שייגמר כבר../images/Emo54.gif
לחתול הפרטי שלי אז לאישה נשואה אסור להתאהב? ככה באמצע החיים? כשפתאום מופיע זה שהיה צריך להופיע לפני 10 שנים? וכשזה קורה, לברוח? לוותר מראש? וכשכל החברים אומרים את מטורפת, זה לא קורה, זה רק נדמה לך, להקשיב להם? לשכנע את עצמך שהם צודקים? אז אני בחרתי בדרך אחרת, הלכתי על זה ומיציתי כל רגע. אבל אתה מפחד, בועט, מתחנן שלא, ואני חייבת להשמע לבקשתך. את המכתב הזה לא תקרא לעולם כי ביקשת שאפסיק, שאקל עליך כי אתה לא מצליח ללכת ממני. גם אני לא מצליחה ללכת ממך ולכן תמיד אשא בתוכי חלק ממך, זכרונות יקרים ממה שהיה, דמעות כואבות ממה שלא היה, אבל אתה לא תדע כי בחרת לא לדעת. רוצה לספר לך שהאהבה שלי חוצה את מגבלות המרחק שביננו, את הפער הריגשי, את מערכות היחסים שכבר קיימות בחיינו. רוצה שתדע שהבכי לא עוזר, לא משחרר, רק מכביד, מוסיף משקל, כואבבבבב. רוצה לצעוק לך שתחזור אבל אסור לי ומכיוון שאתה כל כך חשוב לי אני שותקת. "אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה". כמה נכון, המשקעים כבר שם לתמיד, בעלי לעולם לא יחזור להיות מה שהוא היה עבורי לפני שאתה הופעת בחיי, לא אדע עוד אהבה גדולה כמו אהבתי אליך. איזו מין מילה זו, אהבה, רחוקה מלהספיק לי כרגע. הפעם הולכת, ולתמיד. אני (ממשיכה לחפש ברחובות חתול קטן ויתום להציל, כי אמרת שזה יהיה סימן להמשך שלנו, ולא מוצאת, האם זה באמת סימן?!?!)
לחתול הפרטי שלי אז לאישה נשואה אסור להתאהב? ככה באמצע החיים? כשפתאום מופיע זה שהיה צריך להופיע לפני 10 שנים? וכשזה קורה, לברוח? לוותר מראש? וכשכל החברים אומרים את מטורפת, זה לא קורה, זה רק נדמה לך, להקשיב להם? לשכנע את עצמך שהם צודקים? אז אני בחרתי בדרך אחרת, הלכתי על זה ומיציתי כל רגע. אבל אתה מפחד, בועט, מתחנן שלא, ואני חייבת להשמע לבקשתך. את המכתב הזה לא תקרא לעולם כי ביקשת שאפסיק, שאקל עליך כי אתה לא מצליח ללכת ממני. גם אני לא מצליחה ללכת ממך ולכן תמיד אשא בתוכי חלק ממך, זכרונות יקרים ממה שהיה, דמעות כואבות ממה שלא היה, אבל אתה לא תדע כי בחרת לא לדעת. רוצה לספר לך שהאהבה שלי חוצה את מגבלות המרחק שביננו, את הפער הריגשי, את מערכות היחסים שכבר קיימות בחיינו. רוצה שתדע שהבכי לא עוזר, לא משחרר, רק מכביד, מוסיף משקל, כואבבבבב. רוצה לצעוק לך שתחזור אבל אסור לי ומכיוון שאתה כל כך חשוב לי אני שותקת. "אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה". כמה נכון, המשקעים כבר שם לתמיד, בעלי לעולם לא יחזור להיות מה שהוא היה עבורי לפני שאתה הופעת בחיי, לא אדע עוד אהבה גדולה כמו אהבתי אליך. איזו מין מילה זו, אהבה, רחוקה מלהספיק לי כרגע. הפעם הולכת, ולתמיד. אני (ממשיכה לחפש ברחובות חתול קטן ויתום להציל, כי אמרת שזה יהיה סימן להמשך שלנו, ולא מוצאת, האם זה באמת סימן?!?!)