שילוב תלמיד עם אספרגר בתפקוד גבוהה

[זהבה נ]

שילוב תלמיד עם אספרגר בתפקוד גבוהה

בחינוך הרגיל שעובד בהצלחה, האם יש דבר כזה חברים? מדובר בתלמיד כיתה ב´ שאימו פנתה אליי לעזרה והכוונה, היא מבקשת לא להוציאו מהחינוך הרגיל, יש לו תפקוד גבוהה ובעיות התנהגות. האם יש כאן מהמשתתפים בבית הזה, הורה שמשלב תלמיד עם קושי כזה בחינוך הרגיל ויכול לתת עיצות, הערות, הארות מנסיון אישי, או נסיון מקצועי של מורות שמשלבות תלמידים כאלה בחינוך הרגיל. אודה להתיחסות,

 

[נונינה]

אולי מלכי מפורום שילוב באתר של אלוט

תוכל לעזור מנסיונה. אני מתלבטת בדיוק באותה שאלה לקראת כיתה א´ של הבן שלי ומאוד אשמח לדבר דוקא עם חברתך על נסיונה, גם אם הוא לא "מוצלח" לדעתה. גם הבן שלי "בתפקוד גבוה" ונראה לי שבכיתה רגילה הבעיות שלו יהיו התנהגותיות על בסיס תסכול, וחוסר יכולת לדחות סיפוקים. נדרשת לדעתי מורה יוצאת דופן על מנת להיות מסוגלים לקלוט אותו בכיתה רגילה..................... ורק אם אמצא מורה כזו וגם בני יראה שיפור משמעותי אני אלך על הכיוון הזה. כרגע נראה לי שאשלח אותו לכיתה קטנה. דוקא מבחינה חברתית אני חושבת שהיה לו יותר קל למצוא חברים בכיתה גדולה, ובגלל זה חבל לי.

 

[Diana M]

"אספרגר" זה מונח מאוד חדש

באופן יחסי בכלל ובמערכת החינוך בפרט. אחוז גבוהה מאוד של ילדים לא מאובחנים אך בהחלט שייכים לקבוצה זו, לומדים בחינוך הרגיל ואיש בכלל לא יודע שהם בעצם אספרגר. יש להם קשיים התנהגותיים ותיפקודיים שונים אך אין להם הבחנה ולכן הם מטופלים או לא מטופלים. ואיני יודעת כמה זה גרוע או פועל לטובתם. בכל אופן, ישנם כמובן גם ילדי אספרגר מאובחנים ומשולבים בכתות הרגילות. קשה מאוד במקרים כאלה להסיק מכפרט אל הכלל. כל מקרה לגופו, על פי מידת חריפות התסמונת ונכונות הצוות להתמודד. daliyada מהפורום זה משלבת את בנה , ילד המאובחן כאספרגר בכתה רגילה. היא כתבה על כך בפורום ותשמח גם לתרום מניסיונה בנושא. דיאנה

 

[אלי ו.]

הבן אובחן כפדד ולומד בכיתה רגילה

ועוד במסגרת של חטיבה צעירה. (האבחון כפדד נעשה לאחר הכניסה לכיתה א´ לפני כןן ידענו רק על ADHD ובעיות רגשיות) מבחינת חומר הלימודים הוא מסתדר, ואיכשהו הוא גם יצר חברויות (יש לו 4 חברים, שזה 4 חברים יותר ממה שציפיתי) מה שכן, הוא זקוק לעזרה של סייעת בכדי לבצע מטלות שונות. (כרגע אני לוחץ על כל העולם ואחותו לקבל את הסייעת לה הוא זכאי לפי חוק)

 

[נונינה]

אלי,,,,איפה ? אתם מרוצים מהמסגרת?

 

[אלי ו.]

מרוצים?? שאלה טובה.

מצד אחד המורה מצוינת, כך גם המורה המקדמת (או איך שלא יקראו לה) הוא מקבל כרגע 6 שעות מורה מקדמת ועוד 5 שעות סייעת בשבוע וזה לא מספיק. מצד שני העבודה במרחב מאוד קשה לו. יש הרבה גירויים וגם בלי גירויים קשה לו לשבת ולבצע משימות בכוחות עצמו. (גם משימות שאמורות להיות קלות עבורו לפני 5 דקות שלחתי אותו לצחצח שיניים ואני יודע שהוא "הלך לאיבוד" בדרך) הוא כנראה מבין שקשה לו להקשיב, ולכן הוא מכריח כל מורה שמגיעה לשיעור הפרונטלי לשבת לידו. (כל שאר התלמידים מודעים לכך ומיד מסבירים למורה שחוטפת צעקות ממנו שהיא צריכה לשבת רק לידו) להשתתף בכיתה הוא משתתף רק לעתים נדירות. אין לי מושג איך הוא רכש את כל החברים, (הוא כמעט לא עונה כשקוראים לו) אבל אני רואה שמחבבים אותו, ומזמינים אותו הביתה. המיקום, בי"ס ממ"ד ברעננה.(אם את רוצה יותר פרטים פני אלי במסרים)

 

[נונינה]

אלי....תודה

 

[ריקי 04]

4 חברים...וואו! ../images/Emo24.gif

כשחברה שאלה אותי לא מזמן אם לבן שלי יש חברים בגן, לא ידעתי אם להחנק מצחוק או מבכי... האמת היא שדווקא יש כמה ילדים בגן (אחת במיוחד) שכמו "לוקחים עליו חסות", אבל שיהיו לו באמת חברים (עם אלמנט ההדדיות...) נראה כמו החלום הכי הכי שאני יכולה לפנטז עליו (יש עוד כמה, מאותה משפחה: שהוא ידע וירצה!!! לשחק עם ילדים, שיקשקש מאית ממה אחותו מקשקשת, ולא רק יענה לשאלות ויזום רק משפטים פונקציונליים- בקשות, או כל מה שקשור באותיות/מספרים/צבעים/צורות. האמת היא שהוא גם שר שירים מהגן ומקלטות, וזה מקסים וחדש - אבל האם אי פעם הוא יספר לי, מיוזמתו! מה היה בגן...). בקיצור, מקסים וגם מאד מעודד, למרות שאני ראלית ואם הבן שלך אובחן רק בכתה א´ אז הוא בחלק המאד גבוה של הסקלה- שיהיה לכם המון המון בהצלחה.

 

[נונינה]

הדרך שאנחנו עברנו....

בסביבות גיל 5 דור החל להתענין בילדים. זאת אומרת לגשת אליהם ולרצות לתקשר איתם. עד אז הוא היה ניגש רק למבוגרים. אבל עם ההתחלה הנפלאה הגיעו גם כל הקשיים הנלווים : דור ראה רק את עצמו, ורצה שהילדים יהיה " ניצבים בהצגה שלו" ועבדנו קשה כדי שהוא יבין שזה לא בדיוק כך. בנוסף, דור מאוד חרד למקומו החברתי בגן ובגלל הרגישות מצד אחד וחוסר הביטחון מאידך כל פיפס קטן מפרק אותו רגשית - אם הוא לא ראשון בתור, אם לא בחרו אותו למשחק, הכל הופך להתפרצות נוראית הכוללת נשיכות וצעקות....... ועדיין יש ילדים שמחפשים לשמחתי את קרבתו. יש את הבנות הבוגרות שמתנהגות אליו באופן אמהי - והוא די מתרפק עליהן, אבל יש גם שניים שלושה שמשחקים איתו בגובה העיניים ובאמת תורמים להתפתחות שלו. היכולת שלו להחזיק משחק משותף עדיין בחיתולים ובפיגור גדול. אנחנו מתקדמים עקב בצד אגודל, עם המון השקעה - סייעות פול טיים המודרכות ע"י הפסיכולוגית. סיפורים שאנחנו כותבים במיוחד בשבילו על מנת להעביר מסר, בעצם העיסוק העיקרי שלי הוא לחשוב איך לסייע לו להתפתח. לסיום - עם כל הקושי של להיות במסגרת של חריגים, גם להיות חריג במסגרת רגילה זו התמודדות מאוד מאוד גדולה, אפשר לראות את הפערים מול העיניים כל יום, ולפעמים הם רק גדלים כי הילדים בשנים האלו מתפתחים מאוד חברתית והילדים שלנו גם אם לא תקועים מתקדמים ממש ממש לאט. אז כמו שאמרת - 4 חברים זה ממש הרבה ויפה

 

[אלי ו.]

גם לבן שלי לא היו ממש חברים בגן

(גן רגשי) תמיד היתה הילדה של השכנים, בת גילו שהיתה מאוהבת בו, אבל זה לא היה ממש הדדי. ידענו כל הזמן שיש בעיה, פשוט לא הבנו בדיוק איפה היא נמצאת. בגיל 3 וחצי הוא אובחן בתה"ש כ"חשש לפדד" אבל היות וכל הגישה בתה"ש היתה לא רצינית ולא מקצועית בחרנו לא להתיחס לכך ברצינות. (בפועל האבחון ההוא שילם על עצמו בגדול כשקיבלנו החזר רטרואקטיבי מבט"ל) הוא אכן נחשב ל"תפקוד גבוה". עד היום הוא לא ממש מספר פרטים מביה"ס, למעשה הוא פיתח שיטה להמנע משיחה. על כל שאלה הוא עונה בצורה חלקלקה שאי אפשר להמשיך שיחה. למשל: איך היה בבי"ס? - היה נהדר! (גם בימים רעים) מה עשית? - הרבה דברים. שיחקת עם חברים? כן. עם מי? עם כולם. עם מי במיוחד? אבא, נמאס לי כבר לדבר. למרות הכל, שבוע שעבר הוא הוזמן לחבר (לא מתוך "לקיחת חסות" אלא כשוה!!!) וממה שהבנתי, שניהם מאוד נהנו. למחרת הוא חיפש את החבר בכיתה, חיבק אותו ונישק אותו, גרר אותו למורה והכריז שהוא החבר הכי טוב שלו. (את השם של החבר הכי טוב שלו צריך להזכיר לו מדי פעם

) מה שאני מנסה לומר, בין השאר זה שבתחילת השנה לא הייתי מאמין שיהיה לו חבר אחד בכיתה א´ רגילה. וגם אני פשוט יושב ואומר וואו!

 

[אמא מ]

אותה השיחה

את השיחה לדוגמה שכתב אלי אני מכירה היטב. ניהלתי שיחות רבות עם בני,שיחות שנשמעות בדיוק אותו הדבר ! היום המצב טוב יותר. מידי פעם אני מקבלת ממנו דיווחים על חוויות מבית הספר, לפעמים חוויות שוליות ביותר אבל כנראה חשובות לילד. מאד עוזר כשיש מחברת קשר והמורה מדווחת על ארועים מיוחדים. כך אפשר לדובב את הילד ולזכות בעוד כמה מילים.(אני והמחנכת של בני מתכתבות רק בתקופות קשות...חבל !) בנוגע לנושא החברים. חשוב לפי דעתי לנסות לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד. יש לכבד את רצונו להיות לבד ללא חברים ומצד שני חשוב לסייע לו בפיתוח הכישורים הנחוצים לקיום אנטראקציה עם ילדים אחרים .יש ילדים רגילים שבתקופות מסויימות מעדיפים להיות לבד עם הטלוויזיה ,המחשב, הספרים והמשפחה. יש מבוגרים כאלו וזאת לא בעיה. כאשר הילד מגיע לשלב בו הוא רוצה בחברה ואין ...אז מתחיל הקושי . אנחנו דואגים למלא את שעות אחר הצהריים של בני בפעילות מובנת ,שעורים פרטיים וחוגים. בחוגים הילד נמצא בחברה נהנה ולא ממש מעמיד במבחן את כישוריו החברתיים. כך אנחנו מתקדמים לאט לאט מבלי ליצור מתחים מיותרים.

 

[זהבה נ]

חייבת לכם עדכון על התלמיד

אז הוחלט שהוא יועבר לכתה רגילה אחרת בבית ספר רגיל אחר בישוב בו הם מתגוררים. אני מחזיקה אצבעות לאותה אם שיצליח להם, למרות שכאשר יש התפרצויות ולעתים גם קשות אז אין יכולת הכלה למערכת הרגילה כי כך היא בנויה ואלו הן המגבלות שלה כמערכת חינוכית של ילדים "רגילים", זו עובדה. תודה לכל מי שהתייחס כאן לבקשתי ועדכן וסיפר מנסיונו. אוהבת אתכם חברים כאן בבית הזה, אנחנו כמו "משפחה". להתראות בינתיים,