שיטת בנייה

[סיגל1361]

שיטת בנייה

שלום לכולם!
אנחנו זוג ללא ילדים כרגע.
עומדים בפני בניית בית בנגב המזרחי ביישוב קהילתי.
כרגע בשלב בניית סקיצות עם אדריכל.
מתלבטים בין שתי שיטות בנייה- בניה קונבנציונאלית ובין בנייה עם קורות פלדה וקירות גבס ( בסגנון מייטק).
מודעים ליתרונות הבנייה המתקדמת, אך כיוון שהיישוב נמצא במדבר בגובה כ350 מ' מעל פני הים, האקלים שונה מאקלים במישור החוף. ולא מספיק רק בידוד אלא יש צורך גם במסה תרמית.
מניסיון מה עדיף?

 

[גלמיש1]

למסה תרמית חשוב ביותר.

עם מיטק אפשר גם להגיע למסה תרמית, תלוי במילוי הקירות ו/או בחיפוי שעושים מבחוץ. אבל למיטב הבנתי זה לא יהיה ברמה של בניה קונבנציונלית.

 

[ofer3236]

אפשר בכל שיטה להשיג רמת בידוד טובה וגם מסה תרמית

מהם הקריטריונים שלכם לבחירת שיטת בניה: זמן, עלות, מגבלה על עובי קיר, בניה מדויקת בידוד תרמי, אקוסטי?
אני אישית מאוד התלהבתי ממיטק אבל בבדיקה שעשיתי הבנתי שאפשר להגיע לאיכות, דיוק, בידוד גבוה תרמי ואקוסטי בבניה קובנציונלית ובדר"כ המחיר יהיה זהה ואולי אפילו זול יותר.

 

[guprnds]

הייתי בוחן שתי אפשרויות:

שיטת עין כרמל
בנייה בשלוש שכבות: פומיס-קלקר-פומיס.

שתיהן טובות מאוד לדעתי אבל לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
מכל מקום, לא הייתי הולך על בנייה תעשייתית עבור בית פרטי, למרות יתרונותיה המוצהרים.

חשוב לציין שמבנה הקירות הוא רק חלק קטן מהמכלול של הקונסטרוקציה, יש עוד לא מעט משתנים שצריך לתת עליהם את הדעת, ובפרט יסודות ותקרה.

 

[חגי שושני]

בנגב דרגת החשיפה בקרקע היא לפחות 9, במעטפת לפחות 6

בידוד תרמי הוא תקן מחייב (940 חלק 1).
בכל שיטות הבנייה אפשר לעמוד בתקן הבידוד התרמי הקל שלנו, אך עדיף להחמיר בהרבה מעל המינימום הכתוב בתקן.
בנייה עם מסה תרמית גבוהה מאפשרת נוחות שימוש גבוהה יותר.
בנייה עם מסה תרמית נמוכה (בנייה קלה) מחייבת הפעלת חימום/קרור כאשר החום בבית סוטה מעט מתחום הנוחות.

בנוסף:
תקנים מחייבים בסיסיים יותר הם חוקת הבטון (466 חלק 1) ותקן הבטון 118.
בנייה בנגב מחייבת את כל שיטות הבנייה להתייחס לאגרסיביות הסביבה הפוגעת במשך השרות של הבניין, כומר, דורשת השקעה יקרה בתחזוקה הרבה לפני המתוכנן.
בבנייה קלה משך השרות המתוכנן (אם לא נאמר במפורש אחרת) הוא 20 שנה בלבד !!!
בבנייה כבדה משך השרות המתוכנן (אם לא נאמר במפורש אחרת) הוא 50 שנה.
בשתי השיטות, כל מבנה חדש חייב בממ"ד בבנייה כבדה.

יש כמובן תקנים מחייבים נוספים רבים.
האדריכל אמור לענות על כולם, ובנושא השלד עליו להיעזר בקונסטרוקטור מוסמך.
במקרה של בנייה קלה, הקונסטרוקטור חייב ליהיות מהנדס, לא הנדסאי.
בנייה קלה איננה "מבנה פשוט"

בתמונה - מתוך מצגת הרצאה בכנס הבנייה ב- 26 במרץ

בהצלחה

 

[סיגל1361]

הסבר על דרגת חשיפה

תודה רבה על המענה!
האם תוכל (יותר לידע כללי) מדוע דרגת החשיפה בנגב היא גבוהה יותר ממקום אחר בארץ?
לפי הגיון ההדיוט שלי , במישור החוף יש חשיפה לרוחות מהים שמביאות איתן מלח, ויחד עם שחיקת הקרקע שהיא רכה יותר.

 

[חגי שושני]

דרגות חשיפה - התקנים הם מינימום, המציאות חמורה יותר

סיגל
התקנים המחייבים 466-1 (חוקת הבטון) ו- 118 (בטון) דורשים החמרה של המינימום הכתוב בהם בנגב בערבה ובבקעה, בגלל חום הסביבה הגבוה בקיץ שמאיץ תהליכי קורוזיה בברזל הזיון.
כלומר - בנגב בערבה ובבקעה אין קרקע "לא אגרסיבית" ודרגות החשיפה מתחילות מ- 9.
בתמונה המצורפת תוכלי לקרוא את ההערות לפני הטבלה.
אפשר לצפות בתקנים ללא תשלום באתר מכון התקנים בקישור
http://ibr.sii.org.il/IBRSystemWEBClient/index.html#/standards/2

בכל (!!!!) המקומות שראיתי בהם נעשו בדיקות קרקע על פי הטבלה, התוצאה היתה חמורה יותר, כלומר, דרגות חשיפה 10 או 11.

האבק בנגב הינו מלוח, הפרשי החום הגבוהים בין היום והלילה יוצרים טל בשעות הבוקר המוקדמות.
אבק מלוח וטל משמעותם שמעטפת הבניין נתונה לתנאי סביבה הדומים לים, כלומר, דרגות חשיפה במעטפת היא 6 או 8.

הגדרת חסר של דרגות החשיפה מקצרת את משך השרות הצפוי לבניין.
בדרגות החשיפה הגבוהות יש עדיפות מהותית, כלכלית ותפקודית להגדרת מענה תפקודי לבטון בכל התכניות הקונסטרוקטיביות.
בדרגות החשיפה הגבוהות עלות המענה הגבולי לדרגות החשיפה גבוהה יותר (לספק הבטון), ובנוסף, על הקונסטרוקטור להכפיל את כמות (ועלות) הברזל בבניין.

בהצלחה

 

[חגי שושני]

טבלת דרגות החשיפה

הגדרת אגרסיביות הקרקע (טבלה 1 בתקן 118) חיונית להגדרה נכונה של דרגת החשיפה בקרקע ועד 2 מטר מעליה (טבלה 3 בתקן 118).

ללא בדיקה אמור הקונסטרוקטור להחמיר........
הקונסטרוקטור אמור לדרוש מיועץ הקרקע לבדוק גם את האגרסיביות הכימית על פי טבלה 1 בתקן 118, מדגימות הקרקע שהוא מוציא לבדיקות פיסיות לצורך ביסוס.

בהצלחה

 

[חמנמן]

תודה רבה חגי ושאלה. למה הכוונה משך שרות 50 שנה? כלומר

אם אני גר בדירה שלי כבר 40 שנה (בנוייה בלורים) , ועתה גם הוצאתי הרבה כסף על שיפוץ מסיבי, מה אמור לקרות בעוד 10 שנים? לא נגענו בקירות החיצונים

 

[חגי שושני]

ב- 50 שנות שרות - תשקיע את עלות הבנייה לקבלת 40 שנים נוספות

בממוצע, בעל הבניין ישקיע במהלך השרות בתחזוקת המבנה והשלד, סכום השווה לעלות הבנייה, ויקבל כ- 35-40 שנות שרות נוספות.
בשנות השרות הנוספות ישגיע בעל הבית בממוצע את עלות הבנייה פעם שלישית על מנת לקבל 25-30 שנות שרות נוספות.

מובן שאלו ערכים ממוצעים ולא מתייחסים לבניין מסויים.
יש בניינים רבים שמשרתים מעל המתוכנן.
רוב הבניינים בארץ משרתים מהמתוכנן ודורשים עלויות תחזוקה מהותיות ומוקדמות.

בהצלחה

 

[חמנמן]

תודה רבה ושבת שלום, תוכל בבקשה לפרט איזה סוג הוצאות?

כלומר מה יש לתקן? מדובר בבית משותף בנוי בלוקים, עתה אנו מחדשים את הטיח החיצוני אולם לא נוגעים בשלד

 

[בינא]

באשלים נבנה בית לזוג כמוכם שעונה על כל הדרישות האקלימיות של הנגב.
בשדה משה גם.
באילת נבנו 2 עם פתרונות לבעיות שהעלית.
השיטה מחליפה את הבניה הקונוונציונאלית בהצלחה רבה.
כדי לא להיות מואשם בפרסומת, שלחתי לך מסר.
בהצלחה.