שיטת גמילה

[erz1]

שיטת גמילה

שלום לכולם! בני בין שנתיים ו 9 חודשים ואובחן כ PDD אנו מעונינים מאד לגמול אותו מחיתולים כיצד ניתן לעשות זאת כאשר עדיין אינו מדבר חות ממס' מילים בודות ועדיין אינו מבין הכל? שנית ,כיצד ניתן להרגיל אותו לישון במיטתו?חוץ ממקרים בהם הוא "נשפך" הוא מסכים לישון רק איתנו ו אחרון:האם מישהו/מישהי התנסתה בילד PDD רגיל (לא תפקוד גבוה) שלאחר מס' שנים נעלמו כל השרידים וכלפי חוץ הילד נהיה ככל הילדים כולל מבחינה חברתית ושכלית ,ורק ההורים יכלו להבחין באיזה שוני לעומת ילד רגיל? תודה

 

[erz1]

תיקון קל

האבחנה המדוייקת היא PDD NOS

 

[תירתיר2]

עצה בעניין גמילה

להתעלם מהנורמות הקיימות לגבי ילדים רגילים, ולנסות לחכות לשלב שבו הילד יהיה יותר מוכן, גם אם זה יהיה בגיל 4 או 5. אני מדברת לצערי מניסיון אישי לא נעים בתחום הזה, גמלתי את בני "בזמן" וזה היה רעיון מוטעה ! היה קשה, ממושך, ועד היום יש בעיות בתחום ! (הוא בן 5) אין לי ספק שאם הייתי חוזרת לאחור בזמן, הייתי דוחה את שלב הגמילה. ואגב, בני בגיל זה היה מילולי בהחלט, ועדיין לא היה בשל לגמילה.

 

[ריקי 04]

התחלנו... (קיטורים) ../images/Emo4.gif

ביום שני, כי הסופרוויזר נזף בנו (הוא בן שלוש וחצי כמעט) וכי כשהיתחלתי לדבר איתו על הנושא הוא כל הזמן ביקש תחתונים (יש לנו כבר מסטר על הקלטת "בלי חיתולים", ועל הספרעם על נפתלי וקאיו/תותי). בקיצור אחרי שהתחלתי לדבר, לא לעשות את זה כבר היה עוול. הילד התלהב נורא מהתחתונים, רץ בבית ושר שירי "יש לי תחתונים...", וביומיים הראשונים גם רץ נלהב לאסלה... הצרה היא שההתלהבות ירדה, הוא לא רוצה יותר לשבת שם, וגם עדיין לא מסוגל "לשחרר", כך שמדובר כל ישיבה בהליך ארוך ומייגע... (איזה מזל שוויתרנו לאחותו על הגמילה... לפחות לא שניהם ביחד...). בקיצור נכון לעכשיו אני לוקחת אוויר (כי אין דרך חזרה...) ומקווה לשיפור (במילים אחרות - אני די בדיכאון מהסיפור... מילא הפספוסים, אבל שהוא לא מסכים לשבת...).

 

[גיליזיו]

גמילה ובעיות אחרות

גמילה מחיתולים וכל בעיות ההתנהגות הנפוצות אצל ילדים בספקטרום האוטיסטי יכולות להיפטר בעבודה מאומצת ואינטנסיבית בגישת A.B.A,משך זמן התהליך תלוי בילד עצמו וביכולות,אין צורך לדבר כדי ללמד איפוק ובקשה לשירותים אפשר לעשות זאת באמצעות ג'סטות.אך התהליך בהחלט בר ביצוע,אני אישית ראיתי הרבה ילדים עם לקות תקשורתית נגמלים מחיתולים ואף מהר יותר מילדים רגילים... גם שינה במיטה ובעיות התנהגות אחרות השייכות להתנהלות בבית קל מאוד לפתור בגישה זו. מאחר וגיל הילד מאוד צעיר נראה שכדאי לנצל את הזמן,להתחיל בטיפול כלשהו ולא לגרור בעיות אלו לאורך זמן,נדיר שהן נפתרות מעצמן בייחוד באוכלוסייה מיוחדת זו. אשמח לענות על שאלות נוספות מהידע האישי שלי כעובדת בשיטה כבר שנתיים,גילי.

 

[דורי 7]

אנחנו התחלנו בגיל 4

ומכיוון שהיה כבר מוכן הלך בקלות. עניין הקקי היה יותר מסובך ומייגע ולקח עוד שנה בערך. לדעתי כדאי להתחיל כשמרגישים שהילד מוכן ולא לפי גיל כרונולוגי וקריטריונים של ילדים רגילים. בהצלחה

 

[נונינה1]

לגבי פדד ש"נעלם"

אני לא יודעת אם אפשר בגיל 3 כבר להגדיר מי בתפקוד גבוה ומי לא. לאחר האבחון שנעשה בגיל שנתיים בערך בדרך כלל מתחילים טיפול, ואז...... חלק מתקדמים מאוד מהר ו"מאבדים" את האבחנה - אלו הם ילדים שבדרך כלל היו כל מני בעיות שנראו כלפי חוץ כ"פדד". אבל נפתרו עם הטיפול. עליהם לא יראו דבר לאחר כמה שנים. יש כאלו שמתקדמים יפה, אבל גם רואים בברור את הרגישויות החושיות והנפשיות שתמיד ישארו איתם. הם יכולים להשתלב אבל תמיד יהיו קצת שונים... יש כאלו שמתקדמים לאט ויגיע למקום בו הם מתפקדים לא רע אבל ברור שבסביבה מיוחדת ומותאמת ותמיד יש את המקרים הקשים שמתקדמים מאוד לאט , תקועים בדברים מסויימים, יש גם רגרסיות וכדו (לא עלינו)