שינויי התנהגות קשים בעקבות לידת אחות שמתקרבת

[ד נ ה לא נמה]

שינויי התנהגות קשים בעקבות לידת אחות שמתקרבת

שלום לכולם, אנחנו הורים לילד מקסים בן 3.5. אני כעת בהריוני השני, חודש שביעי עם בת בבטן. שמנו לב שמהרגע שסיפרנו לבננו על ההריון ועל כך שבקיץ תיוולד לו אחות קטנה, ההתנהגות שלו השתנתה מקצה לקצה. קודם כל הוא "נדבק" לבעלי בצורה בלתי רגילה, כל הזמן רוצה רק אותו, מקשיב רק לו ודבוק אליו פיזית ממש. מרגישה כאילו הוא "כועס" עליי שאני בהריון ופשוט מעדיף את קרבתו של אביו בתקופה הזו. שנית, הוא התחיל לעשות בעיות בלילה: מילד שהולך לישון לבד, אומר "לילה טוב" נכנס למיטה שלו ונרדם (עם סיפור לפני) הוא פתאום לא מוכן בשום אופן להתקרב למיטה שלו. כל ערב מתחיל הסימפוזיון מחדש: אנחנו מקלחים אותו, מקריאים סיפור ואז הוא מתחיל לבכות שהוא רוצה לישון במיטה שלנו, שהוא פוחד מהחושך וכו'. אז הדלקנו את האור בחדר, ויש לו דובי כזה שהוא מאוד אוהב שישן יחד איתו ואנחנו מסבירים בסבלנות וברוך שכל אחד ישן במיטה שלו ושאנחנו נמצאים ממש פה ליד, בחדר הסמוך - שום דבר לא עוזר. הגענו למצב שכל לילה, הוא נכנס למיטה שלו בשעה 20:00 ונרדם רק בסביבות 23:30 (!!!) אחרי בכי, צרחות, התקפי זעם מפחידים (הוא מתחיל לחבוט בקירות, לזרוק דברים בחדר ולהרביץ לנו ולעצמו). הוא לא מפסיק לרדת מהמיטה טלהדיע לחדר שלנו, ואנחנו כמובן מחזירים אותו פעם אחר פעם ולא מוותרים אבל נורא קשה לנו עם זה - נפשית ופיזית. אנחנו בקושי קמים בבוקר לעבודה כי אנחנו מותשים, הוא לא מתעורר לגן ורוצה להמשיך לישון כי הוא מותש מהלילות האלה... בנוסף לזה, גם הגננת עשתה לנו שיחה ואמרה שבתקופה האחרונה הוא חדל להקשיב לה ולשאר הצוות, נעשה לא ממושמע, עושה הרבה "דווקא", משתולל ומורד. אנחנו חסרי אונים, אין לנו מושג איך להתנהג איתו בהתקפים האלה ואנחנו זקוקים לעצות באופן נואש ודחוף! תודה רבה לכל מי שהגיע עד הלום! דנה

 

[ד נ ה לא נמה]

מדוע דילגו על השאלה שלי ? ../images/Emo4.gif

 

[עינת גבע]

קצת סבלנות דנל'ה

 

[עינת גבע]

עבודה בשני מישורים

שלום רב דנה, את קושרת את הבשורה שאת בהריון להתנהגות של בנך. איני בטוחה שיש קשר בין הדברים. אנחנו המבוגרים לא כל כך מבינים ולא כל כך מעכלים את בואו של ילד ראשון וחדש למשפחה. על אחת כמה וכמה, ילד צעיר? ילדים עוסקים אחר חיפוש מקום בטוח במשפחה וקשר טוב עם ההורים. הילד אוהב אתכם ורוצה אתכם קשר. ילדים חווים את החיים, עסוקים בניסוי ותהייה ומסיקים מסקנות לגבי הטקטיקות שכדאי להם להפעיל במשפחה על מנת לזכות בהתייחסות. התנהגות מפריעה מופיעה במקרה. יום בהיר אחד הילד לחץ על "כפתור" וראה זה פלא הלחיצה מזכה אותו בהרבה התייחסות. למשל, הוא נדבק לאבא: איך אבא מגיב? הוא פתאום לא הסכים להתקרב למיטתו. ואתם? יצאתם מגדרכם למצוא פתרון. מסבירים לו בסבלנות, מציעים לו אור, דובי ועוד. אולי לפעמים גם כועסים? בכל מקרה בתפישה שלו הוא קיבל התייחסות רבה ועליה אינו מוכן לוותר. צודק! חכם! מה עושים? עובדים בשני מישורים מקבילים מחד נותנים לו תשומת לב יזומה ונדיבה בשעה שנוח לכם.יוזמים שיחה, משתפים אותו, מתייעצים איתו, מספרים לו כמה הוא חשוב ומוסיף לכם בחייכם, מחפשים יחד איתו תפקיד במשפחה, מאפשרים לו לעזור לתרום ולהועיל, מכירים ומעריכים את עזרתו. את הרעיונות האלה ועוד ניתן ושווה ללמוד בהרחבה בקבוצת הורים לומדת. ומאידך מודיעים לו מתי הוא לא יוכל לזכות בהתייחסות. ואז נדרשת מיכם נחישות ועקביות. בהצלחה, עינת גבע, מכון אדלר.