שילוב כדרך חיים
היי חבצלת, אהבתי מאוד לקרוא את תגובתך ותודה שהעלית את הנושא. ובכן "שילוב" הוא קודם כל רעיון. אדיולוגיה, המאמינה בחברה פלורליסטית, המכילה את מגוון השונויות האנושיות כולל ילדים-אנשים בעלי צרכים מיוחדים. כפי שאין לצפות כי אנשים נכים או אפילו מפגרים יתגוררו בערים ושכונות נפרדות, כך אין לצפות כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים יעברו מיון ויסווגו במוסדות נפרדים. בעיקר עם בעתיד ,כבוגרים הם יקחו חלק כחברים פעילים בקהילה בה הם חיים. בית ספר אינו רק מקום שלומדים בו, בית ספר הוא מוסד חינוכי קהילתי על כל המשתמע מכך וככזה אמור להכיל אוכלוסיה מגוונת של תלמידים. יחד עם זאת הרי לא ניתן להתכחש לעובדות וכולנו יודעים כי ישנם ילדים בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים ליותר ממה שניתן במסגרת רגילה. ובכלל שיוויון אינו להיות ולקבל בידיוק כמו כולם אלא לקבל את הזכות להיות שונה, לקבל בהתאם לצרכים ועדיין להיות שווה ערך. ממקום זה התפתח רעיון השילוב. כיצד עושים זאת בפועל? ובכן, יש מודלים רבים ושונים, את חלקם הזכרת. קיימים מודלים של שילוב בחינוך הרגיל. לילדים בעלי צרכים מיוחדים בכתות רגילות. ישנם מודלים של שילוב לילדים הלומדים בכתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. וגם לילדים הלומדים בבתי ספר מיוחדים ועדיין משתלבים חלקית בבתי ספר רגילים. הסוגיה שאת מעלה בהחחלט קיימת ודורשת הערכות ותכנון מדוקדק. אך הדברים אולי ישמעו פשוטים יותר אם נשאל את עצמנו מה המטרות של בית ספר יסודי בעיקר?, לדעתי? רכישת קריאה, כתיבה , חשבון בסיסי, מיומנויות וערכים חברתיים. ואם כך, אין זה נורא שילד יצא מהכתה המקדמת וישתלב בחשבון , כי הוא טוב בחשבון , ובגלל זה יפסיד נגיד תולדות הישוב. אז מה? לא קרה שום אסון , בתנאי שמקצוע זה לא יופיע כלל במערכת שלו . כלומר יש צורך בתכנון ותאום בין המחנכת של הכתה במקדמת ולבין המחנכת של הכתה הרגילה כך שבכל שיעורי תולדות הישוב בכתה המקבילה ילמדו חשבון. (זו כמובן היתה רק דוגמא) אין זה נכון שילד יצא משיעור אחד במקצוע נתון ואחרי כן ידרש להשלמות. קיימים דגמים רבים , חשוב כי יותאמו לצרכי המסגרת, המורים והילדים. אין זה נכון להניח כי דגם אחד הפועל היטב במסגרת אחת יפעל באותה צורה בסגרת זהה במקום אחר. מפני שהתנאים והנפשות הפועלות ה שונים. וכך צרכי הילדים. אך מודלים כן חשובים בעיקר לצורך מתן שלד בסיסי עליו ניתן לעשות התאמות נדרשות. בענין ההתפצלות וכיצד היא משפיעה על הילדים. אכן עלית על בעיה מרכזית וחשובה. ללא הערכות ותאומים בין כל הגורמים. הילד ילך לאיבוד. בעיקר כאשר מדובר בילדים עם קשיי הסתגלות וארגון. לעיתים נדרש ליווי סייעת, לעיתים יש להתחיל מפעילות הדרגתית משותפת של שתי כתות. הדברים לא פשוטים. וללא ספק אחד המשתנים עליהם יקום או יפול שילוב זה התכנון והמעקב. מסיבה זו יש המעדיפים לא להוציא ילדים מכתת האם כלל ולתת את כל הסיוע במסגרת הכתה. (ראי הודעות של "אמא לילד פי. די. די" בנושא) באופן אישי איני חושבת כי ניתן להתחיל מייד בתוכניות גרנדיוזיות בנושא. לדעתי צריך להתחיל באופן מאוד מצומצם. עם ילד אחד. לזהות את האנשים המסגולים לעבוד בשיתוף פעולה , לדאוג כי ההליך יקבל ליווי של מדריכה מנוסה בנושא וכך להתקדם שלב אחר שלב. בקיצור שילוב הוא דרך חיים ולא פרוייקט. ויש לעשות שינוי זה באופן הדרגתי אך קונסיסטנטי. דיאנה
