שיטת טיפול בגיל 9

שיטת טיפול בגיל 9

יש לי שני ילדים שנפגשים עם פסיכולוג. בן 12 מדבר, בזמן שבן 9 משחק ותוך כדי יש גם מעט מאד דיבורים. היא גם טוענת שהוא לא משתף פעולה יותר מדי בדיבורים.
יחד עם זאת, יש כמה נושאים שצריך לדבר עליהם. אז אני תוהה מה נהוג בגיל הזה: משחקים או דיבורים?
 

גורג42

New member
מה פירוש "התקדמות"? מהי הסיבה הנקודתית שבגללה הוא הולך לשם?

או במילים אחרות:

מהם אותם הנושאים שעליהם כתבת ש"צריך לדבר עליהם"?
 
בזמן האחרון יש לו הרבה התקפים

לכן, בעיני לפחות, הדבר הכי חשוב לעבוד עליו זה איך הוא מצמצם את התדירות ואת העוצמה (לדוגמה, כמו שהצעתם לי לשאול אותו האם הוא מרגיש שונה לפני - אמר לי לא ואין לי מה לעשות עם זה). ואם בכל זאת קיבל התקף - מהן הדרכים היעילות להרגיע את העצמו.
ובאותו הנושא - איך לעצור את ההתקף שנייה לפני שהוא נהייה אלים (וזה מה שהכי מסמן הדרדות מבחינתי).
היא עובדת איתו על גמישות מחשבתית, וזה אולי באמת בסדר להעביר דרך המשחקים.
 

grayart

New member
אני חושב שבגיל הזה עדיין...

טיפול פסיכולוגי דיאדי הוא הכי טוב.
הלחצים שמופעלים על הילד הם גם פנימיים וגם חיצוניים.
הוא צריך לדעת שמכיוון ההורים יש לו גב רגשי חזק, ודרך זה להעלות את החוסן הפנימי שלו.
זה לא נכון להתייחס לעניין הטיפולי כמו "לשלוח את הילד לאילוף".
זה נכון כשיהיה בוגר ויחליט מיוזמתו על עבודה עצמית, יוכל לקבל עזרה להשתחרר מהטעויות שההורים עשו עליו.

לכם הכי נכון לדעתי לקחת חלק בטיפול דיאדי, וללמוד איך לעשות עם ילדים מה שנכון לעשות עם ילדים וזה להנות מהם ולהנות איתם, לעשות כיף חיים ביחד.

לראות תוצאות בטיפול לוקח זמן, הרבה זמן, אבל בגישה לא נכונה, אם הילד ירגיש ששלחו אותו "לחינוך מחדש", במקום ביחד לשפר את מערכת היחסים במשפחה, אז לא יהיה שיפור, אולי אפילו "החמרה מהירה".
 
למעלה