שימושים חורגים

שימושים חורגים

שלום לכולם.
לא חדש בתפוז אבל חדש פה.

רוצה להעלות סוגיה, ואולי לפתח סביבה דיון.
אני משער שרוב הגולשים כאן מכירים את חוק התו"ב, או לפחות את עיקריו, ויודעים שהוא מכופף ע"י וועדות התכנון בלי סוף (לא פעם עד קוואצ' של ממש שאינו חוקי).
דוגמא לכך היא אישורים לשימוש חורג, שניתנים לא פעם אפילו על ייעודי קרקע לא מתאימים.

שמעתם פעם על בית קברות בשימוש חורג? תחנה לטיהור שופכין (מט"ש)? תחנת סניקה בשימוש חורג על שטח שייעודו שימור?
אלו דברים קיימים, שמאושרים לא פעם גם בהווה (העכשיוי לחלוטין).

הסיבה לאישור תכניות כאלו היא בין פוליטיקה לחוסר ברירה (אני לא רוצה לפתוח כאן את דעתי על רמת התכנון בארץ...).

ומה עושים בתום 3 השנים שניתנו לשימוש החורג? מפנים את בית הקברות? משיבים את השטח לקדמותו? משנים את התכניות החלות במקום? את ייעודי הקרקע?

מכירים את הנושא? מה דעתכם?
 
טרם למדת שבמקומותינו אין דבר יותר קבוע מזמני

את הנעשה אין להשיב - לבטח שלא במלואו.
 

ש מים

New member
בתום השימוש השטח אמור לחזור ליעודו החוקי

תנאי הכרחי למתן אישור שימוש חורג הוא שבתום תקופת ההחרגה, השטח יוחזר ליעודו הסטטוטורי. לכן אין "בית-קברות בשימוש חורג", וכד'.
בנוסף: תנאי למתן שימוש חורג הוא (במקרה שהוקם מבנה) שעל השטח יש תכנית המקנה זכויות וקיבולות בניה.

הערה: זה המצב החוקי. ברור שיש פרשנויות שונות (לוועדות שונות). בכל מקרה של אי-התאמה לחוק היבש (שכתבתי לעיל), המחליט יהיה בימ"ש.
אם תרצה להעמיק בנושא (ויש הרבה מה להעמיק בנושא שימושים חורגים), אני ממליץ שתחפש מאמרים של עו"ד עופר טויסטר או עו"ד צדוק צדיק.
 

ש מים

New member
הבהרה: וועדת ערר ובימ"ש

למען הסר אי-בהירויות:
הפניה לוועדת הערר תיעשה במידה ואתה חולק על החלטת הוועדה המקומית. וועדת הערר היא גוף שיפוטי-תכנוני, שמעמדו נקבע בחוק התכנון והבניה.
כמובן שניתן לפנות לקבלת סעד ביהמ"ש, וזאת בתנאים הרלוונטיים לאינסטנציה זו (למשל: פג-התוקף של השימוש החורג, אך השימוש ממשיך).
 
טוב, זה כבר קוואצ' אמיתי...

לוועדות ערר לא צריך למהר ולפנות, בוודאי שלא למקומיות. גם במחוזיות כולם בסה"כ חברים ובאותה צלחת/קלחת.
אם כבר נכון יותר (פרקטית) לפנות דרך ביהמ"ש. שיטה זו יקרה יותר, אבל ישנם משרדי עו"ד שמתמחים בנושא.
ביהמ"ש ירצה בוודאי לראות בכרונולוגיה פניה לוועדת ערר, אבל כפי שציינתי, ישנם משרדי עו"ד שילוו את התהליך בצורה יעילה יותר.
אולי פרוצדורלית תקבל המלצה לפנות לשם, אבל לא כדאי לבנות עליה מגדלים.
זה מרגיז, אבל כשכולם מכירים את כולם זה המצב. הדיונים והשיקולים אינם חפים מאינטרסים.
אני לא "שם" מבחינת הדיון הזה.

השאלה היא (בניסיון לאמץ השקפת עולם תמימה בה רמת התכנון בארץ מקצועית ולא אינטרסנטית), מדוע חוק התו"ב אינו מספק כלים תכנוניים לוועדות השונות.
הוועדות המקומיות (בעיקר) שממילא מורכבות בעיקר מפוליטיקאים מקומיים שבולעים במספרם (ובמשקלם על קבלת ההחלטות) את אנשי המקצוע.
הרי שימוש חורג למט"ש הוא בדיחה כואבת, שמוקמת על שטח שמכוסח. אני לא רואה גוף שיבצע שיקום לשטח כזה בהמשך.
לדעתי מתן היתר כזה, קורה כאשר הכוונה היא לתכנן בהמשך תב"ע שתכשיר את השרץ.


גילוי נאות - אני חסיד נלהב של רפורמה בחוק, אבל מתנגד נחרצות לרפורמת ביבי.
לדעתי הוא לא מנסה לייעל/למקצע את מערך התכנון.
 

ש מים

New member
לא כ"כ נכון.

1. וועדת הערר היא גוף יותר משפטי מתכנוני. ושם בוודאי שין פוליטיקאים ו-"חברים של...".
2. ככל שהאינסטנציה התכנונית היא במדרג גבוה יותר, כך היא יותר נקיה משיקולים פוליטיים-מקומיים וכן גדלה מעורבות אנשי המקצוע.
3. ככל שהאינסטנציה התכנונית גבוהה יותר כן שיקוליה והחלטותיה שקופות יותר לציבור ולאנשי המקצוע.
4. אין בהכרח זהות-אינטרסים בין אינסטנציות ומוסדות התכנון השונים (באותה מידה אתה יכול לטעון ש- "בית משפט עליון לא יהפוך החלטה של השלום, כי כולם חברים של כולם").
4. הליכים משפטיים הם יקרים הרבה יותר וארוכים הרבה יותר מהליכי תכנון. אבל - וגם על זה צריך לחשוב - הם גם פחות הפיכים (ולכן, אם הוחלט לרעתך, הסיכויים שתוכל לשנות את ההחלטה נמוכים יותר).
 
בד"כ אין זהות אינטרסים.

וצריך להכניס עמוק לתוך ההתייחסות למוסדות התכנון גם את ממ"י. שכחנו אותם, ויש להם מה לומר (קצת יותר מידי בד"כ).
לצערי, שוב, אין טעם בארץ לפנות לוועדות ערר ללא ליווי משפטי טוב.
וועדת הערר מורכבות מאנשים "מוכרים", ואם אינך מכיר את מי שיושב בנושא שבנדון, ונופל עליהם "מהירח", סיכוייך הם בבחינת הימור.
אגב, יכול להיות (אם כי זו שליפה מהמותן) שצריך לקצוב קדנציות תפקידים.
כך לא יווצרו דינוזאורים שמחממים כיסאות לאורך שנים.
 

ש מים

New member
לא. צריך להיעזר באנשי מקצוע טובים!

מ(הרבה) נסיון...
 

ש מים

New member
ולכן צריך מומחיות מיוחדת

כבר מזמן הגעתי למסקנה הזו:
לא כל מתכנן טוב יהיה גם טוב בעמידה מול מוסדות תכנון ובקידום תכניות, ו-"ההתנגדות לתכניות" הינה התמחות (ויכולת) מאוד ייחודית. מעטים מאוד מבין המתכננים מבינים זאת, ועוד פחות מכך בציבור הרחב.
 
למעלה