אליעד לוטן
New member
שייקספיר versus ברלין
השבוע צפיתי בהצגה "הלילה ה- 12" לפי שייקספיר בהפקת תיאטרון 'גשר'. הבימוי של רפי ניב זורם וקולח. הליווי המוסיקלי של piano, bass & drums בהנהגת אבי בנימין הוא בטוב טעם. אוליביה הבלונדינית בגילומה של מיכל ויינברג הזכירה לי את ג'ין הרלו, אב טיפוס למרילין מונרו, בלונדינית קשה להשגה... אלכס סנדרוביץ' מדהים, יוצא מן הכלל בתפקיד רב המשרתים מלווליו נמוך הקומה, ששר את "עדן" הנצחי של ברלין וגם העלה בי אסוציאציה, הפעם לאירווינג ברלין בעצמו שר את Oh, How I Hate to Get Up in the Morning (בהצגה מלווליו מעיר לשחקנים בעודו לבוש בכותונת הלילה שהם מפריעים את שנת הלילה שלו...) עד כאן הכל טוב ויפה. ואולם, העלאת המחזה של שייקספיר בליווי פס-קול להיטיו של ברלין עורר פולמוס תקשורתי. דובר אפילו על חילול הקודש של שייקספיר בהדבקה של המוסיקה הזאת... אני כאן כדי להגן על השילוב שאני חושב שהוא מבורך. אמנם שייקספיר הוא אנגלי וברלין הוא אמריקאי; אמנם שייקספיר הינו בן המאה ה- 16 וברלין בן המאה ה- 20. אולם בראייה היסטורית המחזמר שהוא תרומה חשובה של אמריקה למוסיקה של המאה ה- 20, נולד דווקא ב... אנגליה, מולדתו של שייקספיר. למעשה, המחזמר הראשון עלי אדמות הינו "אופרת הקבצנים" מאת ג'ון גיי משנת 1728. וזה היה בכלל פסטיש של כל מיני שירים מפורסמים לרבות "Greens Leaves". ואם קופצים בהיסטוריה, בסוף המאה ה- 19 חיברו גילברט וסאליבן אופרטות והחל משנות ה- 60 של המאה ה- 20 יש את ה- British Invation לארה"ב. לסיכום, אני סבור שהשיבוץ של שירי ברלין בהצגה של שייקספיר תורם, וגם רושם של וודביל, רביו וכולי הוא במקום. האם עוד מישהו צפה בהצגה ויש לו דעה?
השבוע צפיתי בהצגה "הלילה ה- 12" לפי שייקספיר בהפקת תיאטרון 'גשר'. הבימוי של רפי ניב זורם וקולח. הליווי המוסיקלי של piano, bass & drums בהנהגת אבי בנימין הוא בטוב טעם. אוליביה הבלונדינית בגילומה של מיכל ויינברג הזכירה לי את ג'ין הרלו, אב טיפוס למרילין מונרו, בלונדינית קשה להשגה... אלכס סנדרוביץ' מדהים, יוצא מן הכלל בתפקיד רב המשרתים מלווליו נמוך הקומה, ששר את "עדן" הנצחי של ברלין וגם העלה בי אסוציאציה, הפעם לאירווינג ברלין בעצמו שר את Oh, How I Hate to Get Up in the Morning (בהצגה מלווליו מעיר לשחקנים בעודו לבוש בכותונת הלילה שהם מפריעים את שנת הלילה שלו...) עד כאן הכל טוב ויפה. ואולם, העלאת המחזה של שייקספיר בליווי פס-קול להיטיו של ברלין עורר פולמוס תקשורתי. דובר אפילו על חילול הקודש של שייקספיר בהדבקה של המוסיקה הזאת... אני כאן כדי להגן על השילוב שאני חושב שהוא מבורך. אמנם שייקספיר הוא אנגלי וברלין הוא אמריקאי; אמנם שייקספיר הינו בן המאה ה- 16 וברלין בן המאה ה- 20. אולם בראייה היסטורית המחזמר שהוא תרומה חשובה של אמריקה למוסיקה של המאה ה- 20, נולד דווקא ב... אנגליה, מולדתו של שייקספיר. למעשה, המחזמר הראשון עלי אדמות הינו "אופרת הקבצנים" מאת ג'ון גיי משנת 1728. וזה היה בכלל פסטיש של כל מיני שירים מפורסמים לרבות "Greens Leaves". ואם קופצים בהיסטוריה, בסוף המאה ה- 19 חיברו גילברט וסאליבן אופרטות והחל משנות ה- 60 של המאה ה- 20 יש את ה- British Invation לארה"ב. לסיכום, אני סבור שהשיבוץ של שירי ברלין בהצגה של שייקספיר תורם, וגם רושם של וודביל, רביו וכולי הוא במקום. האם עוד מישהו צפה בהצגה ויש לו דעה?