שימוש חוזר וידע כללי בעולם הדיסק

[Loki Liesmith]

שימוש חוזר וידע כללי בעולם הדיסק

התלוננו על חוסר בדיונים? הנה אחד. אני קורא (שוב) את בשורות טובות, ומוצא שם מספר רב של בדיחות שפראצ'ט משתמש בהם גם בספרים. בנוסף, יש שם עדות די מוחצת שסמל שאדוול הוא אבי הפיגלים בנוסף, שמתי לב שעם התקדמות הספרים, יותר ויותר אנשים בעולם הדיסק מכירים את העמק הזה בלאנקר שבו השמש אף פעם לא זורחת. בטח יש עוד דוגמאות כמו זה. מישהו/י זוכר/ת?

 

[pix37]

קריסת הדואר בשומרים שומרים הפכה למתבלבלים

בשומרים שומרים, כאשר ויימס לוקח את גזר הצעיר לסיור בעיר הוא מראה לו את הדואר ומצביע עליו כסמל לקריסתה של העיר. אותו בית דואר ושיקומו הופך לנושא של מתבלבלים. בסוף מתבלבלים ריצ'ארד גילט מסרב לקבל על עצמו להבריא את מערכת הבנקאות בעיר ובוחר בחופש של המוות, משימה שמועברת בסופו של יום למויסט ב- "עושים כסף".

 

[אוקטרין]

פראצ'ט ממחזר בדיחות ידוע

זה אחד הדברים שאני לא אוהב אצלו. לי זכורה לשמצה ה-"he looks elvish" שהוא דאג להכניס כמעט בכל פרק של מוזיקת נשמה. וגם הבדיחה עם התנינים שגראני מספרת במכשפות בחו'ל. המקום היחיד שזה מצליח זה העניין עם ה-bony knees במוזיקת נשמה, שמתקשר בצורה מבריקה לסוף של מורט (יש סיכוי שהוא כתב את הספר רק כדי להכניס את הבדיחה הזו...).

 

[Athaclena]

אכן זה קורה

דוקא אם זה חוזר בספר אחד זה לא ממש מפריע לי (בניגוד לאוקטרין) אבל גם בין הספרים יש (רק שאני לא יכולה לחשוב על דוגמא, כמובן) אוף.

 

[igreenwald]

לעיתים יש תחושה כאן נולד ספר זה וזה

כלומר למשל בתרועת מוות כשהוא נשלח להעביר את נשמתה של איזו משרתת של פרעון בפרמידה יש לך תחושה שאז הספר פירמידות התחיל לעלות לו במחשבה בספר פירמידות מדובר על מלחמה שכמעט פרצה עקב הדחיסה לסדק של ארץ הפרעונים שגרמה לדחף להילחם עם שכניהם שהתקרבו שמורגש כרעיון הריאשוני של גיינגו וכנראה שיש מקרים נוספים

 

[morashty]

צריך להבחין בין שני דברים שונים -

האחד הוא ה"בדיחה הרצה" (running gag) שזה עוד סוג של מנגנון הומור בדיוק כמו שמשחקי מילים הם מנגנון כזה. ה"בדיחה הרצה" היא בדיחה שחוזרת על עצמה פעמים רבות לפעמים ביצירות שונות ולפעמים באותה יצירה עצמה בווריאציות שונות. הסופר (או התסריטאי) יוצא מתוך הנחה שהקורא מכיר את הבדיחה ואפילו מצפה לה ולכן עצם החזרה הנוספת היא מה שמשעשע כל כך, בגלל זה כל פעם שמזכירים את ה"מקום שבו השמש לא זורחת" הקורא כבר מצפה לתגובה שקשורה לאותו כפר קטן ליד לאנקר במקרים מסוימים אפילו לא צריך להזכיר את הכפר עצמו והקורא עושה לבד את הקישור בראש, טרי משתמש בזה המון (דוגמאות נוס' - מר הונג ודוכן הדגים שלו, שיר הקיפוד, העודף בג'וני והפצצה וכו') אבל זה חזרה שנעשית במתכוון. לעומת זאת הדבר השני הוא העובדה שטרי ממחזר בדיחות כלומר הוא לוקח את אותה בדיחה עצמה ופשוט משתמש בה שוב עם דמויות שונות בספר שונה בלי שום קשר לפעם הקודמת, אישית אני חושב שהוא פשוט לא שם לב כי אי אפשר לכתוב כל כך הרבה ספרים בלי לחזור על עצמך מדי פעם.

 

[ויימס]

לא יודעת אם זה נחשב,

אבל גם בברומליאד וגם באיש הקציר הופיעו זבובוני האביב VS העצים. לא היה לי אכפת כי זה היה מעניין ומתאים בשני המקומות.

 

[pain section]

גם מהצד השני

ניל גיימן עושה את זה המון עם בדיחות ויותר ניואנסים שלו שהופיעו בבשורות.