שינוי דומיננטיות ידנית בכתיבה

[עינת77]

שינוי דומיננטיות ידנית בכתיבה

שלום, אשמח לשמוע חות דעתכם. הגיעה אלי לטיפול ילדה בת 5 שנים שקבלה טיפול בריפוי בעיסוק למשך שנה בגן טיפולי. דומיננטיות ידנית היא כפי הנראה ימנית. אוכלת בימין, מצחצחת שיניים בימין וכדו'. מכיון שהמרב"ע שלה ראתה פריקה של האגודל הימנית בשל גמישות יתר היא העבירה את הכתיבה ליד שמאל. האחיזה שלה בשמאל דינמית אבל השליטה נמוכה מאוד. האם נכון לעשות זאת בשל פריקה? גם בימין השליטה נמוכה. אני נמצאת כעת בבעיה. האם להחזירה לימין? או להשאירה בשמאל? אשמח לקבל תגובות,

 

[אילה הסגלגלה]

שאלה מענינת לא נתקלתי בה

אבל נראה לי לא נכון להעביר דומיננטיות מהסיבה הזאת. אם הפריקה נבעה מגמישות יתר אז היא תקרה גם בצד השני. אולי כדאי להתיעץ עם אורטופד כף יד או ילדים, אולי צריך חבישה מיוחדת ואחרי ריפוי לחזור לחיזוק.

 

[עמי שפירא]

שלוש שאלות

וואו אכן המרפאה בעיסוק הקודמת לקחה על עצמה החלטה ואחריות כבדה. באם ימין איננה היד הדומיננטית יש להניח שהכתיבה בשמאל תשאר לעולם לא מלאה ושלמה. בד"כ מלמדים לכתוב ביד שאיננה דומיננטית רק בעקבות פגיעה קשה ביד הדומיננטית כגון קטיעה, שיתוק וכיו"ב.ובמצ"ב פריקה בעקבות היפוטוניה נדרש היה טיפול אורטופדי +חיזוק אבל היות ולא הכרנו את הילדה שהגיע לטיפול אין לחרוץ משפט. שתי שאלות האם גם את רואה פריקה והשניה איך שליטת העיפרון בימין ללא כתיבה. אחרי שתי תשובות אלו צריך להחליט אם להחזירה לכתיבה בימין. ושלישית מדוע היתה הילדה בגן טיפולי?.

 

[עינת77]

שינוי דומיננטיות

גם אני הרגשתי שמרב"ע לקחה על עצמה אחריות כבדה והערכתי ששינוי דומיננטיות יבוא רק במקרים מאוד קיצוניים כגון אלו שהזכרת. (מבלי להתיימר אני חושבת שמדובר על מרב"ע צעירה (וגם אני צעירה יחסית) כיון שהשם מצלצל לי מוכר...אבל לא זה הנושא). ולשאלותך, אני לא יודעת איך מזהים פריקה ואשמח אם תוכל לכוון אותי לכך, כפי הנראה אעזר גם במרב"ע מהמכון הפיזיקלי שעובדות לצידי. לא בדקתי עדיין את שליטת העפרון בימין. הילדה היתה בגן טיפולי בשל קשיי שפה וחשד להפרעה תקשורתית. חשוב לי לציין שכיום הילדה לוקחת עפרון רק בשמאל, להערכתי לא בשל דומיננטיות אלא הרגל שרכשה. תודה מראש על עזרתכם,

 

[שירהד1]

במקרה כזה

הייתי מפנה את הילדה לבדיקה אצל אורטופד כדי לברר את נושא הפריקה לעומק. אני לא מבינה בזה, אבל האם פריקה היא משהו קבוע או שכתוצאה ממאמץ (לדוגמא כמו כתיבה) תיווצר פריקה חוזרת ונישנית? לאחר בדיקה מעמיקה של אורטופד והבנת המצב צריך יהיה לעשות שוב חושבין. אולי זה משהו שניתן לטפל בו ולמנוע הישנות המצב. עניין של העברת דומיננטיות הוא לא עניין של מה בכך. האם דרך אגב יש לך אפשרות לשוחח עם המרפאה בעיסוק הקודמת שלה? אולי זה גם יבהיר כמה דברים.

 

[עמי שפירא]

מצטער שיכול לענות רק עכשיו

מסכים עם שירהד1

 

[נגהויסבוך]

שאלת תם ? ודיון אם אפשר

לא יצא לי להעביר דומיננטיות ... אבל פגשתי המון ילדים בעלי סבתא דומיננטית ... שהפריעה להם לקחת בימין.. וכך הפכו לשמאליים... או לחילופין יודעים לכתוב בשתי הידיים ... כי בבה"ס כתבו בימין ובסתר כתבו בשמאל... לא דווח על "כתיבה לא שלמה" האנשים בוגרים ומתפקדים ... אז איך זה מסתדר .. עם ההחלטה "הכבדה" שנילקחה ... ( שאם מאמץ מכני בכף היד יוצר פריקות... כדאי להפעיל את היד השניה ? ) .. או אולי החשיבות הגדולה שאנחנו מייחסים ל"יצוב דומיננטיות"... הייתי פעם בסדנא מתחום אחר לגמרי ... ג'אגלינג ... ודובר שם על למידה מוטורית נטו ... למידת התנועה ואימון ... לרכשית קואורדינציה... יחד עם העובדה שמצאתי שאני אמבידקסטרית כבדה...שמאלית עם הרבה ימין, הבעל ימני עם הרבה שמאל .. זה גרם לי לחשוב ...

 

[עינת77]

אימון וקאורדינציה- מחשבות

להערכתי, הכתיבה בשונה מג'אגלינג היא מיומנות עדינה ומורכבת ולכן אולי קשה יותר ל"אמן" פעילויות מסוג זה?! גם אני שמאלית ומבצעת פעילויות רבות בימין אבל בד"כ הפעילויות הללו הן פעילויות גסות ולא עדינות כ"כ כמו כתיבה. אני לא אצליח למשל אף פעם לתפור בימין. ואולי בכל זאת האיכות של אותם ילדים שדברת עליהם לא טובה כפי שהיתה אילו לא הוחלפה להן דומיננטיות?

 

[נאוה ר]

נוגה שלום!

הכתיבה קשורה למרכז השפה ולכן העברת דומיננטיות היא החלטה חשובה. מה שהציל את השמאליים המדוכאים לאורך השנים היא העובדה שרבים מהם לא "טהורים" ולכן הם הצליחו לתפקד. סבא שלי למשל כתב בשתי ידיים. ולפעמים אפילו היה מצחיק אותנו וכותב בו זמנית בשתי הידיים - כל אחת בשפה אחרת. לא הספקתי כילדה לשאול אותו כמה התעללות הוא ספג אבל נתקלתי באנשים שקשרו את היד השמאלית שלהם או הרביצו להם על היד השמאלית, כדי שיהיו ימניים....וזה לבד נראה לי "צלקת" לא קטנה...

מלבד זאת פגשתי מספר ילדים שהחיים - לרוב לידה שבה הרופא לא היה זהיר הפכו אותם לבעלי דומיננטיות שלא כוונה מהתחלה ולרבים מהם היו קשיים בכתיבה, גם מבחינה ביצועית וגם מבחינת תפיסת המרחב. ולסיום סיפור משעשע - לפני כמה שנים טיפלתי בילד בגן חובה לקראת כתה א'. הילד הגיע אלי עם נטייה ליד שמאל אבל דומיננטיות לא מגובשת. בנתיים ההורים רשמו אותו לחוג טניס. מורה הטניס התלהב מאוד מטניסאי שמאלי. במהלך הטיפול ללא הכוונה מצידי מלבד להרבות בנשיאות משקל התגבשה הדומיננטיות באופן סופי - ליד ימין. אבל המורה לטניס לא וויתר - ועד היום הילד כותב ביד ימין ומשחק טניס ביד שמאל...

 

[עמי שפירא]

נוגה העניין הוא ש:

המינוח לא נכון. אנחנו לא הופכים דומיננטיות אנחנו מאמנים את היד השניה לעשות את התפקוד הזה טוב יותר אבל אם הדומיננטיות מבוססת תמיד היד הלא דומיננטית תעשה זאת טוב יותר. י שקרה את ספרו של יאיר דורי (אני לא זוכר את שם הספר. הוא עוסק בנפילתו בשבי המצרי במלחמת ההתשה) ראה צילומים של כתב היד לאחר קטיעת היד הדומיננטית. הכתב עם הזמן השתפר אך לא הגיע לאיכויות של היד הדומיננטית. במקרה של דומיננטיות לא מבוססת ניתן לבסס דומיננטיות שוב על סמך רמזים איזה צד אכן דומיננטי. אשר לסבתא של נאוה. זהו מקרה מיוחד לדעתי העובדה שכתבה בשתי ידיים בו זמנית דברים אחרים מראה על תפקוד בו זמני של שתי המיספרות תוך יכולת לבצע הינהיבציה על הקורפוס קלוסום. מעין ניתוח הלובוטומי שהיו מבצעים בזמנו בחולי אפילפסיה כאשר היו מנתקים את הקורפוס קלוסום והיתה יכולת ביצוע מטלות שונות בשתי הידיים ללא קשר עין. וגם את נאוה מקרה מיוחד ומעניין כזכור לי מימי הלימודים

 

[נגהויסבוך]

אעפס ... לא יודעת

אולי אם נחבר קונספט של גמישות נוירולוגית ... יחד עם האימון והתרגול.. נגלה .. שאימון ותרגול, יחד עם יצירת קשרים במח... מבטלים את קשיי הכתיבה... הרי גם כתיבה שיש בה מין המוטוריקה וההבעה השפתית .. היא סוג של אימון ויצירת סינפסה במקום המתאים .. לא ? חברה אני מוקפת אמבידקסטרים ... אכן יש בעיות התארגנות ... קלות, בינוניות ...מוטוריקה מעט מסורבלת .. אבל יותר קל לי להשעין את זה על מבנים מוחיים גלובליים יותר .. אקזקוטיביים .. למשל ?

 

[עמי שפירא]

העובדה

העובדה שבדומיננטיות יש מרכיב גנטי חזק נותנת את התשובה שאימון מסיבי ופלסטיות נוירולוגית אינן מספיקות.

 

[שרון מור1]

על הפריקה

גם בטיפולי ילד שפורק ידיים בכל הזדמנות, ואפילו לא מתאמץ בשביל זה

... מספיק שהוא נשען, או נדחף והופס- המרפק בחוץ. ההורים מתארים שאין המנעות ממשחק וכ"ו עקב הפריקות. עם זאת, הוא ממשיך לכתוב ביד ה"מתפרקת" היות ושתיהן כאלו, ואין לו ממש ברירה. נוירולוגית ואורטופד אמרו ש"אין מה לעשות"

חוץ מלהחזיר למקום וללמד אותו מודעות (שכבר יש כמובן לאחר התנסויות רבות במיון). גם הגננת ערה למצב. אגב, הוריו אינם במשפחת פרוקי הזרועות,

(אבל אחותו מהזוחלים

)... הוא מאמן בחיזוק באחיזה וזה עוזר... שרון