שיכתוב , כביכול עם אותה משמעות .

שיכתוב , כביכול עם אותה משמעות .

התעמלות קרקע זה לאנשים משוגעים , שמנסים לשבור כל מיני חוקי פיזיקה שלא אמרוים להישבר. בעקבות הניסיונות הנואשים שלהם לשבור את החוקים הלאה , האנשים האלה שוברים עצמות , רגשות , דימויים עצמיים , ובטחון עצמי .
וכשזה קורה, זה כבר לא ניתן להיפוך . זה חותמות שישארו לתמיד.

בגלל שאנחנו, לא אמורים לנסות לשבור כל מיני חוקים , יש לנו מקום במוח שנקרא פחד. לאנשים שאין את המקום הזה במוח יש סיכויגבוהה יותר להתאבד "בטעות" . פחד הוא אי ודאות וספק , במקרה כזה - אם נחיה או נשאר שלמים.
הפחד הוא משהו מולד שמתפתח עם השנים בעקבות התנסות עם דברים .

אתן המדריכות לא חוות את הנפילות האלה , אתן לא מבינות מה עובר עלינו חוץ ממה שאתן רואות על המשטח/על הקורה/מקבילים/קפיצות. אז אם אומרים לכן שאנחנו מפחדות (אינסטינקט טיבעי) ואתן לוחצות יותר מידי אנחנו יכולות לפגוע בעצמינו רק יותר .

אז כל הכבוד לכן שגם אתן הייתן בלחץ החברתי הזה והייתן מתעמלות , לי נמאס משאומרים לי מה לעשות. (רק מזכירה לכן שלא חסר לנו אנשים שיגידו לי מה לעשות)
או לפחות תכבדו את הרגש הבסיסי הזה שצריך להיות בכל בנאדם נורמאלי.
אנשים שעוד לא חוו כמה מהנפילות שקורות כל הזמן , לא יודעים על מה אני מדברת.אבל תקשיבו רגע אלינו ותנו לי לעשות מה שבא לי. כי תכלס אני זאת שמשלמת לכן את המשכורת כמה אבל גמרתן לי פאקינג 6 שנים.
אז בחיאת מדריכות . אם אני מפחדת לעשות כל מיני תרגילים שלא עשיתי פעם. אל תצעקו עליי כי לפעמים אני נוטה לצעוק בחזרה. ומה לעשות אני לא ילדה קטנה יותר וצעקות לא משפיעות עליי כי זה החיים שלי ולא שלכן . אז אם בא לכם לצעוק על מישהו , חפשו מישהו אחר , אני וויתרתי ב. אה ודרך אגב, פרשתי .

תודה לאמא לה3 :)
 
יופי

נשמע שאת כעוסה ופגועה, וזאת ממש לא המטרה של אף אחת מהמאמנות ובטח לא אחת ממטרות ההתעמלות. זה גם לא אמור להיות אפילו תוצר לוואי, ולכן מגיעה לך התנצלות.
המאמנות אמורות לכבד את הפחד שלך ולהבין שהוא נורמלי. כפי שאת יכולה לראות לדוגמה בדיון למטה בנושא פחד מסלטה קדימה, יש המון הכלה והתייחסות נרחבת לנושא.
את כנראה מאסת בהתעמלות, וזאת זכותך.
אבל יש הרבה כאלו שנהנים מהתעמלות. למרות הפחד. יש כאלו שנהנים מהפחד, מהאתגר, מההצלחות ומהכשלונות, מהתרגילים עצמם, מהחברותה וגם מהמאמנות, יש כאלו שאוהבים את המאמנים שלהם. בשביל אנשים כאלה ההתעמלות קיימת.
זה בסדר שאת לא נהנית מזה, ושאת כנראה נהנית מדברים אחרים. אני מאחלת לך שתמצאי לך תחביב אחר שימלא אותך כפי שההתעמלות ממלאת אותי ועוד רבים אחרים.
כפי שאת דואגת להזכיר שוב ושוב, זו הבחירה שלך וזכותך בגדול לעשות מה שבא לך, לכן תמוהה בעיניי הבחירה שלך להשקיע 6 שנים מהחיים שלך ואת כספך בהתעמלות ובמאמנים שצועקים עלייך. לדעתי את אולי עוד לא רואה את זה, אבל בכל זאת אני חושבת שהרווחת הרבה מהשנים האלו. אם תתאמצי מספיק את תוכלי לזהות את התרומה שזה תרם לך. ואם עדין את לא מזהה, לא נורא, קורה שנכשלים (גם למאמנות זה קורה), המשיכי הלאה.
 

אמא לה3

New member
אנונימת יקרה

כמו שהבטחתי לך, אני אתייחס בתגובתי במלוא הרצינות הראוייה.

נתחיל פיסקה פיסקה וזה יהיה ארוך ;)

"התעמלות קרקע זה לאנשים משוגעים , שמנסים לשבור כל מיני חוקי פיזיקה שלא אמרוים להישבר" - מסכימה. התעמלות זה לאנשים משוגעים. כמה פעמים ראית בחיים אנשים שמנסים לעוף? ואגב, באותה נימה, אנשים שרוכבים על סוס הם לא משוגעים? לשבת על גב של חיה??? מטורף? וכך האלה? אבל אין ספק שזה אחד מענפי הספורט המרתקים שיש..עובדה היא שגם אותך הוא משך..פעם..לא?

" בעקבות הניסיונות הנואשים שלהם לשבור את החוקים הלאה , האנשים האלה שוברים עצמות , רגשות , דימויים עצמיים , ובטחון עצמי . "
זה כואב. מאד מה שכתבת..המאמנים בכל סוגי וענפי הספורט אמורים לעשות בדיוק להפך, לבנות ולחזק, את הגוף, את האישיות ואת הביטחון העצמי. ברגע שקורה ההפך, זה לא המקום שבו לא את ולא המאמנים אמורים להיות. וכן זה משאיר חותם לכל החיים. הדבר תלוי כמובן בכמה המחוייבות שלך לאימונים ולמאמנים היתה. ככל שהיית מחוייבת יותר כך למאמנים היתה השפעה גדולה יותר על חייך לטוב או לרע.
פחד. פחד הוא הדבר הכי טבעי ולפעמים נכון. המטרה שלנו המאמנים היא ברובה לתת לך את המקום ה"בטוח" וזה תהליך שנבנה עם השנים.

"אתן המדריכות לא חוות את הנפילות האלה , אתן לא מבינות מה עובר עלינו חוץ ממה שאתן רואות על המשטח/על הקורה/מקבילים/קפיצות. אז אם אומרים לכן שאנחנו מפחדות (אינסטינקט טיבעי) ואתן לוחצות יותר מידי אנחנו יכולות לפגוע בעצמינו רק יותר . "
אנחנו המדריכות, לא באנו מהחלל, רובנו היינו מתעמלות בעברנו, עם הנפילות ועם הפחד.. קשה קשה למצוא מאמנת או מדריכה שלא נפלה לפחות פעם אחת בחייה מאיזה אלמנט/מכשיר. כולנו התמודדנו עם הפחד מפני אלמנט וחלקנו פיתחנו לעצמנו דרכים שונות ומשונות להתמודד עם פחד שכזה ולפעמים הפחד כל כך משתק שפשוט "ויתרנו" על אלמנט כזה או אחר.
לגבי הלחץ..הלחץ הוא אחת הדרכים לגרום למתעמלת ל"השיג" אלמנט. יש מתעמלות שזה עוזר להן ויש כאלה שלא..החוכמה בלהיות מאמנת היא לזהות ולהכיר כל מתעמלת ומה שעובד אצלה (שוב, אצל חלק הלחץ הזה עוזר, אצל חלק שמירה בלתי נגמרת היא שעוזרת ויש עוד עשרות דרכים)...אני חייבת להסכים איתך שאם המדריכה שלך מנסה שוב ושוב להגיע איתך לאלמנט דרך לחץ והיא לא הצליחה זו טעות של המדריכה, לא שלך.
"אז כל הכבוד לכן שגם אתן הייתן בלחץ החברתי הזה והייתן מתעמלות , לי נמאס משאומרים לי מה לעשות."
להיות חלק מקב' התעמלות שעובדת בדרך מובנית (כלומר המאמנות אומרות ואתן עושות) לא מתאים לכל אחת ובכל זמן. יש כאלה שזה מתאים להן כשהן ילדות ויש כאלה שזה כבר לא מתאים להן, בשביל זה המציאו את האימונים לבוגרים, בהם המאמנים מלווים את המתעמלת ותומכים בה במה שהיא רוצה לעשות. אם בחר להיות חלק מקב' של אימונים מובנים, אין לך ברירה, את חייבת לעשות מה שאומרים לך וקחי בחשבון שאף אחד לא המציא את הגלגל, המאמנים עובדים לפי שיטות מסודרות ולפי דרגות קושי (לדעתי האישית, בהתעמלות זה הדבר שהכי עוזר ומקדם..אי אפשר להתקדם היטב אם לא עוברים את כל השלבים), אבל שוב, יש לי הרבה חברות ומתעמלות שהדרך הזאת לא מתאימה להן בכלל וזה בסדר גמור.
"תכלס אני זאת שמשלמת לכן את המשכורת"..נכון, יש מאמנים שמקבלים שכר לפי מס' המתעמלות..הם לא רבים..לא על מתעמלת אחת יקום או יפול חוג...יש כל כך הרבה חוגי התעמלות, לא מתאים לך חוג כזה..עברי לצוות מאמנים שיתאים לך יותר..יש המון כאלו.
"אל תצעקו עליי כי לפעמים אני נוטה לצעוק בחזרה. ומה לעשות אני לא ילדה קטנה יותר וצעקות לא משפיעות עליי כי זה החיים שלי ולא שלכן . אז אם בא לכם לצעוק על מישהו , חפשו מישהו אחר , אני וויתרתי" - בצעקות לא משיגים דבר. לא לטוב ולא לרע..נכון שיש מאמנות שאוהבות לצעוק אבל אני לא באמת מאמינה שהן עושות את זה מרע לב..לפעמים זה רק כי הן משולהבות ובאמת רוצות להשיג משהו ואכפת להן מאד מאד מהמתעמלת...אודה שגם אני מרימה את הקול באימונים אבל המתעמלות שלי יודעות שזה רק מאהבה, אני משתדלת לעולם לא לפגוע באף אחת..זו לא המטרה אבל היי, גם אנחנו בני אדם, לא?

ולסיכום יקירתי, קוראים היטב את הכאב שלך כמתעמלת וכנערה, הטענות שלך הן לגיטימיות וצר לי על חוויה כל כך לא טובה ממה שעברת..מקווה שיום אחד תמצאי את הדרך שלך לחזור ולהתעמל אולי במקום אחר, בתנאים אחרים וכן לשפר את החוויה שעברת...
בהצלחה
 
תגובה לאמא לה3 :)

אוקיי אני פשוט אגיב חלק חלק ,

א. ("התעמלות קרקע זה לאנשים משוגעים , שמנסים לשבור כל מיני חוקי פיזיקה שלא אמרוים להישבר" - מסכימה. התעמלות זה לאנשים משוגעים. כמה פעמים ראית בחיים אנשים שמנסים לעוף? ואגב, באותה נימה, אנשים שרוכבים על סוס הם לא משוגעים? לשבת על גב של חיה??? מטורף? וכך האלה? אבל אין ספק שזה אחד מענפי הספורט המרתקים שיש..עובדה היא שגם אותך הוא משך..פעם..לא?)
רוב סוגי הספורט הם משוגעים , והתעמלות תמיד ריתק אותי וגרם לי לנסות כל מיני תרגילים ותמיד מאוד נהינתי, אני מגיל מאוד קטן בהתעמלות קרקע, אני הייתי צריכה לשכנע את ההורים שלי ללכת להתעמלות קרקע, עשיתי להם את המוות עד שהם הסכימו לי בסוף. לא אמרתי שזה לא מעניין אותי עכשיו ובטוח שזה יעניין אותי גם בעתיד .

ב(כן זה משאיר חותם לכל החיים. הדבר תלוי כמובן בכמה המחוייבות שלך לאימונים ולמאמנים היתה. ככל שהיית מחוייבת יותר כך למאמנים היתה השפעה גדולה יותר על חייך לטוב או לרע..)אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה ולכן אני כל כך נסערת , אני מאוד מחוייבת לאימונים ולמאמנים.

ג.(המטרה שלנו המאמנים היא ברובה לתת לך את המקום ה"בטוח" וזה תהליך שנבנה עם השנים. )אני מניחה שהתהליך לא הלך למאמנות שלי כל כך טוב.

ד.(אתן המדריכות לא חוות את הנפילות האלה , אתן לא מבינות מה עובר עלינו חוץ ממה שאתן רואות על המשטח/על הקורה/מקבילים/קפיצות. אז אם אומרים לכן שאנחנו מפחדות (אינסטינקט טיבעי) ואתן לוחצות יותר מידי אנחנו יכולות לפגוע בעצמינו רק יותר . "
אנחנו המדריכות, לא באנו מהחלל, רובנו היינו מתעמלות בעברנו, עם הנפילות ועם הפחד.. קשה קשה למצוא מאמנת או מדריכה שלא נפלה לפחות פעם אחת בחייה מאיזה אלמנט/מכשיר. כולנו התמודדנו עם הפחד מפני אלמנט וחלקנו פיתחנו לעצמנו דרכים שונות ומשונות להתמודד עם פחד שכזה ולפעמים הפחד כל כך משתק שפשוט "ויתרנו" על אלמנט כזה או אחר.)שמחה שאת מסכימה איתי שפחד זה לגיטימי , במיוחד אם זה אחרי נפילות רציניות .(לזה התכוונת? )

ה.(גבי הלחץ..הלחץ הוא אחת הדרכים לגרום למתעמלת ל"השיג" אלמנט. יש מתעמלות שזה עוזר להן ויש כאלה שלא..החוכמה בלהיות מאמנת היא לזהות ולהכיר כל מתעמלת ומה שעובד אצלה (שוב, אצל חלק הלחץ הזה עוזר, אצל חלק שמירה בלתי נגמרת היא שעוזרת ויש עוד עשרות דרכים)...אני חייבת להסכים איתך שאם המדריכה שלך מנסה שוב ושוב להגיע איתך לאלמנט דרך לחץ והיא לא הצליחה זו טעות של המדריכה, לא שלך. )אין לי מה להגיב..

ו.(להיות חלק מקב' התעמלות שעובדת בדרך מובנית (כלומר המאמנות אומרות ואתן עושות) לא מתאים לכל אחת ובכל זמן. יש כאלה שזה מתאים להן כשהן ילדות ויש כאלה שזה כבר לא מתאים להן, בשביל זה המציאו את האימונים לבוגרים, בהם המאמנים מלווים את המתעמלת ותומכים בה במה שהיא רוצה לעשות. אם בחר להיות חלק מקב' של אימונים מובנים, אין לך ברירה, את חייבת לעשות מה שאומרים לך וקחי בחשבון שאף אחד לא המציא את הגלגל, המאמנים עובדים לפי שיטות מסודרות ולפי דרגות קושי (לדעתי האישית, בהתעמלות זה הדבר שהכי עוזר ומקדם..אי אפשר להתקדם היטב אם לא עוברים את כל השלבים), אבל שוב, יש לי הרבה חברות ומתעמלות שהדרך הזאת לא מתאימה להן בכלל וזה בסדר גמור.) -אני בתקופת בגרויות ופרישה וחיפוש חוג אחר תהיה סיוט כרגע , כמובן שפרישה עוד יותר תפגע בכושר לי להתאמן ולהתקדם.

ז.(בצעקות לא משיגים דבר. לא לטוב ולא לרע..נכון שיש מאמנות שאוהבות לצעוק אבל אני לא באמת מאמינה שהן עושות את זה מרע לב..לפעמים זה רק כי הן משולהבות ובאמת רוצות להשיג משהו ואכפת להן מאד מאד מהמתעמלת...אודה שגם אני מרימה את הקול באימונים אבל המתעמלות שלי יודעות שזה רק מאהבה, אני משתדלת לעולם לא לפגוע באף אחת..זו לא המטרה אבל היי, גם אנחנו בני אדם, לא?) קודם כל אני יודעת שהצעקות של המאמנות לא בכוונה לפגוע בנו כי אם זאת הייתה הכוונה שלהן הן פשוט היו פוגעות בנו בדרכים יותר יעילות ...אבל אתן אכן בני אדם , אבל לוקחים אותכן כמודל לחיקוי. ומצפים מכן להרבה ..

רציתי להוסיף רק שאני מתעמלת גם במכשירים וגם בזוגות אני הרבה יותר אוהבת את העבודה בזוגות ואני אפילו מתחרה, והמכשירים כבר הרבה פחות מעניינים אותי, מה את\ן חושבת שעליי לעשות .?
 
נ.ב

שכחתי להגיד גם שהפרסום הזה היה באמת מכוון למאמנות שלי - לא שהן יראו את זה, אבל שווה לנסות להעביר את המסר..
 

אמא לה3

New member
הי אנונימת :)

קודם כל תודה על ההתיחסות..זה חשוב לי מאד.
אני שמחה שלמרות כל מה שתארת את עדיין אוהבת את הענף. זה הכי חשוב.
עכשיו, לגבי העתיד שלך, רק את תחליטי, האפשרויות שלך רחבות. אני לא ממש יודעת מאיפה את או איפה את מתעמלת (אם תרצי תוכלי לספר לי במסר), אבל יש לך כמה אפשרויות:
*לעבור להתאמן בקב' בוגרים שם תוכלי להמשיך להתאמן ולהתקדם אבל בתנאים שלך - יתרון - את בוחרת על מה לעבוד. חסרון - לא לכולן זה מתאים.
*למצוא קב' אחרת באזור שלך. יתרון - מקום חדש, התחלה חדשה, אולי מאמנים מבינים יותר, רגישים יותר. חסרון - קבוצה חדשה, התאקלמות חדשה.
* לתפוס את אחד המאמנים (אולי הראשי) ולשבת איתו על כל הבעיות בצורה פתוחה וכנה. יתרון - אין לך מה להפסיד, אני מניחה שהמאמנים לא מודעים למה שעובר עלייך ולאיך שאת מרגישה וזה חבל, לפעמים מילה אמיתית וכנה שלך יכולה לעשות את ההבדל. חסרון - יתכן שתשמעי ביקורת על דרך ההתנהלות שלך באימונים, קחי אותה לתשומת ליבך.
אגב, לגבי מעבר, אני מניחה שלקחת בחשבון שלא כל הקב' הן תחרותיות, יתכן ולא תמצאי קב' תחרותית באזורך...אם את עדיין מעוניינת להמשיך להתחרות חפשי קב' דומה...
בהצלחה
 
למעלה