שיטות ניטור מתקדמות לקורונה

[דיברגנט חדש]

יש, עכשיו, טרנד לבדוק דרך הצואה שבביוב שזה בעצם המעטפת ששומרת על הנגיף שלא ימות (ידוע שוירוס הוא לא חי ולכן צריך להיות טפיל למישהו), אך בכל זאת, תלוי מה הכמות המים של הביוב בכדי שלא ידולל לגמרי.
כמו כן, ידוע שבכלור, הנגיף לא שורד, לכן בבריכה הוא לא שורד. גם בים הוא לא שורד בגלל המלח ובגלל כמות המים הרבה.

 

[יוגי379]

יש, עכשיו, טרנד לבדוק דרך הצואה שבביוב שזה בעצם המעטפת ששומרת על הנגיף שלא ימות (ידוע שוירוס הוא לא חי ולכן צריך להיות טפיל למישהו), אך בכל זאת, תלוי מה הכמות המים של הביוב בכדי שלא ידולל לגמרי.
כמו כן, ידוע שבכלור, הנגיף לא שורד, לכן בבריכה הוא לא שורד. גם בים הוא לא שורד בגלל המלח ובגלל כמות המים הרבה.

להבדיל אלפי הבדלות, האם ההעברה היא רק טיפתית המועברת באוויר או שגם במשטחים?
האם עדיין רחיצת ידיים בסבון רלוונטית?

 

[uzi2]

להבדיל אלפי הבדלות, האם ההעברה היא רק טיפתית המועברת באוויר או שגם במשטחים?
האם עדיין רחיצת ידיים בסבון רלוונטית?

היא לא רק טיפתית. גם אירוסול ומשטחים, אבל ערוצי ההדבקה העיקריים, הם דרך מה שנקרא טיפות (שעדיין קטנות מכדי שנראה אותן) או אירוסול באזורים סגורים ולא גדולים ששהו שם אנשים לא מזמן (אירוסול: טיפות הרבה יותר קטנות ששוהות הרבה זמן באוויר).
לגבי רחיצת ידיים - על אף שברור שהמשקל שנתנו לזה בהתחלה היה מוגזם, אני עדיין משתמש ברחיצת ידיים כשחוזר הביתה, או כשנכנס לרכב, משתמש בג'ל אלכוהול 70 אחוז.

 

[uzi2]

נחמד, וטוב שייכנס לשימוש. רק בכל זאת, יש לי הערה למה שכתוב בכתבה שהפנית אליה. הטענה שהסימפטומים יכולים להופיע רק 14 יום לאחר המחלה, הם נכונים, אבל בד"כ הם יופיעו (אם יופיעו) תוך פחות זמן, (4-5 ימים, אם כי בשלב הזה, ייתכן שהחולה עדיין יחשוב שזה לא קורונה) כך שההבדלים פחות משמעותיים מכפי שהם מוצגים בכתבה. זה לא אומר שאני לא מסכים עם האמירה הכללית שבכתבה (שזה חוסך את הבעייה של לשכנע אנשים להיבדק).
נגיף יכול לחיות כמה שעות ללא מעטפת (בסביבות מסוימות, יכול להגיע למספר ימים). הוא צריך תאים חיים מאוד מסויימים כדי להתרבות. לספייקים של נגיף הקורונה יש יכולת תנועה מוגבלת.

עוד סוג בדיקה מעניין שייתכן שכבר אתם מכירים, אך לא היה כאן דיון על זה, זה שימוש בחוש הריח של כלבים לאיתור חולי קורונה. לכלבים חוש ריח עם יכולות בלתי נתפסות. וירוס הקורונה הנוכחי, לא פוגע בהם, ויש להם יכולת זיהוי מרשימה, לאחר אימון של כשבוע.

הם לא מרחרחים את האדם, אלא דגימת רוק שלו, אך "התשובה" שלהם מיידית וזולה, ועם אחוזי הצלחה גבוהים בזיהוי, וסיכויים קלושים לזיהוי שגוי. במספר מקומות כבר התחילו להשתמש בזה כהליך רגיל. בייחוד בשדות תעופה.
עד כה טרם ברור מה בדיוק בנגיף/במחלה/בתגובה לנגיף הם מזהים, אבל הם בהחלט מזהים.

אני נזכר בדיווחים על כך שכלבים יכלו לזהות לא מעט מחלות כולל סוגים של סרטן. מעבר למחקרים מסודרים, הרבה מאוד מקרים של בעלי כלבים שדיווחו שהם התחילו לחשוד שיש להם בעיות בריאותיות, כאשר הכלבים שלהם התחילו לרחרח אותם הרבה, ונעשו מאוד לא רגועים. כאמור יש גם לא מעט מחקר מדעי, אך לא עברתי עליו.

 

[נ ו ר י ת המיוחדת]

נחמד, וטוב שייכנס לשימוש. רק בכל זאת, יש לי הערה למה שכתוב בכתבה שהפנית אליה. הטענה שהסימפטומים יכולים להופיע רק 14 יום לאחר המחלה, הם נכונים, אבל בד"כ הם יופיעו (אם יופיעו) תוך פחות זמן, (4-5 ימים, אם כי בשלב הזה, ייתכן שהחולה עדיין יחשוב שזה לא קורונה) כך שההבדלים פחות משמעותיים מכפי שהם מוצגים בכתבה. זה לא אומר שאני לא מסכים עם האמירה הכללית שבכתבה (שזה חוסך את הבעייה של לשכנע אנשים להיבדק).
נגיף יכול לחיות כמה שעות ללא מעטפת (בסביבות מסוימות, יכול להגיע למספר ימים). הוא צריך תאים חיים מאוד מסויימים כדי להתרבות. לספייקים של נגיף הקורונה יש יכולת תנועה מוגבלת.

עוד סוג בדיקה מעניין שייתכן שכבר אתם מכירים, אך לא היה כאן דיון על זה, זה שימוש בחוש הריח של כלבים לאיתור חולי קורונה. לכלבים חוש ריח עם יכולות בלתי נתפסות. וירוס הקורונה הנוכחי, לא פוגע בהם, ויש להם יכולת זיהוי מרשימה, לאחר אימון של כשבוע.

הם לא מרחרחים את האדם, אלא דגימת רוק שלו, אך "התשובה" שלהם מיידית וזולה, ועם אחוזי הצלחה גבוהים בזיהוי, וסיכויים קלושים לזיהוי שגוי. במספר מקומות כבר התחילו להשתמש בזה כהליך רגיל. בייחוד בשדות תעופה.
עד כה טרם ברור מה בדיוק בנגיף/במחלה/בתגובה לנגיף הם מזהים, אבל הם בהחלט מזהים.

אני נזכר בדיווחים על כך שכלבים יכלו לזהות לא מעט מחלות כולל סוגים של סרטן. מעבר למחקרים מסודרים, הרבה מאוד מקרים של בעלי כלבים שדיווחו שהם התחילו לחשוד שיש להם בעיות בריאותיות, כאשר הכלבים שלהם התחילו לרחרח אותם הרבה, ונעשו מאוד לא רגועים. כאמור יש גם לא מעט מחקר מדעי, אך לא עברתי עליו.

נחמד, וטוב שייכנס לשימוש. רק בכל זאת, יש לי הערה למה שכתוב בכתבה שהפנית אליה. הטענה שהסימפטומים יכולים להופיע רק 14 יום לאחר המחלה, הם נכונים, אבל בד"כ הם יופיעו (אם יופיעו) תוך פחות זמן, (4-5 ימים, אם כי בשלב הזה, ייתכן שהחולה עדיין יחשוב שזה לא קורונה) כך שההבדלים פחות משמעותיים מכפי שהם מוצגים בכתבה. זה לא אומר שאני לא מסכים עם האמירה הכללית שבכתבה (שזה חוסך את הבעייה של לשכנע אנשים להיבדק).
נגיף יכול לחיות כמה שעות ללא מעטפת (בסביבות מסוימות, יכול להגיע למספר ימים). הוא צריך תאים חיים מאוד מסויימים כדי להתרבות. לספייקים של נגיף הקורונה יש יכולת תנועה מוגבלת.

עוד סוג בדיקה מעניין שייתכן שכבר אתם מכירים, אך לא היה כאן דיון על זה, זה שימוש בחוש הריח של כלבים לאיתור חולי קורונה. לכלבים חוש ריח עם יכולות בלתי נתפסות. וירוס הקורונה הנוכחי, לא פוגע בהם, ויש להם יכולת זיהוי מרשימה, לאחר אימון של כשבוע.

הם לא מרחרחים את האדם, אלא דגימת רוק שלו, אך "התשובה" שלהם מיידית וזולה, ועם אחוזי הצלחה גבוהים בזיהוי, וסיכויים קלושים לזיהוי שגוי. במספר מקומות כבר התחילו להשתמש בזה כהליך רגיל. בייחוד בשדות תעופה.
עד כה טרם ברור מה בדיוק בנגיף/במחלה/בתגובה לנגיף הם מזהים, אבל הם בהחלט מזהים.

אני נזכר בדיווחים על כך שכלבים יכלו לזהות לא מעט מחלות כולל סוגים של סרטן. מעבר למחקרים מסודרים, הרבה מאוד מקרים של בעלי כלבים שדיווחו שהם התחילו לחשוד שיש להם בעיות בריאותיות, כאשר הכלבים שלהם התחילו לרחרח אותם הרבה, ונעשו מאוד לא רגועים. כאמור יש גם לא מעט מחקר מדעי, אך לא עברתי עליו.

סיפור על כלב ש"גילה" סרטן שמעתי כבר לפני כמה עשרות שנים, והוא אכן סייע בזיהוי של גידול בשלב מוקדם מאד של התהוותו. הוא לא חדל לרחרח את האזור הנגוע, עד שהחולה הבין ש"משהו לא בסדר אצלו" והוא הלך להיבדק. אז כן, אני בהחלט יכולה להאמין, שבעזרת אימון מתאים, אכן ניתן ללמד כלב לזהות (גם) הידבקות בווירוס כזה או אחר.

 

[SupermanZW]

Indo-Israel rapid Covid-19 testing research to fructify in 'matter of days': Israeli envoy | India News - Times of India

India News: NEW DELHI: A game-changer rapid Covid-19 testing technology being jointly developed by India and Israel should be ready for rollout in "a matter of da.

www.google.com

יש בדיקת קורונה מהירה (30 שניות) ואמינה שפותחה בשיתוף פעולה ישראלי-הודי. כדאי לדעתי לנצל זאת ולבדוק מדגמית אנשים שנכנסים למבנים סגורים.

 

[uzi2]

Indo-Israel rapid Covid-19 testing research to fructify in 'matter of days': Israeli envoy | India News - Times of India

India News: NEW DELHI: A game-changer rapid Covid-19 testing technology being jointly developed by India and Israel should be ready for rollout in "a matter of da.

www.google.com

יש בדיקת קורונה מהירה (30 שניות) ואמינה שפותחה בשיתוף פעולה ישראלי-הודי. כדאי לדעתי לנצל זאת ולבדוק מדגמית אנשים שנכנסים למבנים סגורים.

תודה. חיפשתי עכשיו קצת יותר מקורות מידע על מה שמדובר.
מסתבר שישראל הביאה להודו 4 טכנולוגיות שונות לזיהוי מהיר של קורונה. כולן עדיין בשלבים של פיתוח (אם כי חלקם בשלבים מתקדמים).
הבדיקה המדוברת, היא הבדיקה שלפי הכתבות נמצאת בשלבים הכי מתקדמים מבין הארבע, וכנראה רמת האמינות שלה מספקת עבור ההודים. קשה לי להאמין שישתמשו בה בכניסה למבנים רגילים, כיוון שהוא דורשת קיטים לשימוש חד פעמי. יש טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, אך עדיין לא ברור מה מידת האמינות שלהן.
הדבר שהכי אכזב אותי בכתבות שעד כה מצאתי, זה שכולן עסקו בלצטט פוליטיקאים שדיברו על הטכנולוגיות. מעט מדי מידע על החוקרים, על המחקרים, על האמינות (אם נעזוב מילים של פוליטיקאים), קצת מילים יותר מפורטות על שיטה של בינה מלאכותית וזיהוי קול, אבל לא על מחקרים בנושא שלה או של אחרים, או על היעילות (שלפי מה שהבנתי, נכון ללפני שבועיים עדיין האמינות לא ברורה בשיטה של זיהוי קול).

הודו מסתמנת כמעצמה בתחום הפיתוחים לקורונה. היא כבר היום מייצרת חיסונים בהיקפים גדולים (על אף שהם עדיין בבדיקות, היא הימרה על כך שהבדיקות יהיו מוצלחות. אני מדבר על החיסון של אוקספורד). ישראל והודו חתומות על הסכם Covax.

כרגיל הפוקוס בישראל הוא על פיתוחים ישראליים, אבל מצטער לצנן את הגאווה הלאומית שלנו: יש גם כמה מתחרים מאוד רציניים בחו"ל לבדיקות מאוד מהירות ודי זולות. לאחרונה שמעתי על מספר פיתוחים של סטריפים לבדיקה שפותחו בארה"ב. באחד שפותח ב- MIT, מדובר בסטריפים מאוד זולים (כמה סנטים ליחידה, אם כי זה לא בהכרח מחיר לצרכן), שלגביהם לטענת החוקרים - הסתיים המחקר, והם כבר הוכיחו את עצמם כאמינים למדי (אם כי לא לרמת האמינות של בדיקת PCR). לטענתו, הם ממתינים לאישורים של ה- FDA לייצור המוני, (וזה עלול לקחת זמן).

 

[יוביוב הירוק]

והם כבר הוכיחו את עצמם כאמינים למדי (אם כי לא לרמת האמינות של בדיקת PCR).

הערה קטנה להערה שלך - בדיקת PCR נחשבת כ-GOLD STANDARD. אבל זה לא אומר שהיא באמת מדויקת/אמינה במידה הקרובה ל-100%. למיטב ידיעתי, לא באמת יודעים את מידת הדיוק שלה (לגבי קורונה). אבל "זה מה שיש". וגרוע מכך - כל אחד (מדינה/מוסד) קובע לבדיקה סף רגישות שונה. ובהתאם, יקבל תוצאות שונות.

זו בעיה ידועה וותיקה בפיתוח אמצעי דיאגנוזה - כדי להוכיח את דיוקם, צריך להשוות אותם לגולד סטנדרט המקובל באותה עת. אבל בהחלט יתכן שהם הרבה יותר מדויקים מאותו גולד סטנדרט, ולכן יתנו תוצאות שונות. וכתוצאה מכך הם "נכשלים".

מלכוד 22...

 

[uzi2]

הערה קטנה להערה שלך - בדיקת PCR נחשבת כ-GOLD STANDARD. אבל זה לא אומר שהיא באמת מדויקת/אמינה במידה הקרובה ל-100%. למיטב ידיעתי, לא באמת יודעים את מידת הדיוק שלה (לגבי קורונה). אבל "זה מה שיש". וגרוע מכך - כל אחד (מדינה/מוסד) קובע לבדיקה סף רגישות שונה. ובהתאם, יקבל תוצאות שונות.

זו בעיה ידועה וותיקה בפיתוח אמצעי דיאגנוזה - כדי להוכיח את דיוקם, צריך להשוות אותם לגולד סטנדרט המקובל באותה עת. אבל בהחלט יתכן שהם הרבה יותר מדויקים מאותו גולד סטנדרט, ולכן יתנו תוצאות שונות. וכתוצאה מכך הם "נכשלים".

מלכוד 22...

השאלה שעומדת מאחורי העניין, היא מתי מגדירים אדם כחולה.
האם אתה רוצה שהבדיקה תזהה גם עותק יחיד של מרכיב RNA של הנגיף, או שאתה רוצה רגישות נמוכה יותר שתאפשר זיהוי רק כאשר כמות הנגיפים גבוהה יותר. ככלל, ניתן לדעת את הרגישות, ואת הספציפיות (שני המדדים לאמינות של כל בדיקה) עבור ואריאנט ספציפי של הנגיף ובדיקה ספציפית, ברמת דיוק מאוד גבוהה עבור כל בדיקה. הרגישות קשורה ל- false negatives אם כי לא זהה, כלומר לסיכוי שנגיף לא יזוהה, והספציפיות קשורה ל- false positives (הזיהוי שיזוהה שהיה נגיף של המחלה, בעוד שהיה מדובר בנגיף אחר).
בדיקות ה- PCR נחשבות לבדיקות שמסוגלות, ברמות דיוק מאוד גבוהות לזהות גם עותק יחיד של הנגיף שהן תוכננו עבורו (באם רוצים, וזה נתון, ככלל, לשליטה על ידי מי שמבצע את הבדיקה).

אבל יש שני דברים:
א. יש מוטציות שונות לנגיף הקורונה (sars-cov2), וייתכן שבדיקה תזהה רק חלק מהואריאנטים (בדרך כלל, כזה שכולל את הנפוצים).
ב. כדי שאדם יחשב כחולה קורונה, זה לא מספיק שכמה נגיפים התיישבו להם על הלשון או באף שלו. כאשר כמות הנגיפים מאוד קטנה, בגלל שלוקח זמן עד שהם נקלטים ומתרבים (אם בכלל), בהרבה מקרים הגוף יגיב מספיק מהר, והם יחוסלו או לא ייקלטו ויפלטו מבלי להתחיל בכלל תהליך התרבות. אם נוכחות של נגיף יחיד היתה נחשבת כמחלה, כולנו היינו "חולים" בכל רגע נתון בלא מעט מחלות.

השאלה מתי מגדירים אדם כחולה, היא באמת שאלה שבכל מדינה נתנו עליה תשובה שונה, ולפיכך, קיימים הבדלים ברגישות הנדרשת, בין המדינות השונות.