שיט תעלות בצרפת
- פותח הנושא moco10
- פורסם בתאריך
שייט תעלות בצרפת
אני לוקחת אויר ומתחילה לכתוב הכל למען הדורות הבאים..... שייט תעלות היה חלום שלי במשך שנים, היה לי קשה לשכנע את ציבור הנוסעים למרות פרוספקטים שפיזרתי בבית, כתבות שהקראתי, וקולות של סירה שעשיתי... הטיעונים היו מגוונים אבל העיקרי שבהם, שבגללו חברים לא הצטרפו אלינו היה, בחילות ומחלת ים. הטיעון השני היה שזה משעמם. לא ויתרתי. הפשרה היתה שלא נעשה שייט של שבוע כמקובל, אלא ארבעה ימים ואם ימצא חן נעשה שוב. פנינו לחניתה מגורדון טורס והזמנו דרכם. התעלה שנבחרה היתה קאנאל דה ניוורנה, שבמרכז צרפת, ונמל המוצא היה בעיירה DECIZE. מכיון שלקחנו למעט ימים לא היתה אפשרות להחזיר את הסירה בנמל אחר וההחלטה היתה שנשוט יומיים הלוך, ויומיים חזור באותה התעלה. היינו חמש נפשות. הורים וילדים בגילאים 6,10,13. הסירה שנבחרה היתה סירה ל8 אנשים (בעקבות המלצה שקיבלתי לקחת תמיד סירה לשני אנשים יותר) ברמה הגבוהה ביותר. טסנו לפריס כשכל מטלטלינו ארוזים בתיקים ולא במזוודות מפאת חוסר אפשרות לאחסן מזוודות בסירה. שכרנו רכב ויצאנו לנסיעה בת 3 השעות לכיוון דסיז. מכיון שהתברברנו בדרך, הבנו שאנחנו מגיעים למשרדי החברה אחרי שעת הסגירה, התקשרנו והסבירו לנו איך להגיע ואיפה יחכו לנו מפתחות הסירה. בתשע בערב הגיע נציג על מנת להסביר לנו איך להפעיל את מתקני הסירה ללינת לילה. למחרת בבוקר הגיע נציג נוסף שהסביר איך להשיט את הסירה ולבקשתנו עשה איתנו את הלוק הראשון כי די פחדתי. הנציגים שם היו מאוד אדיבים, דוברי אנגלית וסבלניים. ממליצה לנסות לבחור מסלול עם מעט לוקים יחסית. אלה לוקחים הרבה זמן (ואם יש תור אז הרבה יותר זמן) ואחרי ההתלהבות הראשונית זה מתחיל לבאס. התמקמנו בסירה. המיטות צרות מאוד למבוגרים אבל הסתדרנו, מצעים ומגבות יש בסירה. שלושה חדרי שינה זוגיים, שני חדרי מקלחת שירותים פצפוניים, מטבח גדול מאובזר להפליא, סלון מרווח מאוד, מרפסת עליונה לנהיגה, מרפסת תחתונה לניווט ושתיית קפה. בבוקר הראשון נסענו לסופרמרקט וקנינו מצרכי מזון ושתיה. לקח כשעה שעתיים להתרגל לנהיגה ולהבין את עוצמת סיבוב ההגה וזמן תגובת הסירה. בסוף היום גם הילדים הגדולים הצליחו להשיט את הסירה. הסירה נוסעת במהירות של 8 קמ"ש. שקט ושלווה, התרגעות מוחלטת. ישבנו כל המשפחה בסיפון העליון, דיברנו, אכלנו, התלהבנו מהצמחיה, הציפורים והצרפתים המנפנפים לשלום מכל סירה או גשר. מכיון שהיינו שלא בעונה, היה די ריק ולא פגשנו בהרבה סירות. בערב עגנו במעגן מוסדר (7 יורו) התחברנו לחשמל, מילאנו מים (אנחנו הישראלים באמת מתקלחים כל יום, אז מתבזבזים הרבה מים) וטיילנו בעיר הסמוכה. את הארוחות בישלנו בסירה בנוחות מירבית. הארוחה היחידה שאכלנו בחוץ היתה דוחה ויקרה. במהלך היום עגנו בצידי התעלה, רכבנו על אופניים אותן שכרנו בחברה, טיילנו ביערות ובשבילים לאורך התעלה. ניתן לעצור בכל מקום, לתקוע יתד באדמה ולקשור את הסירה. הבאנו ספרים, משחקים, וDVD נייד עם סרטים. הילדים צפו בחצי סרט והלכו להאכיל ברווזים. בעלי ואני צפינו בלילה ברבע סרט ונפלנו שדודים. הילדים נהנו בעיקר מתפעול הסירה, נקיונה, מהניווט עם מפה (אמא, עוד מעט יש גשר, תורידי את השמשיה) ומלהיות ביחד בשקט בלי טלויזיה, מחשב ושאר מריעין בישין. השייט מאוד שלו ולא מתאים לאנשים היפראקטיביים שלא יכולים לשבת לרגע וצריכים אקשן כל הזמן. אין אקשן. גם לא מתאים לילדות חובבות קניונים וסלולרים (בגלל זה אחי לא הצטרף...). מתאים לאנשים שיודעים להעריך ולהנות משקט ושלווה ומביחד. אנחנו בודקים אפשרות לעשות שייט נוסף השנה. הילדים לוחצים. והכי חשוב, הסירה לא מתנדנדת, אין גלים, ואין בחילות. לקחת פנס כי אין אור בלילה במעגנים. חוסכים. לצאת לעיר ולחזור לסירה היינו חייבים פנס כי היה חשוך מאוד. במעגנים מאוד כיף לדבר עם אנשים מכל העולם, חלקם גרים סירות ומטיילים על פני כל אירופה בשייט. לקחת מעילים גשם (לפחות אחד) לניווט והפעלת לוקים כשיורד גשם. את הנהיגה בגשם עושים מהסלון. קשה לי להעריך מחיר כי לקחנו סירה יקרה, שילמנו קנס על החזרה לפני הזמן ועל שינוי תאריכים אחרי סגירת הדיל. באתר של גורדון טורס תוכל להזמין חוברות מידע עם מחירון עדכני. אשמח לענות לשאלות נוספות ואבדוק אם אני יכולה להעלות תמונות.
אני לוקחת אויר ומתחילה לכתוב הכל למען הדורות הבאים..... שייט תעלות היה חלום שלי במשך שנים, היה לי קשה לשכנע את ציבור הנוסעים למרות פרוספקטים שפיזרתי בבית, כתבות שהקראתי, וקולות של סירה שעשיתי... הטיעונים היו מגוונים אבל העיקרי שבהם, שבגללו חברים לא הצטרפו אלינו היה, בחילות ומחלת ים. הטיעון השני היה שזה משעמם. לא ויתרתי. הפשרה היתה שלא נעשה שייט של שבוע כמקובל, אלא ארבעה ימים ואם ימצא חן נעשה שוב. פנינו לחניתה מגורדון טורס והזמנו דרכם. התעלה שנבחרה היתה קאנאל דה ניוורנה, שבמרכז צרפת, ונמל המוצא היה בעיירה DECIZE. מכיון שלקחנו למעט ימים לא היתה אפשרות להחזיר את הסירה בנמל אחר וההחלטה היתה שנשוט יומיים הלוך, ויומיים חזור באותה התעלה. היינו חמש נפשות. הורים וילדים בגילאים 6,10,13. הסירה שנבחרה היתה סירה ל8 אנשים (בעקבות המלצה שקיבלתי לקחת תמיד סירה לשני אנשים יותר) ברמה הגבוהה ביותר. טסנו לפריס כשכל מטלטלינו ארוזים בתיקים ולא במזוודות מפאת חוסר אפשרות לאחסן מזוודות בסירה. שכרנו רכב ויצאנו לנסיעה בת 3 השעות לכיוון דסיז. מכיון שהתברברנו בדרך, הבנו שאנחנו מגיעים למשרדי החברה אחרי שעת הסגירה, התקשרנו והסבירו לנו איך להגיע ואיפה יחכו לנו מפתחות הסירה. בתשע בערב הגיע נציג על מנת להסביר לנו איך להפעיל את מתקני הסירה ללינת לילה. למחרת בבוקר הגיע נציג נוסף שהסביר איך להשיט את הסירה ולבקשתנו עשה איתנו את הלוק הראשון כי די פחדתי. הנציגים שם היו מאוד אדיבים, דוברי אנגלית וסבלניים. ממליצה לנסות לבחור מסלול עם מעט לוקים יחסית. אלה לוקחים הרבה זמן (ואם יש תור אז הרבה יותר זמן) ואחרי ההתלהבות הראשונית זה מתחיל לבאס. התמקמנו בסירה. המיטות צרות מאוד למבוגרים אבל הסתדרנו, מצעים ומגבות יש בסירה. שלושה חדרי שינה זוגיים, שני חדרי מקלחת שירותים פצפוניים, מטבח גדול מאובזר להפליא, סלון מרווח מאוד, מרפסת עליונה לנהיגה, מרפסת תחתונה לניווט ושתיית קפה. בבוקר הראשון נסענו לסופרמרקט וקנינו מצרכי מזון ושתיה. לקח כשעה שעתיים להתרגל לנהיגה ולהבין את עוצמת סיבוב ההגה וזמן תגובת הסירה. בסוף היום גם הילדים הגדולים הצליחו להשיט את הסירה. הסירה נוסעת במהירות של 8 קמ"ש. שקט ושלווה, התרגעות מוחלטת. ישבנו כל המשפחה בסיפון העליון, דיברנו, אכלנו, התלהבנו מהצמחיה, הציפורים והצרפתים המנפנפים לשלום מכל סירה או גשר. מכיון שהיינו שלא בעונה, היה די ריק ולא פגשנו בהרבה סירות. בערב עגנו במעגן מוסדר (7 יורו) התחברנו לחשמל, מילאנו מים (אנחנו הישראלים באמת מתקלחים כל יום, אז מתבזבזים הרבה מים) וטיילנו בעיר הסמוכה. את הארוחות בישלנו בסירה בנוחות מירבית. הארוחה היחידה שאכלנו בחוץ היתה דוחה ויקרה. במהלך היום עגנו בצידי התעלה, רכבנו על אופניים אותן שכרנו בחברה, טיילנו ביערות ובשבילים לאורך התעלה. ניתן לעצור בכל מקום, לתקוע יתד באדמה ולקשור את הסירה. הבאנו ספרים, משחקים, וDVD נייד עם סרטים. הילדים צפו בחצי סרט והלכו להאכיל ברווזים. בעלי ואני צפינו בלילה ברבע סרט ונפלנו שדודים. הילדים נהנו בעיקר מתפעול הסירה, נקיונה, מהניווט עם מפה (אמא, עוד מעט יש גשר, תורידי את השמשיה) ומלהיות ביחד בשקט בלי טלויזיה, מחשב ושאר מריעין בישין. השייט מאוד שלו ולא מתאים לאנשים היפראקטיביים שלא יכולים לשבת לרגע וצריכים אקשן כל הזמן. אין אקשן. גם לא מתאים לילדות חובבות קניונים וסלולרים (בגלל זה אחי לא הצטרף...). מתאים לאנשים שיודעים להעריך ולהנות משקט ושלווה ומביחד. אנחנו בודקים אפשרות לעשות שייט נוסף השנה. הילדים לוחצים. והכי חשוב, הסירה לא מתנדנדת, אין גלים, ואין בחילות. לקחת פנס כי אין אור בלילה במעגנים. חוסכים. לצאת לעיר ולחזור לסירה היינו חייבים פנס כי היה חשוך מאוד. במעגנים מאוד כיף לדבר עם אנשים מכל העולם, חלקם גרים סירות ומטיילים על פני כל אירופה בשייט. לקחת מעילים גשם (לפחות אחד) לניווט והפעלת לוקים כשיורד גשם. את הנהיגה בגשם עושים מהסלון. קשה לי להעריך מחיר כי לקחנו סירה יקרה, שילמנו קנס על החזרה לפני הזמן ועל שינוי תאריכים אחרי סגירת הדיל. באתר של גורדון טורס תוכל להזמין חוברות מידע עם מחירון עדכני. אשמח לענות לשאלות נוספות ואבדוק אם אני יכולה להעלות תמונות.
אמא יודעת הכל
New member
לא מעוניינת בשיט, אבל
היה כיף לקרוא מה שכתבת. תודה.
היה כיף לקרוא מה שכתבת. תודה.
Forum User
New member
../images/Emo45.gif../images/Emo51.gif../images/Emo47.gifהיישר למועדפים
אם התלהבתם, אני אמשיך
תפעול הלוקים: אנחנו נתקלנו בשני סוגים (אני לא יודעת אם יש עוד) לוק בתפעול עצמי ולוק עם שומר לוקים שמפעיל אותו. לוקים בתפעול עצמי יש בדרך כלל בכניסות ויציאות ממעגנים. כ50 מטר לפני הלוק יש עמוד עם חבל תלוי מעל למים , מתקרבים, מושכים בחבל ובכך מתחילים תהליך. כשהאור בלוק הופך לירוק, השערים שלו נפתחים. נכנסים, מתמקמים בפנים (כשיש יותר מסירה אחת יש צורך לקשור את הסירות לעמודים ולשחרר חבל או למתוח חבל בהתאם לצורך) מתקרבים לקיר של הלוק (חלקלק) מרימים מוט מתכת עד שהוא פוגע בכפתור בקצה עמוד (קצת כמו מתקן כוח בלונה פארק) השערים בהם נכנסנו נסגרים ואנחנו עומדים עכשיו מול שערי היציאה. עכשיו המים מתחילים לרדת (אם אנחנו עוברים לתעלה נמוכה יותר) או לעלות (אם אנחנו עוברים לתעלת גבוהה יותר) והסירה עימם. כשתהליך כניסת/יציאת המים מסתיים, השערים שמולנו נפתחים ואנחנו יוצאים לתעלה אחרת בגובה שונה. מכיון שיש שבילי הליכה לצד כל תעלה ניתן לצאת מהסירה ולעשות את המעבר ברגל, כשרק נהג נשאר בסירה. לוקים עם שומר לוקים: סגורים בין 12:00-13:00 לארוחת צהריים. אם הגעתם וסגור, מחנים את סירה ויוצאים לטייל. שומר הלוק עושה את אותה פעולה של סגירה מאחורינו, הכנסת/הוצאת מים ופתיחה בתהליך מתיש (בשבילו) ומקסים (בשבילנו). נהוג לתת להם טיפ בסיום העבודה. אנחנו נתנו יורו. בעונה, שומרי הלוקים מוכרים תוצרת מקומית בדוכנים שליד הלוק. הם מאוד אדיבים ושומר אחד הזמין את הילדים להאכיל את החמורים שלו בשדה הסמוך. עלויות של ארוחות: ביום הראשון קנינו בנדיבות אוכל לארבעה ימים לחמש נפשות, כולל בשר ופירות ים לכל יום ב130 יורו (תגברנו רק מים בדרך). פעם אחת יצאנו למסעדה מקומית מומלצת (
) ושילמנו 48 יורו לארוחה לא משביעה ולא טעימה. האוכל שקנינו כלל גם אוכל לארוחת ראש השנה כהלכתה (מרק עוף עם קניידעלך) שערכנו בסירה ועוד לקחנו איתנו לפריס הרבה גבינות שנשארו. בתי השימוש בסירה זעירים, בעלי ישבן גדול (כמוני) נאלצים לשבת כשידית הורדת המים תקועה להם בירך. את המים לשירותים שואבים בעזרת הידית מהתעלה, ומורידים למיכל בסירה (אני מקווה). לשמור לחם יבש לברווזים. נקודה חשובה נוספת. אף אחד לא אמר לנו שכשעוברים ליד דייגים צריך לדומם מנוע ולשוט לאט ובשקט. אנחנו חשבנו שהם מנופפים לנו לשלום בהתלהבות, רק בסוף הבנו שהם עושים לנו תנועות מגונות כי הברחנו להם את הדגים. אדיוטים. אנחנו, לא הם. אני שמחה לעזור, חיפשתי מידע כזה המון זמן ולא מצאתי. אם אזכר בעוד פרטים אוסיף.
תפעול הלוקים: אנחנו נתקלנו בשני סוגים (אני לא יודעת אם יש עוד) לוק בתפעול עצמי ולוק עם שומר לוקים שמפעיל אותו. לוקים בתפעול עצמי יש בדרך כלל בכניסות ויציאות ממעגנים. כ50 מטר לפני הלוק יש עמוד עם חבל תלוי מעל למים , מתקרבים, מושכים בחבל ובכך מתחילים תהליך. כשהאור בלוק הופך לירוק, השערים שלו נפתחים. נכנסים, מתמקמים בפנים (כשיש יותר מסירה אחת יש צורך לקשור את הסירות לעמודים ולשחרר חבל או למתוח חבל בהתאם לצורך) מתקרבים לקיר של הלוק (חלקלק) מרימים מוט מתכת עד שהוא פוגע בכפתור בקצה עמוד (קצת כמו מתקן כוח בלונה פארק) השערים בהם נכנסנו נסגרים ואנחנו עומדים עכשיו מול שערי היציאה. עכשיו המים מתחילים לרדת (אם אנחנו עוברים לתעלה נמוכה יותר) או לעלות (אם אנחנו עוברים לתעלת גבוהה יותר) והסירה עימם. כשתהליך כניסת/יציאת המים מסתיים, השערים שמולנו נפתחים ואנחנו יוצאים לתעלה אחרת בגובה שונה. מכיון שיש שבילי הליכה לצד כל תעלה ניתן לצאת מהסירה ולעשות את המעבר ברגל, כשרק נהג נשאר בסירה. לוקים עם שומר לוקים: סגורים בין 12:00-13:00 לארוחת צהריים. אם הגעתם וסגור, מחנים את סירה ויוצאים לטייל. שומר הלוק עושה את אותה פעולה של סגירה מאחורינו, הכנסת/הוצאת מים ופתיחה בתהליך מתיש (בשבילו) ומקסים (בשבילנו). נהוג לתת להם טיפ בסיום העבודה. אנחנו נתנו יורו. בעונה, שומרי הלוקים מוכרים תוצרת מקומית בדוכנים שליד הלוק. הם מאוד אדיבים ושומר אחד הזמין את הילדים להאכיל את החמורים שלו בשדה הסמוך. עלויות של ארוחות: ביום הראשון קנינו בנדיבות אוכל לארבעה ימים לחמש נפשות, כולל בשר ופירות ים לכל יום ב130 יורו (תגברנו רק מים בדרך). פעם אחת יצאנו למסעדה מקומית מומלצת (
תוספת אנחהו עשינו כנ"ל אבל באנגליה על התמזה. לקחנו ל-10 ימים מה שנקרא "תפסת מרובה לא תפסת". היה לנו מזג אויר מקסים שזה בהחלט שיקול כי אם יורד גשם לא ממש כיף לשייט. הלוקים היו הבעיה העיקרית. הבעל נהג את הסירה ואני או הבן קפצנו תפסנו החבל וקשרנו. הבן פעם קפץ רחוק מדי (או קרוב מדי) ונחת במים, מצחיק מאד. בוקר אחד הפרות באחו הציצו לנו לתוך החלונות של הסירה, משמעשע מאד. ניסינו גם לדוג, אבל בעיקר האיטיות של ההתניידות מאד משעממת כעבור זמן אבל בסך הכל זו חוויה מאד מקסימה למשפחה עם ילדים. חוויה אחת אני חייבת לספר לכם. האנשים היו מאד אדיבים והסבירו הכל אמרו לנו שאחרי אוקספורד (אני ממש לא זוכרת זה היה אוקספורד?) יש להוריד את החלון הקדמי כי הגשר נמוך. בעלי, כמו רוב הגברים הישראלים אמר: יהיה בסדר. הגענו לגשר ובעלי היקר מאד אמר אוי, הגשר נמוך ולא הספקנו להוריד את החלון כי אתם זוכרים? יהיה בסדר. בקיצור הוא החליט שהוא ינווט (כמו רבין) קפץ על החלק הקדמי של הסירה לכוון אותי שעד אותו רגע לא נהגתי את הספינה הזו או כל ספינה אחרת בחיי. כשראיתי שאנחנו עומדים להתנגש עם הגשר רציתי לעצור אז כמו במכונית הרמתי את הברקס או whatever הסירה התנגשה בכל הכח עם הגשר, הזכוכית קבלה כמה סדקים אנכיים והבעל נפל למים. היה קהל לא מעט על הגשר שצרח מהנאה כשהיקר שלי הפליט לעברי קללות בעברית צחה בדציבלים שלא יאומנו. קודם כל אני המטומטמת, ככה עוצרים סירה? אז איך? או, עושים רברס. יופי, עכשיו באים? בקיצור שלמנו קצת על הנזק, מאז אני מנווטת והוא נוהג. והסיפור הזה נשמע עד היום בצווחות צחוק בכל המשפחה.
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifהרגת אותי!!
דמיינתי את הסיטואציה ונקרעתי. אצלנו חוץ מטבילת רגל אחת תוך כדי שפגט לא נרשמו נפילות. לנו עפה שמשיה שלא הספקנו לסגור כשעברנו מתחת לגשר. הורדנו אותה והרוח פשוט לקחה. כמו כן ברכנו על ה"פנדרים" (בקבוקי פלסטיק ענקיים שקשורים לסירה בחבלים כדי שלא תשתפשף בצדדים). אם לא הם, היינו מחזירים סירה במצב קטסטרופלי.
דמיינתי את הסיטואציה ונקרעתי. אצלנו חוץ מטבילת רגל אחת תוך כדי שפגט לא נרשמו נפילות. לנו עפה שמשיה שלא הספקנו לסגור כשעברנו מתחת לגשר. הורדנו אותה והרוח פשוט לקחה. כמו כן ברכנו על ה"פנדרים" (בקבוקי פלסטיק ענקיים שקשורים לסירה בחבלים כדי שלא תשתפשף בצדדים). אם לא הם, היינו מחזירים סירה במצב קטסטרופלי.
אמא יודעת הכל
New member
שאלה
אין הרגשה של חוסר ביטחון על הסירה? הרי כל אחד יכול להיכנס ובטח כשהיא חונה ואין עליה אנשים. אני לא הייתי עוצמת עין בלילה.
אין הרגשה של חוסר ביטחון על הסירה? הרי כל אחד יכול להיכנס ובטח כשהיא חונה ואין עליה אנשים. אני לא הייתי עוצמת עין בלילה.
noa scotland
New member
לא יודעת לגבי צרפת, אבל באנגליה
פשוט נועלים את הסירה - מבחוץ, כשעוזבים אותה להסתובב, ומבפנים - כשהולכים לישון. מניחה שבכל מקום זה כך. היינו שלוש פעמים בחופשות שיט כאלה, פעמיים כזוג ללא ילדים, שבוע בכל פעם, ובפעם האחרונה - לפני שנתיים וחצי עם הילדים ל-10 ימים. אף פעם לא הרגשתי חשש כלשהו....
פשוט נועלים את הסירה - מבחוץ, כשעוזבים אותה להסתובב, ומבפנים - כשהולכים לישון. מניחה שבכל מקום זה כך. היינו שלוש פעמים בחופשות שיט כאלה, פעמיים כזוג ללא ילדים, שבוע בכל פעם, ובפעם האחרונה - לפני שנתיים וחצי עם הילדים ל-10 ימים. אף פעם לא הרגשתי חשש כלשהו....
תשובה לאמא יודעת הכל
אני יכול לענות לך מנסיוני בשייט תעלות שכזה באנגלייה (פעמיים - מומלץ ביותר !!). העגינה לצורך לינה בלילה הינה במעגן מוסדר, יחד עם עוד מספר סירות. במעגנים מוסדרים אלו, הפרוסים בכל מקום ואין בעייה להתמקם באחד מהם. במעגנים אלו יש פאב, מינימרקט ועוד. כך שאין כל חשש ואין כל פחד. אגב: באחד הלילות אכן עגנתי ב"אמצע הדרך" ואכן לא עצמתי עיין כל הלילה... אז: המעגנים, שמן-הסתם יש גם בצרפת, הם הפתרון לכך, וללא כל חשש. ושתדעי לך: אני, שאני מסתובב כל הזמן בכל העולם (בגין עבודתי - מלווה קבוצות בחו"ל) - ובכל פעם נזכר בערגה בשייט התעלות שערכתי, ביחד עם משפחתי. זה כייף בלתי רגיל !!!!
אני יכול לענות לך מנסיוני בשייט תעלות שכזה באנגלייה (פעמיים - מומלץ ביותר !!). העגינה לצורך לינה בלילה הינה במעגן מוסדר, יחד עם עוד מספר סירות. במעגנים מוסדרים אלו, הפרוסים בכל מקום ואין בעייה להתמקם באחד מהם. במעגנים אלו יש פאב, מינימרקט ועוד. כך שאין כל חשש ואין כל פחד. אגב: באחד הלילות אכן עגנתי ב"אמצע הדרך" ואכן לא עצמתי עיין כל הלילה... אז: המעגנים, שמן-הסתם יש גם בצרפת, הם הפתרון לכך, וללא כל חשש. ושתדעי לך: אני, שאני מסתובב כל הזמן בכל העולם (בגין עבודתי - מלווה קבוצות בחו"ל) - ובכל פעם נזכר בערגה בשייט התעלות שערכתי, ביחד עם משפחתי. זה כייף בלתי רגיל !!!!
noa scotland
New member
חייבת להוסיף שאנחנו ישנו המון פעמים
סתם כך באמצע הדרך, בלי להגיע למעגן מסודר. לא רק אנחנו - עברנו על יד סירות אחרות שגם התמקמו להן כך ללילה באמצע שומקום. לא מפחיד בכלל! פעם אפילו היה קצת מצחיק.... התעוררנו בבוקר ושמענו קולות מכל עברי הסירה. כשהצצנו החוצה גילינו שאנחנו במרכזה של תחרות דיג! מסתבר שלכל דייג היה מקום מסומן בקו על הגדה, דבר שלא שמנו לב אליו בערב הקודם. היינו זוג, עם סירה קטנה, ויצא שקצת "עלינו" עם אורך הסירה על שני הקווים משני צידי הסירה. הדייגים פשוט זזו כל אחד שני צעדים הצידה והיו עסוקים בתחרות שלהם.... אפילו לא הבינו למה אנחנו מתנצלים. והיה דוקא מענין לצפות בהם - השופט שקל כל דג שנפס בקרס, רשם וסיכם משקלים לכל דייג, והשליך את הדגים בחזרה למים...
סתם כך באמצע הדרך, בלי להגיע למעגן מסודר. לא רק אנחנו - עברנו על יד סירות אחרות שגם התמקמו להן כך ללילה באמצע שומקום. לא מפחיד בכלל! פעם אפילו היה קצת מצחיק.... התעוררנו בבוקר ושמענו קולות מכל עברי הסירה. כשהצצנו החוצה גילינו שאנחנו במרכזה של תחרות דיג! מסתבר שלכל דייג היה מקום מסומן בקו על הגדה, דבר שלא שמנו לב אליו בערב הקודם. היינו זוג, עם סירה קטנה, ויצא שקצת "עלינו" עם אורך הסירה על שני הקווים משני צידי הסירה. הדייגים פשוט זזו כל אחד שני צעדים הצידה והיו עסוקים בתחרות שלהם.... אפילו לא הבינו למה אנחנו מתנצלים. והיה דוקא מענין לצפות בהם - השופט שקל כל דג שנפס בקרס, רשם וסיכם משקלים לכל דייג, והשליך את הדגים בחזרה למים...
אמא יודעת הכל
New member
תודה לכולכם על התשובות
noa scotland
New member
הערה כללית לגבי מזג האויר
בתעלות תמיד קר יותר מאשר בערים/עיירות שלידן, מעצם העובדה שמדובר בשטח פתוח ולא שטח בנוי. אז גם אם אתם שומעים מה התחזית למקום מסויים, באזור בו תהיו, תצטרכו לקחת את זה בערבון מוגבל ולהוריד כמה מעלות עבור מיקום הסירה. בסירות עצמן יש חימום.
בתעלות תמיד קר יותר מאשר בערים/עיירות שלידן, מעצם העובדה שמדובר בשטח פתוח ולא שטח בנוי. אז גם אם אתם שומעים מה התחזית למקום מסויים, באזור בו תהיו, תצטרכו לקחת את זה בערבון מוגבל ולהוריד כמה מעלות עבור מיקום הסירה. בסירות עצמן יש חימום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.