שינויים לטובה

[איך יוצאים מזה?]

שינויים לטובה

היום עבר בשקט.נפגשנו לצהריים והיא מנסה בכל כוחה לרצות אותי.אני עדיין מאוד פגוע מארועי השבועות האחרונים מתקשה לקפוץ עד קצה הגג אבל זה נעים להרגיש אותה לאחר זמן רב שלא חווינו זאת. היא בליבי תמיד אך קשה להיות המאושר באדם-אני מאמין שעוד צפויה לנו עבודה רבה.כבר היום היה ניסיון לגשש על זמן בו אנו מסכימים שצריך לנסות ולהביא אח או אחות ליקירנו.הניסיון היה מצידה ועליי לציין כי הוא היה מאוד דיפלומטי-היא רמזה על עוד כ-חצי שנה עד שנה ואני הסכמתי כי מתגבשת בליבי הדיעה כי זהו הזמן הנכון לעשות זאת. בתקווה שהכל יילך כראוי. נדבר עוד בערב,המשך יום נעים...

 

[עננים.]

איש יקר, מניסיון חיים אומר לך

תוספת של ילד/ה למשפחה לא פותר את הבעיה בזוגיות. זה נותן ביטחון ותחושה של שותפות, אך בפועל זה עוד גשר שרוצים לבנות ע"מ להעמיק את הקשר. אם הזוגיות טובה בבסיסה התוספת של ילד/ה למשפחה מבורך, אך אם זה עוד דרך או מחשבה לגישור בחיי הזוגיות זו טעות. לדעתי, אין להסכים עם הבאת ילד/ה חדש לעולם לפני שנפתרו הבעיות בזוגיות אחרת הבעיות רק יחריפו, מעבר לזה, יש לנצל את הרצון להביא ילד/ה לעולם כמנוף לשיפור בזוגיות, ז"א, לשאול את השאלות שמעבר לתחושה ולרצון בעוד ילד/ה מה זה יתרום ומשפחה (ראה כתבתי בנושא, הגיגי לילה) שים לב למה כתבתה " בתקווה שהכל ילך כראוי" חומר למחשבה (קריצה) עננים

 

[ענת@11]

טוב לשמוע שהמצב אופטימי

אבל כמו שאמרת-יש הרבה עבודה. אז אם אתם מחליטים יחד על ילד עוד חצי שנה, שנה אולי נצלו את הזמן לעבוד על הזוגיות. אולי אפשר להציג את זה כמעין "קורס הכנה לילד נוסף". כך שכשיגיע הילד הזוגיות תהיה קצת יותר יציבה ובלי משברים כדבר שבשיגרה. שימשיך לכם ככה

 

[האלי]

אני לא מאמין,

ההתעסקות בילד החדש אולי תסיח את תשומת הלב מהבעיות האמיתיות, אבל הן לא תעלמנה. אין מה לעשות על זוגיות צריך לעבוד, הרבה וקשה עד שרואים תוצאות. ותאמין לי שילד נוסף בבית לא מקל על העבודה הזו. לא שזה בלתי אפשרי, אבל עדיף לדעתי קודם לשפר את הזוגיות. ולא תחת מסגרת של זמן (עוד כחצי שנה שנה...) עד שתרגיש שאתה כבר לא צריך לנסות להתאפק כשאתה מתרגז. (כמו שכתבת בהודעה שלך מה8/8/01) כשתוכל לקבל את אשתך, את הזוגיות ואת החיים בבית בלי להתרגז, בלי הצורך להתאפק, תדע שהזוגיות באמת השתפרה. יותר מזה אגיד לך: כשאדם יוצא מביתו הוא כמו לובש שיריון כדי להגן על עצמו מפגיעותיו של העולם (שריון דימיוני, אבל מוחשי מאד) בביתו צריך אדם שיהיה יכול להסיר את השיריון בלי דאגה שמא יפגע בו מישהו. במילים אחרות: יחסי זוגיות טובים הם יחסים שבהם יש קבלה של האחר כשהיא נקיה מביקורת. וזו אבן בוחן טובה לבדוק את היחסים שלך עם זוגתך. האם אתה מקבל אותה בלי ביקורת? האם היא מקבלת אותך בלי ביקורת? כשתגיעו לזה יהיה זמן נפלא להביא עוד תינוק לעולם. ככה אני חושב, שלך, האלי.

 

[צעקה אילמת]

הזמן הגרוע ביותר לילד...

גם אני חשבתי ,לפני כשנה, שילד נוסף ישפר את מערכת היחסים, יוסיף חום ושותפות,אולי מעט אינטימיות . כמה ששגיתי.... אני מחזיקה כיום תינוקת בזרועותיי,פי שלוש עסוקה ועייפה מלפנים. בעלי (למרבה הפליאה...) לא הפך למלאך משמיים בין רגע,בעיות נותרו כשהיו...רק גדלו יותר-יותר הוצאות כספיות,לילות ללא שינה בהחלט לא תורמים,הסקס לא ממש שופע מסיבות מובנות ואם אי פעם חשבתי על פרידה...עכשיו המצב מסובך שבעתיים...זה רק שאב אותי פנימה במערכת היחסים הזו... תחשבו פעמיים לפני.... לא...תחשבו עשר פעמים....

 

[איך יוצאים מזה?]

חבר´ה הרגתם אותי ...

לא ציפיתי לכאלה תגובות שליליות. אולי יש בזה משהו הרי כל אחד מדבר מניסיונו. תודה על תשומת הלב,אנסה להפנים את עצותכם . מאחל לכולנו ערב נעים ושקט וסופ"ש רגוע ומלא באהבה.

 

[ברונטית]

מה שבעצם מנסים לומר לך

זה שלמרות שנושא הילד הנוסף היה אחד מחילוקי הדיעות שבינכם - ולמרות שלכאורה פתרתם את הבעיה הזאת - עדיין לא נגעתם לעומק בכל הבעיות האחרות אותן הזכרת. למעשה, מבלי להתעמק ולפתור את הבעיות הסובבות אתכן, ההחלטה להביא ילד נוסף כמוה כנטילת אקמול להשקטת כאבי הדלקת, במקום לטפל באנטיביוטיקה - על מנת לרפאה. אין ספק שההחלטה שקיבלתם מראה על צעד לקראת שיקום היחסים, ורצון טוב של שני הצדדים להגיע למערכת זוגיות מהנה וטובה, אך קודם כל - שיקום, עמוק וכואב ככל שיהיה, ורק אחר כך - כשתרגישו הלכה למעשה בשיפור - להביא את פרי האהבה, ולא ההיפך... בהצלחה.