שיכור(ה) מכאב
מתעורר ולא נרדם יורד אל שולי הכביש ברחוב הצדדי , המתעקל . שלוליות של גשם , יוצרות מראה חד צדדית שכזו . מעיל דוב שכזה מהלך בתוכיי , צעיף מחממם את הרעד שמתפזר בי . מדליק סיגריה ומעשן נושם לא נושם מתבונן על האנשים הרצים למקום חשוב שכזה . כל אחד בשלו עסוק בעצם קיומו. ואני , אני פשוט חוצה את הכביש מתעלם מצפירת המכונית המהדהדת. אישה מבוגרת עם מטפחת לראשה , מחייכת אליי . גופה כפוף ומקל הליכתה רטוב לא יציב מהגשם . אני מחייך חזרה , חיוך עלצות שכזה ושב לעצמי. לובש בחזרה את מסיכת האטימות. וקונה לי קפה הפוך , משהו חם רק שהדמעות לא יצאו. מדליק את המזגן שאדי הקור יפוגו מחלון הזכוכית הרטוב מחזיק את ידי על ההגה ,ונשען לאחור. מתפרק.כמעט . מוריד את המסיכה ,ומחבק את עצמי יודע הכל אבל לא מבין דבר . הלב שלי פועם בחוזקה , והדמעות פורצות החוצה . אני לא מושלם אני יודע , אני רגיש. מיום ליום אני לומד להתבגר אני לא צבוע אני נשבע , אני לא בנוי לזה . זו המציאות שמעותת את השאר ועושה אותי שונה .
מתעורר ולא נרדם יורד אל שולי הכביש ברחוב הצדדי , המתעקל . שלוליות של גשם , יוצרות מראה חד צדדית שכזו . מעיל דוב שכזה מהלך בתוכיי , צעיף מחממם את הרעד שמתפזר בי . מדליק סיגריה ומעשן נושם לא נושם מתבונן על האנשים הרצים למקום חשוב שכזה . כל אחד בשלו עסוק בעצם קיומו. ואני , אני פשוט חוצה את הכביש מתעלם מצפירת המכונית המהדהדת. אישה מבוגרת עם מטפחת לראשה , מחייכת אליי . גופה כפוף ומקל הליכתה רטוב לא יציב מהגשם . אני מחייך חזרה , חיוך עלצות שכזה ושב לעצמי. לובש בחזרה את מסיכת האטימות. וקונה לי קפה הפוך , משהו חם רק שהדמעות לא יצאו. מדליק את המזגן שאדי הקור יפוגו מחלון הזכוכית הרטוב מחזיק את ידי על ההגה ,ונשען לאחור. מתפרק.כמעט . מוריד את המסיכה ,ומחבק את עצמי יודע הכל אבל לא מבין דבר . הלב שלי פועם בחוזקה , והדמעות פורצות החוצה . אני לא מושלם אני יודע , אני רגיש. מיום ליום אני לומד להתבגר אני לא צבוע אני נשבע , אני לא בנוי לזה . זו המציאות שמעותת את השאר ועושה אותי שונה .