pilovich shahaf
New member
שימו לב ../images/Emo43.gif
"ספק חייב להסגיר פרטים של גולש" בית המשפט המחוזי בארה"ב פסק כי על חברת "וריזון" להסגיר לחברות התקליטים פרטים אישיים של משתמש בתוכנת שיתוף קבצים. האם ספקי אינטרנט יידרשו מעתה "להלשין" על גולשים שמרבים להוריד שירים ויצירות פיראטיות מתוכנות כמו "קאזה"? רויטרס ניצחון גדול לחברות התקליטים הגדולות בעולם במאבקן נגד הפיראטיות ברשת. בית המשפט במחוז קולומביה, ארה"ב, הורה אתמול (ג´) לספק האינטרנט "וריזון" (Verizon) להסגיר לידי החברות את פרטיו של משתמש החשוד בהפרת זכויות יוצרים. על פי החשד, הגולש הוריד אלפי שירים באמצעות רשת שיתוף הקבצים של "קאזה". השופט, ג´ון בייטס, קבע כי "וריזון" מחויבת לשתף פעולה עם תעשיית המוסיקה במאמציה לאתר את מורידי השירים הפיראטיים, ודחה את טענת פרקליטי ספק האינטרנט, לפיה צעד כזה יפר את פרטיות המשתמשים. "וריזון" הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה. הפסיקה עשויה לפטור את חברות התקליטים מהצורך להשיג צו של בית משפט, המורה לספקי אינטרנט להסגיר לידיהן שמות, כתובות ומספרי טלפון של משתמשים החשודים בפעילות פיראטית, במטרה לשלוח להם מכתב אזהרה או לתבוע אותם בבתי משפט. רקע התאחדות יצרני התקליטים (RIAA), המייצגת את חמש חברות התקליטים הגדולות בעולם, פנתה לבית המשפט בחודש אוקטובר, 2002, בבקשה לחייב את ספק האינטרנט "וריזון" להעביר לידיהן שם של גולש שחשוד בהפרת זכויות יוצרים, מבלי שיזדקקו לצו משפטי. במוקד המחלוקת ניצב חוק דיגיטל מיליניום (DMCA) מ-1998, אשר מחייב ספקי אינטרנט בארה"ב להסיר מתשתית האינטרנט שלהם תכנים פיראטיים, עם קבלת פניה מבעלי הזכויות, ולהסגיר מידע על החשוד בהפרת זכויות יוצרים. החוק מגן על הספקים מפני תביעה אם הם משתפים פעולה עם מאמצי האכיפה של התעשייה. על אף שחברות התקליטים משתמשות באמצעים טכנולוגיים שונים כדי לאתר את כתובת האינטרנט (IP) של מחשבי משתמשים פיראטים, אין הן יכולות לגלות את שמות המשתמשים וכתובת מגוריהם ללא שיתוף פעולה מצד ספקי האינטרנט. בשנים האחרונות נהגו ספקי האינטרנט להזהיר משתמשים פיראטיים (מבלי להעביר את פרטיהם לספקי האינטרנט) כי הם מפרים את תנאי השירות ודרשו מהם לחדול מהפעילות הבלתי חוקית. מאז נכנס חוק ה-DMCA לתוקפו, צייתו ספקי האינטרנט ל-100 בקשות של בעלי זכויות להסיר אתרי אינטרנט שהפרו זכויות יוצרים. במקרים חמורים הספקים אף השעו חשבונות של מנויים בשירות. חברות התקליטים נהגו אף להגיש תביעה נגד משתמש אלמוני מבחינתן (John Doe) החשוד בהפרת זכויות יוצרים, וספק האינטרנט חויב לחשוף את זהותו רק אם הורשע ולא לפני כן. בעלי זכויות היוצרים נאלצו לפנות לספקי האינטרנט על מנת שאלה יפעלו נגד משתמשים החשודים בפיראטיות. תוכנות שיתוף הקבצים מסבכות את המצב אולם, הופעת תוכנות שיתוף קבצים כגון נאפסטר, קאזה ו-iMesh סיבכה את המצב והגדילה משמעותית את הסחר בקבצים פיראטים ברשת. תוכנות אלה, המאפשרות למשתמשים בהן להוריד מגוון רחב של שירים, סרטים, משחקים ותוכנות ממחשבים של משתמשים אחרים בתוכנה, הפכו לדרך הפופולרית להפצת מוזיקה וגם סרטים. על פי הערכת תעשיית המוזיקה, גולשים מורידים 2.6 מיליארד קבצים באמצעות תוכנות שיתוף הקבצים מדי חודש. כאשר החליטו חברות התקליטים לנקוט בצעדים נגד משתמשים שמפרים זכויות יוצרים בתוכנות שיתוף קבצים, הן גילו שספקי האינטרנט אינם ששים להמשיך לשתף עמן פעולה. "וריזון אומרת לא" ה-RIAA פנתה ל"וריזון" ב-24 ביולי, 2002, בדרישה כי תמסור לידיה פרטים של מנוי שלטענתה הפר זכויות יוצרים באמצעות תוכנת "קאזה". המנוי חשוד בהפצת אלפי שירים ברשת קאזה, בהם שירים של בק, בילי ג´ואל, וג´נט ג´קסון. "וריזון", אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב, סרבה להיענות לבקשת ה-RIAA מנימוק עקרוני. נשמח להסיר תכנים פיראטיים מאתרי אינטרנט שמתארחים על התשתית שלנו, מסרה "וריזון", "אך כאשר התכנים האלה שמורים בדיסקים קשיחים של מנויים, שיתוף פעולה עם חברות תקליטים במקרים כאלה יחייב אותנו לחדור למחשבים אישיים של משתמשים. שיתוף הפעולה שלנו עם תאגידי הבידור נעצר בגבולות הדיסקים הקשיחים של המנויים". האם ספקי האינטרנט אחראים? ה-RIAA פנתה לבית המשפט במחוז קולומביה בחודש אוקטובר, 2002, בתקווה לפסק דין תקדימי, שיאפשר לה לא להזדקק בעתיד לצווים של בית משפט כדי לחייב ספקי אינטרנט לחשוף שמות של משתמשים פיראטיים. אל הפנייה, המבוססת על פרשנות לחוק "דיגיטל מילניום", הצטרפה גם ההתאחדות האמריקאית של אולפני הסרטים הגדולים (MPAA). "וריזון" ו-300 ספקי אינטרנט שהצהירו על תמיכתם בה, חוששים כי אם ישתפו פעולה עם תעשיית המוזיקה, יפגע אמון המנויים בהם. שיקול נוסף לסירוב העקרוני הוא חוסר רצונם של הספקים להשתתף בעלויות המעקב אחר המנויים. "וריזון מספקת לגולשים צינור להעברת תכנים ותו לא", אמר בבית המשפט עו"ד אריק הולדר, הפרקליט הראשי של "וריזון". הולדר הסביר כי חיוב ספק אינטרנט "להלשין" על משתמשים יגרום לו להפוך לשופט ולשוטר בעת ובעונה אחת. פרקליטי ה-RIAA טענו בדיון כי "וריזון" מפרשת את חוק הDMCA באופן שגוי. עו"ד דונלד ורילי, שייצג בדיון את חברות התקליטים, אמר כי הטענות של "ורייזון" מופרכות מיסודן, מאחר שהחוק אינו מאפשר לגולשים ליהנות מפרטיות מלאה ברשת. "התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אינו מאפשר לגולשים לגנוב זכויות יוצרים של אחרים", אמר. "הפסיקה תכביד על ספקי האינטרנט" משמעות הפסיקה היא כי חברות התקליטים יוכלו לאתר גולשים שמורידים שירים ויצירות פיראטיות מתוכנות שיתוף קבצים באינטרנט בקלות רבה יותר. גם גולשים שמסתתרים מאחורי כינויים עשויים לקבל מכתבי אזהרה לפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. על פי ההערכות של חלק מהמומחים משפטיים, הפסיקה עשויה לאפשר לבעלי זכויות יוצרים לאיים על אנשים פרטיים, שלרובם אין את המשאבים הכספיים הדרושים למאבק משפטי בתעשיית המוזיקה. "אנחנו מוקירים את פסיקת בית המשפט, שתואמת את הפרשנות שלנו לחוק", מסרה נשיאת ה-RIAA, קארי שרמן, בהצהרה שפירסמה, "הפרת זכויות היוצרים באינטרנט היא בעייה חמורה עבור מוזיקאים, כותבי שירים ובעלי זכויות יוצרים אחרים". מבקרי הפסיקה טענו כי היא תביא לפגיעה בפרטיות של המשתמשים ותהווה נטל על כתפי ספקי האינטרנט. "הפסיקה מאפשרת לכל חברה להפנות האשמות בלתי מבוססות כלפי משתמשים ולכפות על ספקי האינטרנט לספק לה את הפרטים האישיים של המנויים שלהם", טוענת שרה דויטש, סגנית הנשיא והיועצת המשפטית הבכירה של "וריזון". לטענתה, לפסיקה יהיו השלכות "מצמררות" על התכתובות הפרטיות של המשתמשים בדואר האלקטרוני ובמהלך גלישה באינטרנט. "הפסיקה תכביד על ספקי האינטרנט", אמר האריס מילר, יו"ר ארגון המחשבים "איגוד הטכנולוגיה של אמריקה", "היא הופכת את ספקי האינטרנט לשופטים, חבר מושבעים ותליינים". על פי הערכת המבקרים, חברות המוזיקה ואולפני הסרטים ירבו לפנות לספקי האינטרנט במטרה לברר את זהותם של מנויים המורידים סרטים ושירים מתוכנות שיתוף קבצי, ויכפו עליהם "לעבוד עבורם" מבלי שיספקו להם תמורה כספית. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2389333,00.html (22.01.03 , 14:14)
"ספק חייב להסגיר פרטים של גולש" בית המשפט המחוזי בארה"ב פסק כי על חברת "וריזון" להסגיר לחברות התקליטים פרטים אישיים של משתמש בתוכנת שיתוף קבצים. האם ספקי אינטרנט יידרשו מעתה "להלשין" על גולשים שמרבים להוריד שירים ויצירות פיראטיות מתוכנות כמו "קאזה"? רויטרס ניצחון גדול לחברות התקליטים הגדולות בעולם במאבקן נגד הפיראטיות ברשת. בית המשפט במחוז קולומביה, ארה"ב, הורה אתמול (ג´) לספק האינטרנט "וריזון" (Verizon) להסגיר לידי החברות את פרטיו של משתמש החשוד בהפרת זכויות יוצרים. על פי החשד, הגולש הוריד אלפי שירים באמצעות רשת שיתוף הקבצים של "קאזה". השופט, ג´ון בייטס, קבע כי "וריזון" מחויבת לשתף פעולה עם תעשיית המוסיקה במאמציה לאתר את מורידי השירים הפיראטיים, ודחה את טענת פרקליטי ספק האינטרנט, לפיה צעד כזה יפר את פרטיות המשתמשים. "וריזון" הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה. הפסיקה עשויה לפטור את חברות התקליטים מהצורך להשיג צו של בית משפט, המורה לספקי אינטרנט להסגיר לידיהן שמות, כתובות ומספרי טלפון של משתמשים החשודים בפעילות פיראטית, במטרה לשלוח להם מכתב אזהרה או לתבוע אותם בבתי משפט. רקע התאחדות יצרני התקליטים (RIAA), המייצגת את חמש חברות התקליטים הגדולות בעולם, פנתה לבית המשפט בחודש אוקטובר, 2002, בבקשה לחייב את ספק האינטרנט "וריזון" להעביר לידיהן שם של גולש שחשוד בהפרת זכויות יוצרים, מבלי שיזדקקו לצו משפטי. במוקד המחלוקת ניצב חוק דיגיטל מיליניום (DMCA) מ-1998, אשר מחייב ספקי אינטרנט בארה"ב להסיר מתשתית האינטרנט שלהם תכנים פיראטיים, עם קבלת פניה מבעלי הזכויות, ולהסגיר מידע על החשוד בהפרת זכויות יוצרים. החוק מגן על הספקים מפני תביעה אם הם משתפים פעולה עם מאמצי האכיפה של התעשייה. על אף שחברות התקליטים משתמשות באמצעים טכנולוגיים שונים כדי לאתר את כתובת האינטרנט (IP) של מחשבי משתמשים פיראטים, אין הן יכולות לגלות את שמות המשתמשים וכתובת מגוריהם ללא שיתוף פעולה מצד ספקי האינטרנט. בשנים האחרונות נהגו ספקי האינטרנט להזהיר משתמשים פיראטיים (מבלי להעביר את פרטיהם לספקי האינטרנט) כי הם מפרים את תנאי השירות ודרשו מהם לחדול מהפעילות הבלתי חוקית. מאז נכנס חוק ה-DMCA לתוקפו, צייתו ספקי האינטרנט ל-100 בקשות של בעלי זכויות להסיר אתרי אינטרנט שהפרו זכויות יוצרים. במקרים חמורים הספקים אף השעו חשבונות של מנויים בשירות. חברות התקליטים נהגו אף להגיש תביעה נגד משתמש אלמוני מבחינתן (John Doe) החשוד בהפרת זכויות יוצרים, וספק האינטרנט חויב לחשוף את זהותו רק אם הורשע ולא לפני כן. בעלי זכויות היוצרים נאלצו לפנות לספקי האינטרנט על מנת שאלה יפעלו נגד משתמשים החשודים בפיראטיות. תוכנות שיתוף הקבצים מסבכות את המצב אולם, הופעת תוכנות שיתוף קבצים כגון נאפסטר, קאזה ו-iMesh סיבכה את המצב והגדילה משמעותית את הסחר בקבצים פיראטים ברשת. תוכנות אלה, המאפשרות למשתמשים בהן להוריד מגוון רחב של שירים, סרטים, משחקים ותוכנות ממחשבים של משתמשים אחרים בתוכנה, הפכו לדרך הפופולרית להפצת מוזיקה וגם סרטים. על פי הערכת תעשיית המוזיקה, גולשים מורידים 2.6 מיליארד קבצים באמצעות תוכנות שיתוף הקבצים מדי חודש. כאשר החליטו חברות התקליטים לנקוט בצעדים נגד משתמשים שמפרים זכויות יוצרים בתוכנות שיתוף קבצים, הן גילו שספקי האינטרנט אינם ששים להמשיך לשתף עמן פעולה. "וריזון אומרת לא" ה-RIAA פנתה ל"וריזון" ב-24 ביולי, 2002, בדרישה כי תמסור לידיה פרטים של מנוי שלטענתה הפר זכויות יוצרים באמצעות תוכנת "קאזה". המנוי חשוד בהפצת אלפי שירים ברשת קאזה, בהם שירים של בק, בילי ג´ואל, וג´נט ג´קסון. "וריזון", אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב, סרבה להיענות לבקשת ה-RIAA מנימוק עקרוני. נשמח להסיר תכנים פיראטיים מאתרי אינטרנט שמתארחים על התשתית שלנו, מסרה "וריזון", "אך כאשר התכנים האלה שמורים בדיסקים קשיחים של מנויים, שיתוף פעולה עם חברות תקליטים במקרים כאלה יחייב אותנו לחדור למחשבים אישיים של משתמשים. שיתוף הפעולה שלנו עם תאגידי הבידור נעצר בגבולות הדיסקים הקשיחים של המנויים". האם ספקי האינטרנט אחראים? ה-RIAA פנתה לבית המשפט במחוז קולומביה בחודש אוקטובר, 2002, בתקווה לפסק דין תקדימי, שיאפשר לה לא להזדקק בעתיד לצווים של בית משפט כדי לחייב ספקי אינטרנט לחשוף שמות של משתמשים פיראטיים. אל הפנייה, המבוססת על פרשנות לחוק "דיגיטל מילניום", הצטרפה גם ההתאחדות האמריקאית של אולפני הסרטים הגדולים (MPAA). "וריזון" ו-300 ספקי אינטרנט שהצהירו על תמיכתם בה, חוששים כי אם ישתפו פעולה עם תעשיית המוזיקה, יפגע אמון המנויים בהם. שיקול נוסף לסירוב העקרוני הוא חוסר רצונם של הספקים להשתתף בעלויות המעקב אחר המנויים. "וריזון מספקת לגולשים צינור להעברת תכנים ותו לא", אמר בבית המשפט עו"ד אריק הולדר, הפרקליט הראשי של "וריזון". הולדר הסביר כי חיוב ספק אינטרנט "להלשין" על משתמשים יגרום לו להפוך לשופט ולשוטר בעת ובעונה אחת. פרקליטי ה-RIAA טענו בדיון כי "וריזון" מפרשת את חוק הDMCA באופן שגוי. עו"ד דונלד ורילי, שייצג בדיון את חברות התקליטים, אמר כי הטענות של "ורייזון" מופרכות מיסודן, מאחר שהחוק אינו מאפשר לגולשים ליהנות מפרטיות מלאה ברשת. "התיקון הראשון לחוקה האמריקאית אינו מאפשר לגולשים לגנוב זכויות יוצרים של אחרים", אמר. "הפסיקה תכביד על ספקי האינטרנט" משמעות הפסיקה היא כי חברות התקליטים יוכלו לאתר גולשים שמורידים שירים ויצירות פיראטיות מתוכנות שיתוף קבצים באינטרנט בקלות רבה יותר. גם גולשים שמסתתרים מאחורי כינויים עשויים לקבל מכתבי אזהרה לפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. על פי ההערכות של חלק מהמומחים משפטיים, הפסיקה עשויה לאפשר לבעלי זכויות יוצרים לאיים על אנשים פרטיים, שלרובם אין את המשאבים הכספיים הדרושים למאבק משפטי בתעשיית המוזיקה. "אנחנו מוקירים את פסיקת בית המשפט, שתואמת את הפרשנות שלנו לחוק", מסרה נשיאת ה-RIAA, קארי שרמן, בהצהרה שפירסמה, "הפרת זכויות היוצרים באינטרנט היא בעייה חמורה עבור מוזיקאים, כותבי שירים ובעלי זכויות יוצרים אחרים". מבקרי הפסיקה טענו כי היא תביא לפגיעה בפרטיות של המשתמשים ותהווה נטל על כתפי ספקי האינטרנט. "הפסיקה מאפשרת לכל חברה להפנות האשמות בלתי מבוססות כלפי משתמשים ולכפות על ספקי האינטרנט לספק לה את הפרטים האישיים של המנויים שלהם", טוענת שרה דויטש, סגנית הנשיא והיועצת המשפטית הבכירה של "וריזון". לטענתה, לפסיקה יהיו השלכות "מצמררות" על התכתובות הפרטיות של המשתמשים בדואר האלקטרוני ובמהלך גלישה באינטרנט. "הפסיקה תכביד על ספקי האינטרנט", אמר האריס מילר, יו"ר ארגון המחשבים "איגוד הטכנולוגיה של אמריקה", "היא הופכת את ספקי האינטרנט לשופטים, חבר מושבעים ותליינים". על פי הערכת המבקרים, חברות המוזיקה ואולפני הסרטים ירבו לפנות לספקי האינטרנט במטרה לברר את זהותם של מנויים המורידים סרטים ושירים מתוכנות שיתוף קבצי, ויכפו עליהם "לעבוד עבורם" מבלי שיספקו להם תמורה כספית. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2389333,00.html (22.01.03 , 14:14)
