אין ספק
יש כאן שני נושאים שונים ונראה לי שקצת ערבבנו בינהם. מצד אחד, כשבודקים את המצב בשטח, רואים תלמידים רבים שפשוט השתעבדו למחשב אפילו כשצריך לחשב סכום של שתי ספרות, וזה ממש חבל. אבל האשמה איננה רק של משרד החינוך, אלא בעיקר של חלק מהמורים שמעדיפים לעשות לעצמם את החיים קלים יותר. משרד החינוך דווקא מקפיד מאד על כך שבבית-ספר יסודי חובה ללמד פעולות ללא מחשבון, וגם בתיכון יש הרבה דברים שתלמיד נדרש לדעת בעצמו ללא מחשב (לדוגמה ערכים של פונקציות טריגונומטריות נפוצות). אני נוטה להסכים איתך שיש יותר מידי חופש בשימוש במחשבון, אבל זה יהיה לא נכון לקבוע שבאופן גורף מותר לתלמיד להשתמש בו ללא הגבלה. אבל יש גם צד שני למטבע, שאינו סותר ואינו קשור לדברים הקודמים. יש ענפים רבים במתמטיקה, כמו אנליזה נומרית (האם כבר לקחת את הקורס הזה ?), שעושים שימוש בגרפים של מחשב כדי לבצע קירובים למשוואות. ללא מחשב אין שום דרך לבצע פעולות אלה (אלא אם כן אתה רוצה לפתור משוואה בשנה), ובאמת בתחילת המאה הקודמת לא ידעו לפתור משוואות כאלה, מה שמאד עיכב את התפתחות המדע. השימוש כאן במחשב לא רק שאיננו מנוון, הוא אף פותח את המחשבה ומחייב את התלמיד להרבה הבנה ותכנון. אל תשכח שהמחשבון הוא גם כלי זיכרון אדיר, ולכך בכלל לא התייחסת בהודעתך. ב"תקופתך" כשלא התירו שימוש במחשבונים, כל תרגיל בטריגו או בלוגים חייב שימוש בלוחות אנכרוניסטיים ומסורבלים, ש"הוציאו" לך את העיניים. אני בטוח שאינך חושב שיש להשתמש בלוחות האלה היום, כשניתן בלחיצת כפתור לקבל את סינוס של 40 . גם אם נחזור לשאלה שממנה התחיל השירשור הזה, בכל מה שקשור לנוסחת השורשים, אני לא רואה שום טעם לחשב אותה בעל-פה, בייחוד לא את החלק של השורש. הוצאת שורש שלא באמצעות מחשב היא טכניקה עתיקה שיכולה לקחת כמחצית השעה, ותן לי לנחש שאתה בעצמך אינך מכיר אותה. אין שום הצדקה לא להיעזר בלחיצת כפתור אחת כדי לקבל את שני השורשים של המשוואה. אני חושב ששנינו נסכים שחשוב שבית הספר ידע לשמור על האיזון הדק שבין עידוד ותמיכה במחשבונים משוכללים שהם הבסיס לקדמה המדעית, לבין ידע בסיסי בפעולות אלמנטריות נדרשות ללא היעזרות במחשבון.