שילוב חברתי של ילדי כיתת תיקשורת בחטיבת ביניים

allafish

New member
שילוב חברתי של ילדי כיתת תיקשורת בחטיבת ביניים

שלום לכולם,
בני התחיל בשנה שעברה כיתה ז' תקשורתית בבית ספר רגיל. בית הספר מקסים (זהו בית ספר לאומנויות), הנחשב לחטיבה הטובה בעיר, בעל אוירה נעימה, הצוות החינוכי של הכיתות התקשורתיות מעולה, אחרי כל הצרות עם הצוות האטום בשילוב היחידני סוף-סוף בני פורח, וילדים אחרים גם כן. הבעיה היחידה היא השילוב החברתי. הכיתה התקשורתית היא חממה נפלאה אבל בהיעדר שילוב חברתי עם ילדים מהכיתות הרגילות היא בעצם סוג של גטו. ברמת ההנהלה של בית הספר יש נכונות רבה להביא לשילוב חברתי, גם וועד הורים הבית ספרי תומך בעניין ומוכן לעזור, השאלה היא רק- איך עושים זאת?? לבית הספר אין שום ניסיון בשילוב כי מחזור של בני הוא המחזור הראשון של בית הספר בו יש כיתות תקשורתיות. האמת היא שגם לי אין מושג איך ניתן לשלב בחטיבה, למרות שביסודי תוך תווך, הכוונה ועידוד שלי בני יצר קשרים שקיימים עד היום. להבדיל ממצב שהיה ביסודי, הילדים נמצאים בכיתה הגדולה רק שעות ספורות, קשה למצוא תחומי עניין משותפים כי כל ילדי בית הספר מתעניינים בעיקר באומנות (מוזיקה, דרמה, מחול וציור), אין חוגים אחרי בית הספר ( לכולם יש יום לימודים ארוך, החברה מכיתות הרגילות לומדים אומנות ושלנו-כישורים חברתיים) , כולם מפוזרים ברחבי העיר, ובעיקר- ובגיל זה ההורים כבר מצוץ לתמונה בכל מה שקשור לחיי חברה.
מניסיון של שנה שעברה מפגשים חד-פעמיים, כמו טיול שנתי או קבלת שבת משותפת, לא מספיקים ליצירת הקשרים. בית הספר צריך ליצור באופן יזום תנאים לאינטראקציה עקבית ומתמשכת בין ילדים משני סוגי הכיתות, ע"י סדרת מפגשים או ע"י מתן משימות/פרויקטים לקבוצות מעורבות. אבל אילו מפגשים? איזה סוג של משימות? אין לי רעיונות.
אני גם מניחה שאין ברירה אלא לעודד ילדים מכיתות רגילות ליזום שיחות בהפסקות עם ילדים מכיתה תקשורתית שהם הכירו במפגשים או המשולבים אצלם בכיתה, כי ילדים שלנו לא יעשו זאת מיוזמתם גם אם הם מאוד מעוניינים בקשר. אבל איך לעשות זאת כדי שזה לא יבוא מתוך פטרונות אלא יביא לשיח של שווים?
מבקשת לשמוע רעיונות וללמוד מניסיונכם. אשמח גם להמלצות על אנשי מקצוע שיכולים לייעץ בעניין.
 

SMADAR55

New member
התייחסות

ברוכה הבאה לפורום.
לא יכולה לתרום רבות בעצות משום שהבן שלי בשילוב יחידני ביסודי והמצב שונה מאצלך (נמצא באותה כתה כל היום, מוזמן לכל הפעילויות החברתיות, יוצר קשרים עם ילדים). באחת מהכתות המקבילות יש כתה מקדמת (כתה קטנה, כתה רגשית ולא תקשורתית). המחנכות מאוד ניסו לשלב חברתית את ילדי אותה כתה וזה לא הולך. חלק מהילדים של אותה כתה משתלבים במספר שעורים אך בהפסקות ובפעילויות חברתיות הם לא שותפים, לא מזמינים אותם להצטרף.
האם בקבוצת כישורים חברתיים הניתנת בבית הספר משולבים ילדים מהכתה הגדולה? אם לא, האם ניתן לבקש לצרף?
מה לגבי תנועת נוער? האם ילדים מהשכבה הולכים לתנועת נוער ואם כן האם לאותה תנועה/ סניף? אם כן, שווה ללכת לפעולת נסיון (ללא רישום) ולנסות להשתלב.
לגבי משימות משותפות בכתה הגדולה- לטעמי פרוייקט חד פעמי (קבוצתי) לא יסייע במיוחד ליצירת קשרים חברתיים קבועים. אם יש עבודה לאורך זמן בזוג/ שלישיה , אולי.
אולי כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע? האם השתתפת בסדנת "אתגר השילוב" של גל בכור (מנחת סדנאות השילוב באלו"ט). ראיתי לאחרונה שעומדת להיפתח סדנת המשך של גל בכור שנקראת- "סדנת ההמשך של אתגר השילוב". מטרת הסדנה היא המשך לווי והדרכה בשילוב לאורך שנת הלימודים. ניתנות הרצאות , מנתחים מקרים , נותנים כלים מעשיים לפי בקשות המשתתפים, מתקיימים דיונים. הסדנת מתחילה ב- 18.10 , אחת לחודש, 9 מפגשים- ראי הלינק המצורף מאתר אלו"ט:
http://alut.org.il/?training=אתגר-השילוב-מתאוריה-למעשה-סדנת-המשך
 

allafish

New member
קורס של גל

תודה על התגובה,
עשיתי את הקורס "אתגר השילוב" של גל בכר, הוא אכן נתן כילים מצוינים לשילוב יחידני ביסודי אותם יישמתי בהצלחה במשך 6 השנים שבני היה משולב יחידנית ביסודי. כאן מדובר על שילוב קבצתי בחטיבה, שזה מאוד שונה.
אי אפשר לשלב ילדים מהכיתה הגדולה בשיעורי כישורים חברתיים כי באותו הזמן שילדינו לומדים כישורים חבריים ילדי הכיתות הגדולות לומדים אומנויות.
 

TikvaBonneh

New member
שילוב חברתי בכיתת תקשורת

הבן הקטן שלי רק בכיתה ד, כך שזה לא אותו הדבר כמו חטיבה, אבל בכל זאת אני אספר לך מה עושים אצלנו - קודם כל דואגים לתיווך בהפסקות, כדי שישחק עם ילדי הכיתה המשלבת. בלי התיווך הוא די אבוד. בכיתות א-ב הוא הסתדר, אבל מאז כיתה ג המרקם החברתי והקודים החברתיים הנדרשים הפכו מורכבים מידי עבורו.
לגבי קבלת שבת משותפת, הם עושים אותה כל שבוע, כך שזה לא חד פעמי.
גם טיולים אינם חד פעמיים. יש טיול, הצגה, יום ספורט, ביקור במוזיאון. יש בבית הספר ועדת ארועים שמרימה ארועים בית ספריים - יריד ספרים, חגיגת טו בשבט, טקסים בית ספריים, חגיגת אביב, חגיגת שבועות וכדומה. זה דורש התגייסות של הורים ושיתוף פעולה של הצוות, ועוזר לגיבוש ולאוירה קהילתית בבית הספר.
יש לי גם בן בוגר בספקטרום, ובמבט לאחור הקשרים החברתיים שלו ששרדו הם עם החברים שבספקטרום, ועם חבר אחד שאינו בספקטרום אבל יש להם תחום עניין משותף. הם נפגשו בקייטנת אנימציה שבה היה משולב יחידנית.
אבל הוא לא היה בכיתת תקשורת, כך שזה לא אותו הדבר.
אני אעביר את השאלה שלך לאם שהבן שלה היה בכיתת תקשורת בחטיבה, מקווה שיהיו לה תובנות.
 
צר לי אבל בתנאים המתוארים

שילוב חברתי ממשי לא נראה לי אפשרי.
גם ילדים מהכיתות הרגילות חברים בעיקר של ילדים מהכיתה שלהם ולא של ילדים אחרים מהשיכבה.
אם אין לימודים משותפים רוב הזמן, ואין נושאי עניין משותפים ואין חוגים משותפים לא תיווצרנה חברויות.

אני לא יודעת למה הם לא לומדים ביחד, אבל אם אתם מעוניינים בשילוב חברתי-זה השלב הראשון.
 

yonitbrk

New member
נסיון אישי כושל

ולא רק שלי, צר לי. אמנם בחטיבה, ילדי כיתות התקשורת אכן השתתפו בטקסים, הצגות וטיולים של שכבת הגיל, אבל זה לא ממש צלח. בטקסים, לא היו שותפים פעילים, אלא רק כצופים, ובטיולים תמיד היו כקבוצה נפרדת, ולא ערבבו בינם לבין יתר תלמידי השכבה, למרות שמרביתם השתלבו לימודית בכיתות הגדולות. לא היה כל נסיון לשלב בהפסקות, אך פעם בשבוע, לפחות בכיתה ז', היה נסיון לשילוב הפוך. ז"א הזמינו ילדים מהכיתות הגדולות לסוג של פעילות משותפת בכיתת התקשורת. אממה, בהפסקות שמעו את הילדים מהכיתות הגדולות, לועגים לילדים מכיתת התקשורת, וזה היה פשוט מגעיל. בסופו של דבר ההורים התערבו ולחצו להפסיק עם הפעילות הזו. תארי לך, שגם הילדים אשר שולבו שילוב מלא, העדיפו בהפסקות לחזור לכיתת האם כדי להרגע, והרגישו יותר נוח להיפגש עם חבריהם מכיתת האם . השילוב הוא נטו בלימודים, בלי נסיון לעשות מזה משהו אחר, וכך גם בתיכון .לשמחתי, בתיכון היה להם תרפיסט מדהים, שעבד כמעט עם כל הבנים של כיתות התקשורת, אם פרטני ואם קבוצתי, והוא הצליח לעזור להם לבנות קבוצה חברתית שלהם, של חברת השווים. מהרגע שהקבוצה נפתחה, הילדים פורחים . הם יחד כבר כשלוש שנים, כמובן עם עליות וירידות, אבל כל כך טוב להם יחד, שזה מדהים.
 

allafish

New member
בראיה לאחור,מה ניתן היה לעשות בצורה שונה?

בראייה לאחור,מה היה צריך להעשות בצורה שונה, כדי ששילוב החברתי לא יכשל? יש לך רעיונות? מה היית מציעה לבית הספר לעשות בתור הורה?
 

yonitbrk

New member
הא"ב של השילוב - לדעתי כמובן שוב ארוך

הסברה, הסברה ושוב הסברה.

נתחיל בחשיבות של התמקצעות הצוות בנושא האוטיזם, ואני מדברת על כל הצוות של בית הספר, ולאו דווקא זה העובד ישירות עם הילדים. כולל המורות שמלמדות בכיתות הגדולות. ולאחר מכן, הסברה לילדים בכיתות הגדולות על האוטיזם. כשמגיע ילד אוטיסט לכיתה, כולם חייבים לדעת ולהבין במה מדובר. דבר נוסף , לדאוג להושיב את הילד המשולב במקום קבוע, ולא בכל פעם במקום אחר, "איפה שיש מקום פנוי". הילד חייב לדעת איפה הוא יושב, איפה המקום שלו בכיתה, וכמובן להכין את הילד לשילוב, כדי שידע מה מצופה ממנו ומה מחכה לו. הילדים חייבים להגיע מוכנים, זאת דעתי. דבר נוסף, אם אכן רוצים שזה יצליח - לאחר שנעשתה הדרכה לילדי הכיתות הגדולות, לקבוע סבב של תורנים, אשר יהיו אחראים להצטרף לילד, לצרף אותו להווי הכיתתי, להווי החברתי, לצאת איתו להפסקה, להכיר לו את החבר'ה. שילוב צריך להצליח כאשר יש חיבור גם לאחר שעת השילוב.גם בהפסקות. בזמנו, התחננתי שיצמידו לילד חונך מכיתת השילוב, שיבוא לקרוא לו בהפסקות ויצרף אותו לחבר'ה , שיפנו אליו, שידברו איתו. מבחינת שילוב בכיתות תקשורת, בבתי הספר בחטיבה ובתיכון, מסתפקים בקטע הלימודי ופחות שמים דגש, אם בכלל על הקטע החברתי. ברגע שהילד יוצא מהכיתה הגדולה, הוא הופך לאויר בפני ילדי הכיתות הגדולות. אם לא יתחבר , ימשיך לשבת בצד, התלמידים לא מחפשים אותם בהפסקות, גם אם יתקלו בהם, לא יזמו שיחה, לא יציעו מיוזמתם לצרף את הילד האוטיסט לחברתם. וכמו ששמתי לב, בעיר, כשנפגשנו בכמה סיטואציות מקריות, ברחוב, בחבר'ה שלומדים/למדו בעבר עם האוטיסט שלי, בכיתות השילוב, הם מתעלמים מנוכחותו לגמרי. אפילו לא שלום מקרי ברחוב, או מה נשמע .לכן אני אומרת, השילוב האמיתי צריך להיבנות אחרת, אבל לצערי, במסגרות שבהן נתקלתי, יש קושי בלקבל דעה שונה, יש קושי בלהכניס אנשי מקצוע, שמתמחים בשילוב, ובמקרה שלנו גם כשהיה צורך במנחה התנהגות, או בחודשים האחרונים, כשהתחלנו טיפול חדש, והתרפיסטית הציעה להיפגש עם הצוות, כדי להדריך ולבנות יחד תכנית עבודה, צוות בית הספר לקח צעד לאחור, ובמילים עדינות הביע סרוב . הם פשוט לא מוכנים ולא אוהבים להקשיב לגורמים חיצוניים.
 
למעלה