שמירה על גבולות...
edengi ,הבעייה שאתה מתאר,יכולה להפתר יחסית מהר באם תסכילו שניכם לשמור על גבולות.אני מניח כי בנכם הבכור,כבר ידע לילות רבים במטתו שלו,אלא שאחרי שנולדה אחותו,ונשארה לישון בחדרכם,גם הוא חזר.ובכן,לגביו,פשוט יש לומר ולהסביר לו כי עליו לישון כל לילה במיטתו,ואינכם מרשים לו יותר לישון במיטתכם,אולי למעט רק שבת בבוקר.במידה והוא מסרב,מתנגד,בוכה,יש לחזורולומר לו בצורה אסרטיבטית וברורה,זה החדר שלך,כאן אתה ישן.זה החדר של אמא ואבא,וכאן אנחנו ישנם. במדה ומנסה בלילה להגיע שוב לחדרכם.אל תשאירו אותו,אלא מי מכם יקום ויחזור אותו לחדרו.במאבק הזה,תמיד מנצח מי שעקבי.ואין שום סבה שאלה לא יהיו אתם.ברצוני להדגיש,שמבחינה התפתחותית, לא רצוי לבן הארבע וחצי לישון עם הוריו (תסביך אדיפוס הזכור לטוב..). ובוודאי לא רצוי כאשר הוא בא למיטתכם,שאבא יקום וילך לישון בסלון...לבי בת השנה.יש לקבוע עובדות.היא ישנה במיטתה (לול)..ואסור להכנע לנסיונות שלה להגיע למיטתכם דרך בכי וצרחות.התעלמות מבוקרת והדרגתית,תלמד גם אותה להרדם במטתה.