שימוש פיראטי בתוכנה

[צדיק וטוב לו]

שימוש פיראטי בתוכנה ../images/Emo59.gif

קראתי בעיון דיון מחודש מאי בנושא זה. אני מגיע מהצד הלא פופולרי של המעוניינים לאכוף זכויות על אלה שפוגעים בהן, ועושים זאת על חשבוני. מאחר שנמצאים כאן יותר משתתפים מהצד הנוח יותר של המטבע, ייתכן שהפעם יתפתח דיון בו סוף סוף ייוצג גם הצד השני. מדובר בתוכנה אותה מפיצה החברה שלי (לא מיוצרת בארץ), אשר ידוע לי על ארגון שמנהליו יזמו שימוש בלתי חוקי, ביודעין, ובניגוד להתראות. עולות סוגיות משפטיות: 1. האם שימוש כפי שתיארתי, הוא גם עבירה פלילית, בנוסף לנזק ולמה שקרוי "עשיית עושר"? 1. א. אם כן, האם יש אפשרות/תועלת/חובה להתלונן במשטרה? 2. ישנם חכמים שמסירים תוכנה לפני ביקורת. האם הימצאות קבצי עבודה ו/או מידע אחר שנשאר במחשב, יכולים להוות הוכחה, להתקנה ושימוש בלתי מורשים (עליהם כבר התקבלה הודאה) 3. האם צריך לתבוע גם עובד שקיבל הוראה לפגוע בזכויות מהממונים עליו (דוקא לא בא לי)? 4. האם נכון שבמקרים של תוכנה, אין צורך בהוכחת נזק וקיים פיצוי קבוע מראש? ושאלות מעשיות: א. האם בכלל כדאי בארץ לנקוט בהליכים משפטיים, על רקע הנהלות איטית של בתי משפט, ושכר טירחה לעו"ד? כמה פיצוי יכול להיות? ב. האם כל עו"ד אזרחי מתאים לפעולה כזאת, או צריך בעל התמחות מיוחדת? אודה על כל תשובה שתגיע במסגרת הפורום, ובמגבלות הרצון הטוב של המשתמשים המלומדים. הקייס הנוכחי הוא יחיד (בינתיים) ולכן אני מעוניין לשקול בזהירות את צעדי. אם יש בעל מקצוע שיכול להירתם למשימה במגבלות התקציב ההגיוני למקרה זה - אשמח להתייעץ על בסיס מקצועי ומסחרי. כמו כן מאחר ואני מניח כאמור, שפנייתי עשוייה למשוך אש מצד לוחמי חופש למיניהם, אשמח לייצג את הצד שכנגד, בדיון ענייני. כהערת שוליים להודעה זאת - בדיון הקודם (מאי) היתה התייחסות למיקרוסופט. אני בין אלה שסבורים שצורת הפנייה של מיקרוסופט היתה שגוייה, אבל לא העקרון של קריאה לציבור המשתמשים לבדוק את הסטטוס של עצמו. ידוע לי מקרה שבו תגובה אסרטיבית אבל תרבותית ומנומסת (מצד בעל חברה שמסוגל להוכיח שימוש נקי ותקין), הביאה להתנצלות מטעם מיקרוסופט, מלווה בשי צנוע (אבל לגמרי לא זניח).

 

[עו~ד דורון זיסו]

שימוש פיראטי בתוכנות

שלום צדיק, קודם כל, לא הבנתי מה היה לא מאוזן בדיון הקודם. מתרת הדיון הקודם היתה לעמוד על גבולות בין ההגנה שמעניק החוק לבעלי זכויות יוצרים מצד אחד ובין החופש המסויים שמעניק אותו חוק למשתמשים. הגבול הזה מצוייר בצורה די ברורה בחוק ובפסיקת בתי המשפט ולא מזמן הוזכר כאן בחדשות משפטיות של הפורום פס"ד חדש בעניין שימוש פיראטי בתוכנות והסנקציות שנפסקו. הפורום הזה הוא פורום משפטי ועל כן הוא עוסק קודם כל במצב המשפטי המצוי ורק אחר כך ברצוי. המצב המשפטי הרצוי בוודאי לא נקבע על פי מספר המשתתפים בפורום ודעותיהם, אלא על פי הדין. לשאלותיך: 1. ארגון או אדם שעושה שימוש בתוכנה ללא רשות בעל הזכויות, ובלבד שהשימוש איננו נופל לגדר אחת ההגנות שבחוק, אכן עובר גם עבירה פלילית ולא רק עוולה אזרחית. 2. לא בהכרח, ישנה אפשרות שהקובץ נוצר תוך שימוש בתוכנה באופן חוקי. האם העובדה שיש לי תמונה שעובדה בפוטושופ במחשב אומרת שהרצתי פוטושופ? בוודאי שלא. 3. לא צריך לתבוע, הגשת תביעה היא זכות דיונית ולא חובה. 4. נכון, ראה פסה"ד שצירפתי. א. הכדאיות היא עניין סובייקטיבי, שנקבע לגופו של כל עניין. כעיקרון אנשים פונים לבתי משפט מכיוון שאין להם תרופה (סעד לבעיה). במישור הפילוסופי המשפטי, אפשר לומר שמי שהיה בידו כח, פעל בדרך של עזרה עצמית ולא נזקק לבתי משפט. (למשל, אם אני חברת חשמל ואתה חייב לי כסף ולא משלם, אני מנתק לך את החשמל ובכך מפעיל עליך סוג של כח). עם הדורות, החוק הלך והגביל את הזכות לעזרה עצמית למינימום, ככה שאינני רואה איך אתה יכול לפתור לעצמך את הבעיה ללא הליכים משפטיים. ב. רצוי עו"ד עם התמחות בקניין רוחני, אם כי חוק לשכת עורכי הדין איננו מכיר במונח מומחה וכל עו"ד מורשה לטפל בעניין.

 

[צדיק וטוב לו]

שימוש פיראטי, החטא (ועונשו?)

דורון, קודם כל תודה על תשובתך המפורטת והעניינית. אני מאמין שקיבלתי את הסיוע הדרוש לי בשלב זה. לא התכוונתי לומר שהדיון הקודם היה לא מאוזן. התייחסתי לכך שבדיונים מסוג זה (בפורומים באינטרנט), בדרך כלל לא מיוצגים בעלי עניין כמוני, ואולי לכן הם אינם מתרחבים לויכוח עקרוני בנושא. גם בהקשר של אתיקה. כולם יודעים מהו שימוש פיראטי, ובכל זאת יש מעין תרעומת על חברות שנוקטות צעדים בנושא. זה לא נחשב "cool" או "חברי" לעשות זאת בפועל. במקרה שלי, כבר שמעתי את המושג "מניאק". כלומר, לרמות אותי היה OK, אבל לעמוד על זכויותי זה כבר משהו אחר. זה קצת דומה לדיון על העתקה בבחינות. ראיתי דיון כזה. המשתתף שהעז לגנות את ההעתקה, זכה לקיתונות של רותחין, מצד אנשים שבדרך כלל מתבטאים במתינות. אגב, היה רק אחד. אם הפורום היה מתעורר, לא היה איכפת לי להיות "פרקליט הרעים". תודה שוב!

 

[עופר בן אברהם]

שימוש פיראטי בתוכנה - שאלות הבהרה

1. לאיזה פסק דין מאלה שבאתר המקושר הכוונה? 2. שימוש פיראטי בתוכנה כשלעצמו (להבדיל מהעתקה או הפצה) איזו עוולה או עבירה הוא מהווה (על-פי פקודת הנזיקין או חוק העונשין)?

 

[עו~ד דורון זיסו]

1. ת. א. 554/00 מחוזי חיפה

AUTODESCK ואח´ נ´ ב.א.ב. ואח´ (ניסיתי "קישור עמוק" ישר לקובץ אך מסתבר שהוא זורק אותנו לעמוד באתר law.co.il ) 2. הכוונה להפרת זכות יוצרים לפי סעיף 3 לפקודה. העוולה מתוארת ע"י השופט גינת בסעיף 7 לפסק הדין הנ"ל, כהתקנת העתקים מהתוכנות ועשיית שימוש עסקי בהן. העברירה היא לפי אותו הסעיף. העתקה לצורכי שימוש ביתי לא מסחרי אינה הפרת זכות. מכאן ששימוש ביתילא מסחרי בתוכנה אינו אסור. השימוש עצמו בתוכנה מתוך העתק מפר. אני עוסקים בעבירת רשיון. בעבירה מסוג זה (למשל נהיגה ללא רשיון, נשיאת נשק ללא רשיון, מכירת סם מסוכן ללא רשיון) התביעה איננה צריכה להוכיח את כל יסודות העבירה. מוטל עליה להוכיח את המעשה האסור, ובכך מעבירה את נתל ההוכחה לנאשם שצריך להוכיח קיומו של רשיון או קיומה של הגנה שבדין. בדוגמא של הנהיגה, על התביעה להוכיח נהגיה ונטל ההוכחה עובר לנהג להוכיח שיש לו רשיון. במקרה של הפרת זכויות יוצרים, כפי שקובע גם כב´ השופט גינת די ברמיזה, המצאות העתקים מותקנים של תוכנה בתוך מחשבי האירגון יוצר חזקה שההעתקים הם מפירים ושהם נעשות לצורך שימוש עיסקי. במילים אחרות, על מנת להוכיח את העבירה של הפרת זכות יוצרים, די להוכיח שבמחשב של תאגיד נמצא עותק של תוכנה. היה והנאשם לא יצליח להציג רשיון או להוכיח שההעתק נעשה לצורך שימוש ביתי לא מסחרי, יורשע. יהיה מעניין כאשר יאדם או תאגיד יטען ואולי גם יוכיח שקנה מחשב מיד שניה ועל המחשב היו מותקנות תוכנות מוגנות על ידי זכויות יוצרים. תשובה אפשרית נוספת (לדעתי וללא אסמכתאות) היא כי שימוש עיסקי בתוכנה כמוהו כביצוע יצירה בפומבי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

AUTODESCK = AUTODESK

 

[עופר בן אברהם]

הבעיה היא

שלא מצאתי בחוק איסור מפורש על שימוש בעותק פיראטי, אלא על העתקה, הפצה, מכירה וכדומה. גם השופט גינת חייב את הנתבעים בגין העתקה. עוד קובע החוק (סעיף 7 לחוק זכות יוצרים), שהעתקה מפירה היא רכושו של בעל זכות היוצרים, וכי הוא רשאי להגיש תביעה כדי לקבל את החזקה בהעתקה המפירה, וכן להגיש תביעה על נטילת רכושו של אחר שלא כדין. השאלה היא, אם לאור סעיף זה עצם השימוש בעותק הפיראטי הוא עוולה או עבירה, ואם כן, לפי איזה סעיף בפקודת הנזיקין או בחוק העונשין.

 

[צדיק וטוב לו]

זה חידוד מעניין

אינני מבין במשפטים. אם ברור על פי אותו פסק דין שממילא ההתקנה (העתקה) היא הפרה של חוק זכויות היוצרים, האם העוולה שבשימוש היא בעצם עניין נוסף? יכול אדם אחד להעתיק, ואדם אחר להשתמש. כל אחד הפר בדרך אחרת את זכויות היוצרים או זכויות אחרות (אם בכלל). למשל מוכר מחשבים מעתיק תוכנות ללקוח, הלקוח משתמש בתוכנה לא חוקית. כלומר, האם לפי ההבדל הדק בין שתי ההפרות (אם שימוש הוא הפרה) ניתן לתבוע שתי תביעות שונות?

 

[עופר בן אברהם]

אנסה לפרוט את השאלה

1. האם ניתן להגיש תביעה, שתתבסס על סעיף 7 לחוק זכות יוצרים בלבד? אם כן, האם אפשר לתבוע בתביעה כזו נזק, או רק את החרמת התוכנה המועתקת והוצאות? ואם אפשר לתבוע נזק, מהו הסכום הראוי: האם עלות התוכנה (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) בלבד, או שאפשר לתבוע יותר מכך (מאחר שאין זו הפרה זכות יוצרים, מן הסתם אי-אפשר לתבוע פיצוי בלא הוכחת נזק)? 2. האם תביעה כאמור חייבת להתבסס במקביל על סעיף מסעיפי פקודת הנזיקין? אם כן, איזה (אולי 52 - גזל)?

 

[עו~ד דורון זיסו]

החקיקה היא רשת עם חורים גדולים

אני מדבר על החוק והפקודה. כמו שצדיק ציין, יש שיומרו שבכלל לא צריך להכיר בזכויות יוצרים ויש שיומרו שצריך להקטין את החורים ואפילו לסתום אותם לגמרי. מנקודת מבט של בעל זכויות, יש מספר בעיות בחקיקה עצמה ואני עוד לא מדבר על בעיית האכיפה. למיטב ידיעתי, כל המלומדים העוסקים בנושא אומרים ש: החקיקה מיושנת ביותר לא ברור מדוע ישראל לא חותמת על האמנה הבינלאומית ולא מתאימה את החקיקה לאמנה. החקיקה מאפשרת יצירת עותקים לא מפרים. (נניח קניתי תוכנה ואני רוצה להעתיק אותה על מדיה, למקרה שהמדיה עליה התוכנה תתקלקל) אין איסור החזקת עותק מפר אין איסור על קניית עותק מפר האם באמת התקנת תוכנה למחשב היא העתקה? אילה רק דוגמאות. יש מספר פסקי דין שאומרים שהפרת זכויות יוצרים היא כמו גניבה, לעניות דעתי פסיקה זאת אינה נכונה מבחינה עיונית (אני לא אומר שהיא לא מחייבת) שכן יצירת העתקה מפרה לא שוללת מבעל הזכות את החזקה בשום דבר. הרבה יותר נכון לטפל בעניין בכלי של עשיית עושר ולא במשפט, אולם עדיין יש קושי רב לקבוע את הפיצוי הראוי ולכן נקבע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. סעיף 7 הוא סעיף קנייני ולא סעיף נזיקי. גם סעיף זה בעיתי, כי אם מצאת אצל מפר עותק על מדיה (נניח דיסקים צרובים), אז תבעת וקיבלת חזקה במדיה, אבל מה לגבי המקרה כמו ב.א.ב, שם העותקים המפירים הם בדיסקים הקשיחים? ובדיסקים האלה יש גם תוכנות ונתונים שהם רכושו של המפר? האם המחוקק התכוון לכך שהבעלות בתוכנות ונתונים אלה עוברת לבעל זכות היוצרים? האם באמת אפשר להאשים את המחזיק במדיה שיש בה העתק מפר בהחזקת רכוש גנוב לפי חוק העונשין?

 

[עופר בן אברהם]

../images/Emo51.gif

 

[צדיק וטוב לו]

האם אפשר להוכיח חוקיות תכנה קיימת?

ציטוט מדברי דורון יהיה מעניין כאשר יאדם או תאגיד יטען ואולי גם יוכיח שקנה מחשב מיד שניה ועל המחשב היו מותקנות תוכנות מוגנות על ידי זכויות יוצרים. לפי הידוע לי אם התוכנות אינן חוקיות, לא יוכל להוכיח. אם בעליו הקודם של המחשב לא מעביר לו רשיונות בדרך כלשהי (אצל מיקרוסופט למשל מדובר במסמך ממש, או הקוספה - עם המדבקה), העותק אינו חוקי. גם כשקונים מחשב בחנות, לא יכול אדם להניח בודאות שמערכת ההפעלה חוקית. במקרה של רכישת מחשב עם תוכנה מותקנת (למשל לפי רשיונות התוכנות בהן אני עוסק), אחד התנאים לחוקיות הוא שהתוכנה לא תפעל בו זמנית ביותר ממחשב אחד. בעל המחשב החדש יכול אולי להוכיח שרכש את המחשב עם התוכנה, אבל אחד מהשניים (המוכר?) הוא משתמש לא חוקי. ברשיונות כתוב כי אדם שמוותר או מעביר את זכויותיו על התוכנה, חייב להסיר את התוכנה לחלוטין, מכל מדיה במחשב שברשותו, מבלי להשאיר כל זכר. כמו כן כתוב כי בעל הרשיון אחראי בפני בעל הזכויות לנקוט את האמצעים הדרושים, להבטחת שימוש יחיד בתוכנה בכל רגע נתון. עוד הערה: מיקרוסופט מאשרת התקנת אופיס במחשב העבודה השולחני, וגם במחשב הנייד, ובלבד שהם מופעלים על ידי אותו אדם, כמובן רק פעם אחת בכל רגע נתון. לעומת זאת המחשב השולחני וגם המחשב הנייד, חייבים כל אחד לחוד, ברשיון נפרד עבור מערכת ההפעלה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

ברשיונות האלה

לא כתוב שאסור למכור את המחשב ביחד עם הרשיון והעותק. ונניח שקנית מחשב מאדם שבינתיים הלך לעולמו או פשט את הרגל, או מחברה שהתפרקה.

 

[צדיק וטוב לו]

אפשר לרכוש רשיונות

גם מחברה שהתפרקה, גם מאדם שמפסיק להשתמש במחשב וגם בתוכנה - הוא לא חייב למות בשביל זה. הרשיונות אומרים שעל בעל הרשיון לנקוט בכל האמצעים הסבירים לאכיפה עצמית (לא לתת להעתיק, לא להעלים עין ולא "לקרוץ") של שמירת הזכויות. כלומר, בעצם אם רכשתי מחשב ממישהו אחר ובו תוכנות, אני אמור למנוע כל שימוש בלתי מורשה. אני מסכים איתך שכאשר המוכר הוא בר-מינן, הצורך בהשגחה ופיקוח - פוחת. ואם נחזור להתייחס לנקודה המקורית שהעלית - הקונה עדיין יידרש להוכיח כי יש לו רשיון חוקי. בתחום בו אני פועל, נהוג לתאם זאת עוד בעת הרכישה, בין הקונה, המוכר ובעל הזכויות. זאת בעיקר מטעמים פרקטיים של קבלת תמיכה טכנית, ושמירה על גרסאות עדכניות.

 

[עו~ד דורון זיסו]

כוונתי לכך שהרשיון מטיל

חיובים חוזיים על רוכש הרשיון, ולא על צדדים שלישיים. החיוב החוזי הוא שונה מהחיוב הנובע מדיני הקניין וכך גם הזכות החוזית שונה מהזכות הקניינית. הצבעתי על כך שלפעמים לנותן הרשיון (בעל הזכות או סוכנו) אין סנקציה כלפי צד שלישי איתו אין יחסים חוזיים ואילו הצד השני פשוט לא קיים יותר (אדם שבינתיים מת, חברה שהתפרקה).