שימו לב, קארי´ס אדבנס, אני מתחילה
(מקווה שתהנו) הילדה נכנסה לחדר המחשבים. לא מזמן נגמר בית ספר, והיה נראה לה רעיון טוב לברר מי נמצא. "קארי!!!" דיוויס צעק כשהיא נכנסה. "היי דיוויס" היא ענתה עם חיוך עדין. "היי קארי, מה המצב?" טיקיי שאל, עדיין מסתכל על מסך המחשב. "הכל טוב, תגיד, על מה אתה מסתכל בכזה עניין? מה, יש שם איזה אנג´וומון?" היא שאלה בצחוק. "אני מנסה להבין מה קורה כאן" הוא ענה, מצביע על נקודה במסך. "זאת מערבולת" קודי אמר. "אני יודע מה זה!" טיקיי ענה, לא רוצה להרגיש טיפש "אבל זה מוזר, לא נראה לכם? ממתי יש איזשהם שינויי מזג אוויר קיצוניים בעולם הדיגיטלי?" הוא שאל. "אולי זו סערת נתונים..." יולי הציעה. קארי התקרבה אל הקבוצה והסתכלה מעל הראשים של חבריה. "לי זה נראה כמו דיג´ימון משתולל" היא אמרה. "אני מציע ללכת ולבדוק!" דיוויס אמר, בהרגשה שהשאירו אותו מחוץ לשיחה. "אני חושבת שזה רעיון טוב... אבל צריך שמישהו ישאר כאן ויקרא לדיג´יגורלים המבוגרים... יש לי הרגשה לא טובה בקשר לזה..." קארי ענתה, מבטה נעוץ בנקודה באינסוף. שאר הדיג´יגורלים הצעירים החליפו מבטים. "טוב, אני אשאר" טיקיי אמר "יש לי פלאפון, אני אודיע למאט ואבקש שהוא יקרא לשאר..." הוא הסביר "עכשיו לכו" קארי חייכה אל טיקיי "תודה טיקיי" היא אמרה. "שער דיגיטלי הפתח!" דיוויס קרא, מכוון את הדיג´יכלי שלו אל מסך המחשב. הסימן השתנה וארבעה ילדים נשאבו לעולם הדיגיטלי. טיקיי נשאר מאחור. הוא חייג מספר. "הלו? מאט? היי, תשמע..." ~~~ "כמו מה זה נראה לך עכשיו קארי?" דיוויס צעק מעל לרעם החזק והמתמשך. "אני-אני לא יודעת!" היא צעקה חזרה... (אוקיי, נתקעתי... הבא בתור בבקשה. אה, אני מצטערת בקשר לצבע... אין לי שמץ של מושג איך לשנות, אבל ברגע שאני אדע- כחול זה שלי. ^^)
(מקווה שתהנו) הילדה נכנסה לחדר המחשבים. לא מזמן נגמר בית ספר, והיה נראה לה רעיון טוב לברר מי נמצא. "קארי!!!" דיוויס צעק כשהיא נכנסה. "היי דיוויס" היא ענתה עם חיוך עדין. "היי קארי, מה המצב?" טיקיי שאל, עדיין מסתכל על מסך המחשב. "הכל טוב, תגיד, על מה אתה מסתכל בכזה עניין? מה, יש שם איזה אנג´וומון?" היא שאלה בצחוק. "אני מנסה להבין מה קורה כאן" הוא ענה, מצביע על נקודה במסך. "זאת מערבולת" קודי אמר. "אני יודע מה זה!" טיקיי ענה, לא רוצה להרגיש טיפש "אבל זה מוזר, לא נראה לכם? ממתי יש איזשהם שינויי מזג אוויר קיצוניים בעולם הדיגיטלי?" הוא שאל. "אולי זו סערת נתונים..." יולי הציעה. קארי התקרבה אל הקבוצה והסתכלה מעל הראשים של חבריה. "לי זה נראה כמו דיג´ימון משתולל" היא אמרה. "אני מציע ללכת ולבדוק!" דיוויס אמר, בהרגשה שהשאירו אותו מחוץ לשיחה. "אני חושבת שזה רעיון טוב... אבל צריך שמישהו ישאר כאן ויקרא לדיג´יגורלים המבוגרים... יש לי הרגשה לא טובה בקשר לזה..." קארי ענתה, מבטה נעוץ בנקודה באינסוף. שאר הדיג´יגורלים הצעירים החליפו מבטים. "טוב, אני אשאר" טיקיי אמר "יש לי פלאפון, אני אודיע למאט ואבקש שהוא יקרא לשאר..." הוא הסביר "עכשיו לכו" קארי חייכה אל טיקיי "תודה טיקיי" היא אמרה. "שער דיגיטלי הפתח!" דיוויס קרא, מכוון את הדיג´יכלי שלו אל מסך המחשב. הסימן השתנה וארבעה ילדים נשאבו לעולם הדיגיטלי. טיקיי נשאר מאחור. הוא חייג מספר. "הלו? מאט? היי, תשמע..." ~~~ "כמו מה זה נראה לך עכשיו קארי?" דיוויס צעק מעל לרעם החזק והמתמשך. "אני-אני לא יודעת!" היא צעקה חזרה... (אוקיי, נתקעתי... הבא בתור בבקשה. אה, אני מצטערת בקשר לצבע... אין לי שמץ של מושג איך לשנות, אבל ברגע שאני אדע- כחול זה שלי. ^^)
איק הרעמים התחזקו עם כל שנייה וברקים החלו להופיע בשמיים. "אולי כדאי שנחזור..." קודי אמר ופנה לאחור, אך ברק אחד פגע בטלויזיה ופוצץ אותה לרסיסים. "קארי!" דייויס צעק ורץ לעבר איפה שקארי עמדה. היא ישבה על הרצפה והסתכלה על הסופה. גם יולי הסתכלה לשם, והיא צעקה: "זה קן!" כל הארבעה פנו להסתכל ואכן, קן היה שם, מנסה נואשות לו ליפול מסטינגמון, אבל הרוחות היו חזקות והוא כמעט איבד את האחיזה. "הוקמון, קדימה!" "יולי, את בטוחה..." "אין זמן עכשיו, קן כמעט נופל ואני מתערבת איתך שלסטינגמון אין כמעט כוח. עכשיו, דיג´יגדל!" הוקמון דיג´יגדל לאקווילמון ויולי טיפסה על גבו. "יולי, את השתגעת?! אפילו אקווילמון לא יכול..." קארי ניסתה לעצור אותה, אבל יולי צעקה עליה. "בסדר, אז את תצילי אותו, מותק! אני רוצה לראות באמת את אנג´וומון או נפרטימון שורדות ברוחות האלה! לאקווילמון ולי יש את הכי הרבה סיכויים, ואת יודעת את זה!" קארי שתקה ורק הנידה בראשה. "רק, תיזהרי." "קדימה!" עם טפיחה אחת בכנפיו, אקווילמון נסק לעבר הסופה ולעבר קן וסטינגמון. "היא מטורפת אפ היא חושבת שזה ילך לה! קדימה, וימון!" "דייויס, מה לא בסדר איתך?! אקסוימון לא יכול..." "לעוף ברוחות כאלה, אני יודע, קארי. אבל אולי ריידרמון יוכל להסיט כמה ברקים מהם ככה שהם יוכלו לחזור בשלום! וימון, דיג´יגדל!" מסוף הדי של דייויס שלח אור כחול לעבר וימון, ותוך מספר שניות שניהם רצן לעבר הסופה עם אקווילמון מעליהם. "חייבת להיות דרך לעזור להם! חייב להיות כאן עוד שער איפהשהוא!" "לא..." "אבל איפה, זאת הבעיה. לא ראיתי כלום קודם, אז..." "לא." "קארי?" "לא!" קארי תפסה את צידי הראש שלה והסתכלה בבהלה אל הסופה. "זה, לא יכול להיות!" קודי הסתכל גם, ועיניו התרחבו בפחד. "או או..." ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "הגענו הנה מהר ככול שיכולנו." טאי אמר, ונכנס לחדר ביחד עם מאט, איזי, סורה וג´ו. מימי עדיין הייתה באמריקה. "טוב, מה הבעיה?" איזי מייד התיישב ליד המחשב והביט בנתונים. "אה, כן, אני רואה איפה. מה?! ואתה רוצה להגיד לי שהם נכנסו לשם?!" איזי פנה בפניקה אל טיקיי. "אם, כן. לא ידענו מה זה אז חשבנו שהדרך הטובה ביותר לברר זה ללכת לשם. למה? מה קרה?" איזי עמד לדבר, כשהמשבצת בה היו שאר הדיג´יגורלים נכבתה. פשוט... כבתה "איזי?" "אוי לא." "מה?" "אוי לא." "איזי, מה קרה?!" מאט דרש, אבל איזי פשוט בהה במסך. "מה לא בסדר עם דייויס?!" כולם הסתובבו לאחור. בפתח עמדה ג´ון מוטומיה, די-3 ביד, ודיג´ימון דמוי דובי קטן לידה. "מה לא בסדר עם אחי?" טוב, זהו, מי רוצה להמשיך? ^.^ ואם, השם של הדיג´ימון של ג´ון הוא טדימון (teddymon) אבל בגלל שזה כבר לא החלק שלי, לא אכפת לי אם תשנו ^.^ next!