שייגמרו החגים האלה כבר
לא יכולה יותר עם הלחץ הזה.
הלחץ לפני שיוצאים מהבית.
הלחץ שאני צריכה להפסיק מה שעשיתי כדי להתארגן.
תחושת אי הנוחות כשיושבים עם שאר האנשים.
חוסר העניין בנושאי השיחה שלהם.
העמדת פנים מתישה במשך כל הערב.
וכשמארחים? זה הכי קשה.
כל הבית על הרגליים.
ניקיונות, בישולים, קניות.
אי אפשר לנוח אין לאן לברוח.
מנסה להסתתר בחדר אולי ישכחו שאני קיימת... עד לרגע שאמא מתחילה לקרוא לי והקול שלה גורם לי לרצות לברוח יותר.
וכשבסופו של דבר אני יוצאת מהחדר, אני צריכה להתמודד עם הביקורת על זה שאני לא עוזרת.
אז חלאס עם החגים האלה. הבנו את הקטע לא צריך חודשיים חגים בשביל זה.
לא יכולה יותר עם הלחץ הזה.
הלחץ לפני שיוצאים מהבית.
הלחץ שאני צריכה להפסיק מה שעשיתי כדי להתארגן.
תחושת אי הנוחות כשיושבים עם שאר האנשים.
חוסר העניין בנושאי השיחה שלהם.
העמדת פנים מתישה במשך כל הערב.
וכשמארחים? זה הכי קשה.
כל הבית על הרגליים.
ניקיונות, בישולים, קניות.
אי אפשר לנוח אין לאן לברוח.
מנסה להסתתר בחדר אולי ישכחו שאני קיימת... עד לרגע שאמא מתחילה לקרוא לי והקול שלה גורם לי לרצות לברוח יותר.
וכשבסופו של דבר אני יוצאת מהחדר, אני צריכה להתמודד עם הביקורת על זה שאני לא עוזרת.
אז חלאס עם החגים האלה. הבנו את הקטע לא צריך חודשיים חגים בשביל זה.
