שילוב דרך חיים -

שילוב דרך חיים -

יש לי רעיון( אם נראה לכם )ואני פונה כאן במיוחד למורות ולבעלי מקצוע הנושא של שילוב מאד חשוב וכפי שדיאנה הדגישה וזה לדעתי המפתח זה הכנה לאתר צרכים לאתר את הצדדים החזקים בילד וגם במורה נעלה רעיונות - נקודות : מה באמת צריך להכין במה זה מדובר בשטח, ביום יום אולי יחד נוכל להכין כאן סוג של טופס למורה הצעיר שנכנס לראשונה לנעלים האלו!!! הנדוקות שאני רוצה להעלות מנסיוני: (אנחנו יוצאים מנקודת מבט: שיש מסגרת ולא מדובר בחיפוש מסגרת.) הכרת הילד שישולב :שיחה עם ההורים ועם הילד במידה ואפשרי( איתור מוקדי ענין - תחומי התענינות - נקודות שמעלות מוטיבציה ביום יום !!!!) תצפית במסגרת הטבעית של הילד - בית - פעילות משפחתית אם יש סייעת שתכיר את הילד עוד בקיץ ותעבוד איתו על מנת שתכיר את צורת הרכישה של הילד - שתכיר את תגובותיו שתתכיר אותו כילד את הילד שבו על בסיס התחלתי זה ליצור רשימת סדר עדיפיות משותף ליעדים של ההורים ויעדים של המחנך עבור הילד ע"מ שהבחירה מתי ואיך להשתלב תהיה אפקטיבית . מהיבט כללי - האם שילוב חברתי או דידקטי ! יש להיות קשוב גם לילד ולראות תקופתית מה סדר העדיפות שלו!!! לפעמים ילדים מפנים את האנרגיה שלהם יותר לאספקט החברתי ולפעמים יש יותר מוטיבציה ללמידה ולשייכות דרך החלק הלימודי לזרום עם הנתיות ולהגדיר מחדש תת תוכנית תקופתית כי לפעמים כאשר נותנים לאותו תחום לזרום קדימה כל התחומים לאחר מכן מתקדמים ת לא להכנס לדפוס אלו היעדים שקבענו בתחילת השנה שעלינו לקדם. לפעמים יש רגרסיה בתחום מסויים ע"מ לפנות אנרגיה לתחום אחר כאשר נרכש האיזון חוזר. איך מאתרים מה חשוב :ואיפה להתעקש אז לא מדובר בזה לנסות כי לפעמים יש הפתעות !!! להרגיש את הילד כי לא מדובר רק במה אנחנו רוצים כיעדים למען הילד מה לוגיסטית קל יותר למערכת!!! יש גם את האלמנט של הילדים האחרים - איפה הם יהיו פנויים יותר לתמוך באיזה סוג שעורים הם יכולים להיות כח נוסף בסוגיית שילוב מבחינת הילד :ראשית מה האלמנטים החזקים של הילד - במילים אחרות הוא טוב בחשבון הוא טוב באומנות - כמובן שקודם כל יש לשלב בתחומים בהם הוא חזק ופחות אנרגיה תבוזבז מבחינתו הוא יפנה את עצמו יותר לאלמנט של שילוב מדד אחר תחומים חדשים לכולם כמו שפה נוספת או מחשבים או כל נושא חדש שבו כולם נמצאים באותו נקודת התחלה יש לצרף - יתן תחושה של שייכות של אותו מעמד ( כמובן א זה תחום שהלקות מאד ברורה ולא יעמוד ברכישה של אותו תחום אז לא ) פעילויות או שעורים שבהם צורת הלימוד תואמת את צורת הרכישה של הילד כמו במדעים או אומנות והילד המשתלב יהיה פחות חריג בהתנהגותו יש לזה יותר סיכוי ללמידה אמיתית כי שוב פחות בזבוב של אנרגיה בכמה מישרוים אני חושבת שהכלל שיש למצוא את התחומים בהם יהיה על הילד לעשות מאמץ ברובד אחד איתור המורה המשלבת :הגדרת התכונות שאנו רוצים לראות במורה שמשלבת מה ההגדרה שהיא נותנת לילד עם צרכים מיוחדים ( לא סיסמאות)ומקומו ותרומתו מה באמת תגדיר לעצמה אלו יעדים, איך לגרום לו לתרום ולהרגיש שזקוקים לו ויכול לבצע משימות איך באים לידי ביטוי החששות שלה איך בכוונתה להתמודד כאשר תעמוד בפני מצבים חדשים למי או איך תשיג את ההדרכה ואיורור איפה רואה את חלקה ביום יום בשילוב חלק ראשון מהיבט :דוגמא, הכוונה לילד עצמו ברמה החברתית התנהגותית ולימודית איך כמותית ואיכותית תעביר מסר ואיך תבצע את השילוב ( הכנת חומר מראש למורה חינוך המיוחד - לסייעת הצמודה ) ע"מ שתהיה התרמה מקדימה - פניה מספר פעמים אישית לילד לבירור האם עוקב ומבין בצורה מובנית תעבור לילד הילד המשולב או הילדים המשולבים בפרקי זמן קבועים- מילות עידוו או הערות חיוביות - מילים למקד את הילד בפרקי זמן קבועים - תזכורת לילד -הגדרת יעדים זמן לביצוע היעדים מההיבט החברתי : בהכנת הילדים המשלבים - בדינמיקה היום יומית מהם הכלים שתשתמש ע"מ להסביר לילדים המשלבים על מצבים מסוימים שנוצרו - בשוטף לא רק כהכנת רקע איפה רואה את הגבול בתפקיד החינוכי של הילדים המשלבים ואיפה נותנת חבל להתמודדות וצמיחה עם (תמיכה ) אני מתכוונת: העברת סמכות במידה מסויימת לילדים להכיל את הילד המשולב ולהתמודד עם סוגיית האינטרקציה ועם סוגיית העזרה מה מצופה מהם כמשלבים - איך הם יכולים לעזור( ליוי הדגמה מתן הסבר -נוסף - תזכורות קלות בנושא התנהגות מקובלת או כזו שמפריעה למהלך השעור) במיוחד שבישראל עובדים בשולחנות של מספר ילדים לכן ניתן לבצע. בניית סבב של קבוצת ילדים על מנת שהעומס לא יפול על אותם ילדים איתור אלו ילדים יעזרו הנושא החברתי החברתי ומי הילדים שיעזרו לימודית העברת מסר שהילד המשולב הוא חלק מ- תורם לקבוצה ב-....כמובן כל שיכבת גיל יש להתיחס בנפרד. נושא נוסף יותר לוגיסטי: איתור צרכים של הילד והכנת הכתה פיסית מיקום שימוש באביזרים שיכולים לתרום לשילוב ולהקל איפה ימוקם הילד המשולב - הכנת אביזרי הכתה באיזה צורה נבנה כלים שדרכם הילד יוכל להשתלב כתורם וחלק מהסביבה ( לוח מיוחד - ) איך נחלק את זמני שהייתו יש שעורים שישאר כל הזמן יש שעורים שיציאה יזומה (עיקבית) יש שעורים של שעתים רצופות שעה אחת תהיה עם הקניה - התרמה ושניה בפנים איך בונים שעון פנימי אצל המורה לאתר את הרגעים שלפני התנהגות או קושי ולעזור לילד לתת לו כלים מיד על מנת לצמצם את אותם מצבים בו ההתנהגות תפורש כחריגה ע"י הילדים האחרים וגם יפריע למהלך השעור איך לעזור לילד לאתר את התחלת המצבים ,להיות במודעות ולבקש עזרה, או לדעת אלו כלים עליו להשתמש בעצמו (אביזרים - ומשפטי מפתח - על שולחנו- ) בנית שפה שפת סימנים בין המורה המשלבת הסייעת אם יש והילד לאותם מצבים. כמובן פה אני מעלה סוגיות ראשונות סוגיות שניות מהם הדברים שמנסיוננו עולים מהם הטריגרים לכל המצבים איך מונעים אותם איך מאתרים אותם מראש המשך יום נעים
 

Diana M

New member
אסנת,

מורידה את הכובע ומרימה את הכפפה. פתחת נושא חשוב ביותר. כעת אני פשוט "הרוגה" מחר אתייחס בהרחבה כראוי להודעה שלך. מקווה כי עד אז נשמע מאנשים נוספים. הייתי שמחה לשמוע ממורות ואנשי מקצוע אחרים, כיצד הם תופסים את רעיון השילוב ומאידך מההורים.
 
אסנת, תודה על הדברים!!

גם לי כבר נגמרה הבטרייה היומית שלי...
אני מדפיסה את הודעתך, אקרא אותה בעיון, ומחר איך שאני חוזרת מבית הספר, אני מצטרפת לדיון. בהזדמנות זאת אציין, שאני אוהבת מאד לקרוא את דברייך, מהם עולה שאת אשה חכמה, בעלת רגישות והבנה גבוהה, ויכולת ביטוי נהדרת. לילה טוב בינתיים
 
גם אני סוגרת את היום יש עוד ארוחת

ערב ולאחר מכן אפשר לשבת לתכנן את היום של מחר ולצפות בחדשות ב- FOX אורית תודה הכל בכיף! בשורה האחרונה, מי שחשוב לי זה הילדים משהו בי מאד מחובר אליהם כאילו אני עדיין שם (למרות הגיל ב-ת.ז) לילה טוב ומילוי המצברים !
 

דליה.ד

New member
שילוב לא רק אקדמי כי אם גם חברתי!

וזה מה שקורה ויקרה עם הכתה שאני מחנכת בבית ספר רגיל: הכיתה כיתת cp בה ילמדו השנה 8 ילדים. השילוב מתבטא בכך שהילדים הם חלק מנוף בית הספר, יוצאים בהפסקות החוצה ומשתתפים בכל מסיבות וטכסי בית הספר. אנחנו משלבים ילדים מבחינה לימודית - תלוי בילד וביכולות שלו - בכיתות המקבילות. יש לנו שיעורי שילוב במערכת עם הכיתות המקבילות - המטרות הן חברתיות. ילדי כיתה ו´ חונכים אצלינו בכיתה (3-4 חונכים על ילד) הביקוש רב והפרוייקט מעולה!! הילדים שותפים ופעילים בוועדות בית הספר ובמקהלת בית הספר. בשיעור ה"פתוח" (מן פטנט בבית הספר) הכיתה מהווה מרכז אליו מגיעים ילדי בית הספר לשחק ולהפגש עם ילדי הכתה. אני חייבת לציין שאני נכנסת בתחילת השנה, מידי שנה, לכל אסיפות ההורים ומסבירה על הפגיעה, על הכיתה וכו´. כמו כן בימים הראשונים ללימודים אני נכנסת לכל כיתות בית הספר ונותנת הסבר, משוחחת עם הילדים, מפחיתה חששות וכו´. העבודה קשה ומאתגרת, אבל אצלינו מתחיל מחזור חדש לאחר ההצלחה המדהימה של המחזור הקודם וזה רק מראה כמה יכול להצליח שילוב כיתת חריגויות קשות בבית ספר "רגיל"...
 
דברייך מעודדים מאד, דליה!

משמח לשמוע עד כמה מוצלח השילוב אצלכם, למרות שזה מאד שונה מהשילוב שאני עומדת להתנסות בו. התלמידות שלי נראות ומתנהגות רגיל לכל דבר (מי יותר ומי פחות...) ולכן הרגישות שלהן מאד גבוהה לכל פער ולכל חריגות שלהן לעומת הילדות בכיתות הרגילות. בעצם, הקטע הלימודי הוא היחיד המפריד בינהן (שלא כמו אצל תלמידייך, שיש את הקטע המוטורי הברור והנראה לעין), ובדיוק על הדבר הזה הן צריכות להאבק בשילוב, על מנת להוכיח לעצמן ולסביבה, שהן מסוגלות לעמוד בזה. מקווה שגם אני אוכל בסופו של דבר, לספר חויות כאלה!
 
שילוב - האם זה לא גדול עליי../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

אסנת, קראתי את דברייך בתשומת לב, את מפרטת הרבה מאד עניינים חשובים הקשורים בסוגיית השילוב, (ולי כבר יש ספר הדרכה מההודעות שלכן...) אני אכן מקווה להתייחס בפועל לכל האספקטים הדרושים, ולטפל בהם ככל שידיעתי, זמני, כוחותי, והאינטואיציה שלי מגיעים. היום, נכנסתי לכיתה שבה עומדת להשתלב התלמידה הראשונה, כבר ביום ראשון בבוקר. (היה כבר מעט שילוב בשתי הכיתות הקיימות בשנה שעברה). שוחחתי איתן על ההבדלים בין כיתה מקדמת לכיתה רגילה, ועל הסיבות בשלהן נמצאות ילדות מסוימות בכיתה מקדמת. נראה היה שהן מבינות, מכירות ומקבלות את הדברים. ואני מקווה שאכן יהיה לילדה נעים בשיעורים. מחנכת הכיתה, היא מורה מדהימה, למזלי, היא גם לומדת ייעוץ חינוכי, אז היא מכירה את הדברים, ובעלת גישה ואמפתיה רבה. חבל שאאלץ לשלב גם אצל מורות אחרות, כי אני לא יכולה להעמיס עליה הרבה שעות. שוחחתי היום גם עם מורה נוספת (מקצועית - טבע) ולמרות שהיא אינה בקיאה בנושא, היא גילתה נכונות ורצון ללמוד, ולבוא לקראתנו ככל שיידרש. הקטע הקשה, היה בזמן שישבתי עם הילדה עצמה להכין אותה לפעם הראשונה. כתבנו במחברת האישית שלה את כל דברי ההרגעה וההכנה, הודיתי בפניה שגם לי יש פרפרים בבטן לשלוח אותה, וגם אני נרגשת מאד. אבל גם וידאתי שהיא מבינה שאנחנו איתה, תומכים בה, ונעזור לה ככל שתצטרך. אמרתי לה גם שזהו נסיון, ואם זה יהיה מדי קשה, היא תוכל להפסיק, או לעבור למקצוע אחר. (הדגש אצלה הוא על השילוב הלימודי, היא משתלבת במקצוע תורה, שהוא קשה יחסית) כמו כן, הצעתי לה, שנכין כרטיסיה כלשהי, ונתגמל אותה גם בפרסים על המאמץ וההשקעה שלה בכיתה הרגילה. האם נהגתי בתבונה בעניין זה? בקיצור, עם הרבה מאד פרפרים בבטן, ותפילה, אנחנו מתחילים ביום ראשון. מקווה לחזור עם חוויות חיוביות מטבילת האש הראשונה...
 

דורי 7

New member
שום דבר לא גדול עלייך...

לפי איך שאני קוראת אותך הלוואי על כל החינוך המיוחד והרגיל מורות כמוך . אני בטוחה שעם הרצון האיכפתיות הרגישות והאהבה שלך השמיים הם הגבול. סוף שבוע נעים.
 

Diana M

New member
בעלי צרכים מיוחדים הם חלק מהמרקם

החברתי הכולל. ברצוני להתייחס לדבריה של אוריתוש בשירשור קודם. מדוע באמת שילוב? אוריתוש כותבת: "דיאנה, לגבי דברייך מאמש, אודות הגדרת מטרות השילוב, אני אכן שואלת את עצמי לא פעם ולא פעמיים, מה אני רוצה להשיג בזה, ומתחבטת בשאלה. (חוץ מהלחץ העצום שמופעל עלי מצד ההורים, אני מנסה לגלות לעצמי מה אני מצפה להשיג באמצעות השילוב) מצד אחד, אני אכן מקווה להשיג את השילוב החברתי בחברה נורמטיבית ותקינה, וכן לאתגר את התלמידות המסוגלות לכך, בלמידה בכיתה רגילה. אבל מאידך, יש משהו בכל הסיפור הזה, שמחדד מאד לילדים את חריגותם, נותן להם עוד יותר הרגשה שהם לא שייכים לחברה הנורמלית בבית הספר ובכלל, ומעליב. (כמה שהקבלה מצד תלמידי הכיתה הרגילה ומצד המורות תהיה חיובית). וכל זה בלי לדבר על האפשרות שהילדה תכשל ולא תצליח, עם כל העזרה והסיוע, לעמוד במטלות. זה כבר ממש יכול לשבור אותה לחלוטין, לא? האם לא יוצא שכרנו בהפסדנו???" וזו אכן הטענה הכי רווחת שאני פוגשת גם בקרב מורים מהחינוך הרגיל ובעיקר מקרב מורים מהחינוך המיוחד. לשם מה? שואלים אותי פעמים רבות. מדוע שלא יהיו בכתה משלהם יהנו מיחס מועדף, תמיכה ותנאי חממה? ואני חייבת להודות יש משהו מאוד מפתה בגישה שכזו. כי לכאורה קיימים מצבים בהם כולם מעדיפים זאת. המורים מהחינוך הרגיל בוודאי ובוודאי, גם כך הכתות גדולות מאוד ומצוקה רבה, מדוע עליהם לקחת אחריות גם על ילד בעל צרכים מיוחדים אשר פורמלית שייך לחינוך המיוחד?, המורים לחינוך מיוחד פעמים רבות מעדיפים מצב זה, זה חוסך לוליינות ארגונית וצורך בהערכות לוגיסטית מסובכת. והם באמת ובתמים מאמינים כי יש לחסוך מהילדים את המפגש הקשה לעיתים, עם החינוך הרגיל אשר פעמים רבות נושא מסרים של תסכול וקשיים. הילדים מעדיפים זאת פעמים רבות. אין זה קל להכנס לכתה רגילה שלוש פעמים בשבוע. להרגיש שונים, לא מוגנים ולעיתים נתונים במצבים חברתיים ולימודיים מתסכלים. ונדמה כי מי שבעיקר חפץ בשילוב אלא הם ההורים. וההורים הרי אינם חלק מהיום יום של בית הספר והאקלים הכתתי. ומדוע בעצם הם כל כך רוצים בכך. פעמים רבות אני שומעת כי ההורים רוצים בכך כי קשה להם מאוד להודות שיש להם ילד עם בעיה והם רוצים בכל מחיר שיהיה כמו כולם גם על חשבון רווחתו האישית של הילד. יתכן שהורים אכן רוצים שילדם יהיה כמו כולם. זה אך טבעי בעיני. כולנו רוצים להיות "כמו כולם" לעיתים על חשבון האינדיוידואליות האישית. אין זה קל להורה לילד בעל צרכים מיוחדים להודות כי ילדו "אחר" "שונה" פעמים רבות הורים אלה חשים אשמה וחווים מצוקה קשה. הם אינם מסיימים את יום העבודה והולכים הביתה. ורצוי שנודה כי ככל שנהייה מסורים לעבודתנו, אוהבים את הילדים שהופקדו למשמרת אצלנו ועושים למענם ימים כלילות. עדיין אין לנו מושג מה המשמעות של חיים עם ילד בעל צרכים מיוחדים בבית. (ואני מדברת על ציבור המורים המטפלים בכללה, כמובן) וטוב שכך. שכן בנוסף לרגש יש צורך באובייקטיביות וראיה מקצועית על מנת לבצע את המטלות להן אנו נדרשים, ואלה דורשים ריחוק רגשי. לא ניתוק, אך בהחלט ריחוק מה. להורים אין את המסוגלות הזו פשוט מעצם העובדה שהם ההורים. אך לצד הקושי לקבל את המגבלות של הילד יש סיבה נוספת וחזקה מדוע ההורים רוצים בשילוב. להם ברור כי חייו של ילד או שלהם אינם מסתיימים בגיל 21 עם סיום המסגרת החינוכית. להם ברור כי חייו של הילד אינם נעצרים כל יום בשעה X כאשר הלימודים מסתיימים. ברור להם כי על מנת שלילדם תהייה איכות חיים הוא חייב להיות חלק מהחברה הנורמטיבית. וזה לא יקרה מעצמו. יש לעבוד על כך מגיל מאוד צעיר. בית הספר הוא המיקרו קוסמוס (נדמה לי שאסנת כבר אמרה זאת) של החברה. ולכן יש להקנות שם את הכישורים הנדרשים להשתלבות בחברה נורמטיבית. אנשים בעלי צרכים מיוחדים הם חלק מהחברה ועל החברה להכיר בהם ולקבלם כחלק ממנה אחרת היא פוגעת לא רק בהם אלא בעצמה כחברה שכן פני החברה הם כפני יחסה לחלש ולשונה בתוכה. אז נכון אולי זה קשה, מתסכל ואפילו לא רצוי לאותם ילדים. אך אין מנוס מלהיות חלק מאותה חברה נורמטיבית מפני שהאלטרנטיבה היא הרבה פחות טובה. אחת הבעיות המרכזיות של בוגרים בעלי צרכים מיוחדים זו בעיית הניכור והבדידות החברתית. זה לא חייב להיות כך. אפשר להיות שונה ועדיין שווה ערך והבעיה אינה של בעלי הצרכים המיוחדים, הבעיה היא שלנו כחברה. (אוריתוש, הדברים לא מכוונים אליך באופן ישיר כמובן. נעזרתי בדבריך על מנת להסביר את הגישה שלי לנחיצותו של השילוב)
 

Diana M

New member
שילוב בפועל (המשך)

כפי שכתבתי בשירשור אחר בנושא, לא ניתן לעסוק בשילוב מבלי לעסוק בשינוי עמדות. לא ניתן לעסוק בלב שלם בדבר שאין מאמינים בו או לא מבינים מדוע הוא נחוץ. כאשר התחלנו לעסוק בשילוב בעיר בה אני עובדת, נכנסו לכל חדרי המורים של כל בתי הספר וערכנו לפחות שלושה מפגשים מקדימים עם הצוותים. כאשר המטרה של מפגשים אלה היתה הכנת השטח לפיתוח נושא השילוב. מפגשים אלה הגיעו לאחר מפגשים עם מנהלי המסגרות החינוכיות וגיוסם לנושא. כאשר עוסקים בשילוב מדברים על רמות שונות. אין מושג אבסולוטי של שילוב. נכון לעשות שימוש במונח שילוב כאשר עוסקים בילדים ליקויי למידה הלומדים בכתות רגילות כפי שנכון לעשות שימוש במושג זה כאשר משלבים ילד מבית ספר להפרעות הנהגות קשות שעתיים בשבוע בכתה רגילה בבית ספר רגיל. כמו כן יהיה נכון לעשות שימוש במונח זה כאשר משלבים ילד עם פיגור קל אשר למד עד כה בבית ספר לחינוך המיוחד, בכתה מקדמת בבית ספר רגיל. שילוב מתבצע על רצף בהתאם למסוגלות של התלמיד ובהתאם לצרכים שלו. להמחשת שלבי שילוב, אתן דוגמא אמיתית של שילוב תלמיד מבית ספר לחינוך מיוחד חזרה בבית הספר ממנו יצא. ג. למד בכתה מיוחדת כבר בכתה א´. הוא היה ילד נבון בעל יכולת תקינה אך סבל מלקויות למידה רב תחומיות קשות ביותר והפרעת ריכוז וקשב קשה, אשר גרמה לו להתנהג באופן אלים. היות וההורים סרבו לאפשרות של טיפול תרופתי היה צורך במסגרת טיפולית אשר תהייה מסוגלת להכילו. לאחר סיום כתה א´ , היה ברור לכולם כי ג´ מסוגל ללמוד בחינוך הרגיל ואין הצדקה להמשיך בחינוך המיוחד. הומלץ להורים לעלותו לכתה א´ רגילה ושוב בהמלצת נוירולוג הומלץ על טיפול תרופתי, אותו ההורים סרבו לתת. ג´ נלקט בכתה א´ רגילה. היתה לו שנה קשה מאוד. למרות כל הסיוע והתמיכה שהוענקו לו בבית הספר. כך היה גם בכתה ב´. הוא לא התקדם לימודית. בילה שעות רבות מחוץ לכתה. הכה ילדים והפגין התנהגויות מסכנות אחרים ובעיקר את עצמו. מצבו הריגשי החריף. הוא היה מתוסכל מאוד למרות שלמד אצל מחנכת מקבלת ותומכת אשר הכילה אותו למרות הקשיים הרבים. בסוף כתה ב´, ג´ איים בהתאבדות. היה ברור כי אינו מסוגל לעמוד עוד בתסכול החריף . היחסים בין המסגרת החינוכית לבין ההורים היו חיוביים מאוד. היה ברור להורים כי יש לעשות מעשה ויחד עם צוות בית הספר הוחלט להפנותו לבית ספר לילדים הסובלים מהפרעות התנהגות, בעלי פוטנציאל שכלי תקין. במשך שנתיים, ג´ עבר יחד עם משפחתו הליך שיקום . במהלך זמן זה הוא עבר טיפול ריגשי עבד על פי תוכנית לימודית אישית והאם עברה מקביל הליך של יעוץ.(ההורים נפרדו בינתיים והאב עבר לעיר אחרת) לקראת סוף כתה ד´ לאחר שנתיים הצוות חש כי ג´ מוכן להתחיל בהליך של חזרה למסגרת רגילה. השלב הראשון בשילובו חזרה היה דיון שלנו עם צוות בית הספר המיוחד. תוך חשיבה לאן מחזירים אותו, האם לאותה מסגרת אותה עזב או מסגרת אחרת. זה אחד הנתונים המשמעותיים שיש לתת עליהם את הדעת והחלטה תהייה שונה מתלמיד לתלמיד על פי הסיטואציה האישית. במקרה של ג´ החלטנו כי היות והיחסים בינו לבין המורים והתלמידים (למרות האלימות) היו חיוביים, יש להחזירו למסגרת אותה עזב וזאת על מנת להשיג מספר מטרות: א. הקניית תחושת הצלחה לג´, שמצליח לחזור למקום אותו עזב. ב. בית הספר נמצא באזור מגוריו ויש לכך משקל חברתי. ג. העברת מסר לבית הספר עצמו, כי ילדים עשויים לעזוב אך הם עדיין שייכים למסגרת הרגילה ושבים אליה לאחר ההתערבות. שלב שני, בשלב זה התקיים מפגש של שני הצוותים. בית הספר המיוחד, בית הספר הרגיל ונציגות המתי"א (אשר מלווה את הליך השילוב על ידי הדרכה ומשאבים) במפגש זה הועבר מידע והתבצע תאום ציפיות בין שתי המסגרות והוחלט על דרכי פעולה כולל תאום לוגיסטי. אין זה דבר של מה בכך להביא ילד לשעתיים פעמיים בשבוע לבית ספר בקצה השני של העיר. יש כך השלכות רבות כולל ביטוח וכד´, לכאורה טריוויאלי לחלוטין. אך חיוני לצורך מימוש התוכנית. הוחלט באיזה ימים ג´ יגיע. למשל היה לנו חשוב מאוד שיגיע בימים ובשעות בהם נמצאת המחנכת בכתה. הוחלט כי המחנכת תהייה הדמות האחראית בכל הקשור לג´ בבית הספר ואליה הוא יפנה בכל דבר וענין. הוחלט באילו שיעורים הוא יוכל להשתלב כך שירגיש חווית הצלחה. הוחלט כי הוא יגיע לטכסים וימיי ההולדת בכתה. הוחלט כי המחנכת תקבל שעתיים נוספות שתהיינה יועדיות לג´. לשבת איתו לשיחה שבועית, לסייע לו להשלים פערים במקצועות בהם הוא משתלב ובעיקר על מנת ליצור אצלה מחוייבות פורמלית לגבי השילוב. גובשו קווי המתאר של התכונית ולוח הזמנים של המפגשים הבאים והנוכחים אשר ישתתפו בהם. שתי המנהלות היו שותפות למפגש. בשלב השני צורפה האם אשר היתה כבר שותפה להחלטות ונעשה תאום ציפיות איתה. הוחלט מה האחריות שלה בנדון. בשלב השלישי מספר ההגעות של ג´ לבית הספר התרחב. בדיונים שהתקיימו בין שני הצוותים דווח כי ג´ משתלב היטב מבחינה חברתית, יוצר קשרים ומוזן על ידי הילידם לארועים שונים. תמיד משחק עם ילדים בהפסקות ומשתלב היטב בכתה. במקביל ג´ המשיך לקבל טיפול ריגשי בבית הספר המיוחד אשר ליווה אותו ועיבד איתו את נושא השילוב כן המשיך לקבל תמיכה לימודית שתסייע לו לצמצם את הפערים שנוצרו. באופן הדרגתי ג´ החל משתלב יומיים בשבוע לאורך כתה ה´ ובמחצית כתה ו´ הגיע לשילוב מלא חזרה בכתתו. בסוף כתה ו´ ג´ עלה עם הכתה הרגילה חט"ב ומתפקד כתלמיד מן המנין. מה שהביא לכך היה: א. שיתוף פעולה פורה בין כל הנוגעים בדבר. הצוותים של שני בתי הספר בליווי המתי"א, ושיתוף הפעולה של האם. ב. תוכנית השילוב המסודרת. ג. גיוס המחנכת וחלקה הגדול בלקיחת האחריות לשילוב של ג´. כיום אנחנו עובדים על פי מודלים אותם פיתחנו בנושא ומצבעים שיפורים ושינויים כל העת. מקווה כי תאור המקרה נותן מושג מוחשי יותר לגבי אופי השילוב. שילוב אינו מושג מעורפל של שכל אשר עומד מאחוריו הוא הכנסת ילד לכתה רגילה. אלא הליך מובנה הדורש הערכות ועבודה רבה מאוד באם חפצים בצלחה אמיתית וכל זאת תוך כדי מדידה והערכה קבועה של הנעשה.
 
LIFE MANAGMENT חיים אחרי 21

דיאנה חידדה (כרגיל ! ( מקצוענית ב-1000% )את הדברים. אכן יש חיים אחרי 21 ועם הרבה התמודדויות.!!!! יש מספר ארגונים בעולם בינהם גם בארץ (על קצה המזלג) וגם בארה"ב ובאירופה שמנסים לטפל בהקנית כלים להשתלבות חברתיית להקנית כלים לתפקוד ביום יום , הקנית כלים לכיוון רכישת מקצוע ( לאלו בתפקוד בינוני וגבוה) הרבה פעמים נשארים בדפוסים מאד נמוכים כי הרבה מקומות בחברה עדיין לא מקבלים את השונות ואני חושבת שכמו שלימדו את הילדים לא קוטפים פרחים כי הנוף יפה יותר עם כלניות כך גם לגבי קבלת השונה. משם מתחילים הדוגמא באה קודם במיקרו שזה המשפחה עצמה איך ההורים מעבירים מסר קבלה איך מעבירם מסר של ערבות הדדית . ובמקרו יש ערבות הדדית בחברה אמיתית. אני חוזרת לתחילת דברי ואל הכותרת: כלים שנרכשים מתי ואיך. אשתף אותכם במשהו: פנה אלי אחד מראשי הארגון של אוטיסטים בבוסטון בעקרון זה ארגון שעוסק יותר במחקר רפואי של האוטיזם אבל רוצים להרחיב לנושאים חברתיים ולתפקוד היום יומי של הבוגרים חמתו שהקימה את הארגון לפני 20 שנה רוצה היום לטפל בנושא : מתן כלים אלו לבני 20 25 30 מדוע כי אחד מנכדיה הגיע לגיל 21!!! פנה אלי אם רוצה לחשוב איך לעשות זאת היתה לנו שיחה של שעה בה כאשר (השאיר לי מקום לדיבור) ניסיתי להביא אותו למודעות שLIFE MANAGMENY עושים מגיל 5 לא מגיל 21 ילד לא מתחיל את רכישת הכלים בגיל 21 דיברנו גם במה יש להערך יש עבודה רצינית ברמת הקהילה הסברתי לו שאפילו ברמת המשטרה יש לעשות עבודה ברמת הסוחרים ברמת כל נותני השרותים יש עבודה ברמת המשפחות - לא להסתיר לבנות את הגרעין המשפחתי שיהיה חזק ( כאשר יש צורך) כמובן הכנה עם הבוגרים/ות מיומניות - למצוא עבורם מקומות של שילוב מקצועי ( לאחר הדרכה) אני לא רוצה יותר מדי להרחיב רק רוצה בעצם להדגיש כמה עבודה יש , כל כך מסועפת ורוב ההורים לילדים בגיל בית ספר עדין לא חושבים על זה אבל מה שבטוח ופה אני סוגרת מעגל עם דבריה של דיאנה מה שאתם כאנשי מקצוע מה שאנחנו יחד איתכם כהורים נעשה לקדם את הנושא בשנים הראשנות לחיי אותו ילד/ה כך יהיה יותר קל בחלק השני גם עבודה על חיזוק הכלים והכוחות הנפשיים של הילד/ה וגם עבודה על קבלה של הסביבה ( מתוך הכרה )!!! שלכל אחד יש חיים ועתיד וגם לילדים אלו מגיע מגיע עתיד טוב עם הרגשה של הגשמה עצמית . הם מודעים לכך בעצמם יותר ממה שאתם אולו מתארים לעצמכם הם לא לוקחים את זה כמובן מאליו !!!! לכן אנחנו כאן לעזור לעזור להם!!!!
 
דיאנה ואסנת, איך הייתי עושה את זה

בלעדיכן??? שכנעתן אותי לגמרי בחשיבות השילוב, והתחלתו מגיל צעיר. מקווה לעמוד בפרוייקט בכבוד, ושתלמידותי יודו לי בסופו של דבר, ולא להפך... אודה לכן אם תמשכנה להדריך אותי, ולהאיר את עיני בנושא זה, גם בהמשך לאורך השנה. שבוע טוב!
 
למעלה