זבנג וגמרנו (ארוך)
אנחנו עבדנו עם תומר שיטה של "זבנג וגמרנו" ז"א: גמילה קרה וקשה. הוא גם היה נרדם רק על הידיים ומתעורר המון בלילה ונרדם חזרה רק על הידיים, קראנו את הספר של ד"ר אבי שדה (מנהל מעבדת השינה באונ´ ת"א) שנקרא "לישון כמו תינוק" והוא מציע שם כמה שיטות על מנת להרגיל את התינוק לישון לבד, ומה שהתאים לנו (בהתאם לבעיה) זה פשוט לגרום לתומר להבין שהוא יכול וצריך להרדם לבד, והוא לא צריך אותנו. הבעיה, כפי שמגדיר אותה הד"ר בספר, היא שכשהילד הולך לישון, זה תהליך של פרידה מההורים, מכיוון שהוא למעשה לא רואה אותם כמה שעות, ולכן צריך לגרום לו להבין שגם כשהוא הולך לישון, כשהוא קם, אמא ואבא עדיין פה. מה שעשינו, וזה היה קטע קשה מאוד, זה לתת לו לבכות ולא להרים בשום אופן מהמיטה. לא להתעלם ממנו, אבל לא להרים מהמיטה. כשהוא בכה, השכבנו אותו, כיסינו אותו, נדנדנו אותו, שרנו לו, נתנו לו תה, מוצץ, כל מה שצריך. אז בלילה הראשון הוא בכה המון. בלילה השני - בכה קצת פחות. בלילה השלישי - בקושי בכה. בלילה הרביעי שמנו אותו במיטה, הוא הניח את הראש, התעסק קצת עם בובת הכלב שלו, ונרדם לבד! מאז הוא הולך לישון לבד לבד, שמים אותו במיטה ער, עם אור קטן בחדר, עם בובת הכלב (חשוב מאוד להרגיל אותם ל"חפץ מעבר") והוא נרדם לבדו, וגם לא מתעורר יותר (רק לאוכל) כי הוא יודע שאנחנו לידו, ולא הולכים לשום מקום, וכשהוא יקום, אנחנו שם. וזה אגב שיפר מאוד גם את השינה שלו במשך היום. אני חייבת לציין שזה היה מאוד קשה, לשמוע אותו בוכה כ"כ הרבה (ויש לו כוח ו-ווליום) ומאוד מפתה להרים אותו ולחסוך ממנו את הבכי, אבל חייבים להיות עקשנים, וזה עובד. אני לא יודעת אם זו שיטה שתתאים לכם, אבל אצלינו זה מה שעבד. שתי הערות קטנות: הרגלי שינה מומלץ להנחיל מגיל מאוד צעיר, אבל מה ש"נתפס" זה בדר"כ מגיל חצי שנה ומעלה, ומומלץ מאוד לעשות את ה"טיפול" בסופ"ש - כי אחרי זה חייבים לנוח..... בהצלחה.
