפלים המכירים את שתי השיטות ופתוחים לקבלת רעיונות אחד מהשני.
אכן אנחנו עובדים בתוכנית בית המשלבת את שתי הגישות. התאור של תלמה על שתי הגישות/שיטות נכון. קשה לסכם בקצרה שתי שיטות עליהן נכתבו ספרים רבים כל כך, אך אנסה לעשות זאת. ABA מלמדת את הילד מיומנויות שונות ומכינה אותו לחיים עצמאיים. בשלבים ההתחלתיים (שיכולים להימשך חודשים) מציגים פעולה מסויימת בפני הילד (למשל "מחא כפיים"), ונותנים לו חיזוק כאשר הוא מבצע אותה (החיזוק יכול להיות ממתק, חיבוק, צעצוע וכד'). עם הזמן, הפעולות הנדרשות הופכות למורכבות יותר, והמיומנויות הנרכשות גדלות. הביקורת העיקרית נגד שיטה זו טוענת שמדובר בעצם במעין "אילוף" של הילד, והתרכזות בפעולות טכניות בלבד. לטענת המבקרים, הילד הופך לרובוט המבצע פעולות על פי הוראה או על פי פורמט מסויים. למשל, בשיטה זו ניתן ללמד ילד לשחק עם בובה, אך המשחק מכני ואינו משחק סימבולי אמיתי. כמו כן, גם האינטראקציה החברתית עם אחרים מכנית מאוד ואינה ספונטנית. ביקורת נוספת כלפי השיטה נובעת מהטענה של תומכיה בדבר ההוכחה המחקרית ליעילותה. התומכים בשיטה זו מציגים מחקר של דר' לובאס משנת 1987 שהתקיים באונ' UCLA, לפיו 49% מהילדים (9 מתוך 19) שהשתתפו במחקר וטופלו בשיטה זו בלבד, השתלבו במסגרת חינוכית רגילה לאחר פרק זמן מסויים של טיפול. מה שהתומכים אינם מציינים, היא העובדה שמאז המחקר הזה טופלו בשיטה זו עשרות אלפי ילדים ברחבי העולם, מרביתם בארה"ב, ואין נתונים מחקריים עדכניים המאשרים את אחוזי ההצלחה שהושגו בניסוי משנת 1987. בבדיקה של משתתפי הניסוי ההוא לאחר 6 שנים, התברר שרק חלקם נותרו בכיתה רגילה. לשיטת ABA יתרונות רבים, בעיקר בכך שהיא מכינה את הילד לחיים ומלמדת אותו מיומנויות בסיסיות לחיים עצמאיים. משום כך, השיטה מאוד אהודה על מדינות רבות (בעיקר בארה"ב), היות והיא מאפשרת לבוגרים חיים עצמאיים בעתיד, ומקטינה את תלותם במדינה בהמשך, ולכן, בחישוב לטווח ארוך, היא משתלמת יותר למדינה (בוגרים עצמאיים חוסכים למדינה כסף רב, כיוון שאינם נזקקים לאישפוז במוסד או לליווי צמוד על חשבון המדינה, לכל חייהם). העבודה בשיטה זו יקרה מאוד ודורשת מטפל צמוד לילד ועבודה במשך שעות רבות ביום. בארץ, אלו"ט אימצה את השיטה, המיושמת בגני אלוטף, ודוחפת גם את משרד החינוך להכיר בה וליישמה. השיטה השניה, ששמה הנכון DIR, אך מכונה בארץ "שיטת גרינשפן" על שם אחד ממפתחיה (ותודה תלמה על איזכורה של סרינה ווידר שפיתחה את השיטה יחד עם סטנלי גרינשפן), מתמקדת יותר בהיבטים רגשיים ואישיים של הילד, וכפי שצויין, מנסה לזרום עם הילד ולנצל יוזמות שלו, לצורך רכישת מיומנויות. הילד אינו לומד מיומנויות שונות באופן מכני, אלא תוך כדי משחק וקשר דו סטרי עם המטפל. המשחק והתנועה והקשר הדו סטרי אמורים לפתח אצל הילד מיומנויות חברתיות ויוזמה לתקשורת עם אחרים. בשיטה זו ההתקדמות בלימוד המיומנויות בד"כ איטית יותר מאשר בשיטת ABA ומכיוון שהיא פחות מובנית כמו ה ABA, לא ניתן לכמת את ההישגים ולהציג נתוני הצלחה והתקדמות מדוייקים, וזוהי אחת הביקורות של המצדדים ב ABA כנגד שיטה זו. מבקרי השיטה מציינים את האיטיות בהתקדמות אצל חלק מהילדים, וכן את הצורך במטפלים מאוד מיומנים. כמו כן, הביקורת טוענת גם כנגד מטרות מעורפלות הקיימום בשיטה זו. מרכז בייקר בביה"ס לחינוך באונ' בר-אילן מתמקד בשיטה זו. מאחר ומדובר בשתי גישות שונות לטיפול בילדים עם אוטיזם, לכל גישה יש את החסידים שלה, כאשר חלקם (בעיקר חסידי ה ABA) ממש אורתודוקסים בכל הקשור לשיטתם ולאמונתם בה, וקשה למצוא אנשים המכירים היטב את שתי השיטות ומוכנים לשלב בינהן. בננו בן השלוש מטופל בתוכנית בית המשלבת את שתי השיטות, מתוך כוונה למצות את הטוב משתיהן. ה ABA מיועדת להקנות לו מיומנויות בסיסיות חסרות (חיקוי, הצבעה, מילוי הוראות) וה DIR משתמשת ביסודות המוקנים על ידי ה ABA לצורך פיתוח יכולות אחרות, בעיקר בתחום החברתי/רגשי. למזלנו אספנו צוות מטפלים המכירים את שתי השיטות ופתוחים לקבלת רעיונות אחד מהשני.
אתה בהחלט צודק והכתבה מראה זאת
עלינו מוטלת האחריות לראות מהי ההכשרה של איש המקצוע ומה הרקע שלו. לשיטת ורדי ואלבאום יש היסטוריה משותפת אך הם נפרדו והלכו לשני כיוונים דומים. כל הורה המחליט על שיטת טיפול צריך לבחון היטב את המטפלים ולראות באיזו מידה הם אכן מקדמים את ילדו. הכשרה אוניברסיטאית היא לא בהכרח גושפנקא להצלחה מירבית אך יש בה יכולת סינון ולא מקבלים כל אחד. גם ההכשרה הפחות פורמאלית יכולה להיות נהדרת אך לעיתים היא תערובת של מי-מש מוטורי תחושתי ואינטגרציה לא ממש מותאמת לצרכים- כיון שאיתור קשיים וצרכים דורש ידע. המאמר חשוב אך יש לזכור שהוא מתייחס רק לפורמט טיפולי אחד ויש עוד רבים אחרים המשגשגים על חשבון הילדים עם הצרכים המיוחדים.. חשוב פשוט לבדוק ולהיות זהירים, אך יש גם הפתעות לטובה.
עלינו מוטלת האחריות לראות מהי ההכשרה של איש המקצוע ומה הרקע שלו. לשיטת ורדי ואלבאום יש היסטוריה משותפת אך הם נפרדו והלכו לשני כיוונים דומים. כל הורה המחליט על שיטת טיפול צריך לבחון היטב את המטפלים ולראות באיזו מידה הם אכן מקדמים את ילדו. הכשרה אוניברסיטאית היא לא בהכרח גושפנקא להצלחה מירבית אך יש בה יכולת סינון ולא מקבלים כל אחד. גם ההכשרה הפחות פורמאלית יכולה להיות נהדרת אך לעיתים היא תערובת של מי-מש מוטורי תחושתי ואינטגרציה לא ממש מותאמת לצרכים- כיון שאיתור קשיים וצרכים דורש ידע. המאמר חשוב אך יש לזכור שהוא מתייחס רק לפורמט טיפולי אחד ויש עוד רבים אחרים המשגשגים על חשבון הילדים עם הצרכים המיוחדים.. חשוב פשוט לבדוק ולהיות זהירים, אך יש גם הפתעות לטובה.
אחוזי הצלחה
לגבי המחקר המקורי של לובאס, הנתונים הראו 9 מ-19 שהשתלבו בכיתות רגילות. בגיל ההתבגרות, אחד מהם נסוג, כך שבעצם התוצאות 8 מ-19. (מצד שני, אחד הילדים שהגיעו לקבוצה הבינונית התחתן לאחרונה, הם כבר בני 30, ואני חושבת שזה נתון מקסים בפני עצמו, גם אם הבחור עדיין לא "רגיל", ומן הסתם כבר לא יהיה אף פעם). לגבי שאר המחקרים על ABA בעולם, הנתונים מראים 20% הצלחה (שילוב בכתות רגילות), כך שהמחקר המקורי כנראה באמת היה מוטה משהו (% גבוה של ילדים גבוהים...). הנתונים להלן - מסופרוויזרים שדיברנו איתם (מחו"ל). הנתון של 20% הצלחה נראה לי מייצג טוב את השיטה. לגבי גרינשפן, מצטרפת לגישה שמדובר בשתי שיטות משלימות, ושילוב ביניהן הוא המומלץ ביותר.
לגבי המחקר המקורי של לובאס, הנתונים הראו 9 מ-19 שהשתלבו בכיתות רגילות. בגיל ההתבגרות, אחד מהם נסוג, כך שבעצם התוצאות 8 מ-19. (מצד שני, אחד הילדים שהגיעו לקבוצה הבינונית התחתן לאחרונה, הם כבר בני 30, ואני חושבת שזה נתון מקסים בפני עצמו, גם אם הבחור עדיין לא "רגיל", ומן הסתם כבר לא יהיה אף פעם). לגבי שאר המחקרים על ABA בעולם, הנתונים מראים 20% הצלחה (שילוב בכתות רגילות), כך שהמחקר המקורי כנראה באמת היה מוטה משהו (% גבוה של ילדים גבוהים...). הנתונים להלן - מסופרוויזרים שדיברנו איתם (מחו"ל). הנתון של 20% הצלחה נראה לי מייצג טוב את השיטה. לגבי גרינשפן, מצטרפת לגישה שמדובר בשתי שיטות משלימות, ושילוב ביניהן הוא המומלץ ביותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.