שינוי התנהגות לאחר אשפוז האחות הקטנה
שלום, יש לי שני קטנטנים, בן שנתיים וארבע ובת שנה. הגדול מאד אוהב את הקטנה, קיבל אותה למשפחה די בטבעיות. למעט קנאות לגבי הרכוש שלו, היו ביניהם רק יחסים טובים. לפני שבוע הקטנה אושפזה למספר ימים, והשבוע חזרה הביתה. אנחנו בילינו בבית החולים בתורנויות, והגדול בילה עם סבים, סבתות ומטפלת, רוב הימים. מאז שחזרנו מבית החולים, הילד אינו עצמו - או יותר נכון, חזר להתנהגויות שכבר מזמן מיגרנו - הוא מסרב להכל, מתנגד להכל (כולל החלפת חיתול) מנסה למשוך תשומת לב בכל דרך שהיא. הוא גם לא מפגין רגשי חיבה לקטנה, מה שהיה עושה לפני האשפוז. אני מתארת לעצמי שמשהו בכל השבוע הקשה הזה איים עליו ובלבל אותו, אני מניחה שהוא רוצה שוב להשיג את מקומו במשפחה. השאלה היא - מה עושים? אני רוצה לתת בטחון, אבל לא רוצה לאפשר התנהגויות שאינן לרוחי. שאלה נוספת - מה לעשות עם הסירוב להחליף חיתול (עם קקי)? פיתויים ושוחד לא עוזרים וגם ממילא לא מקובלים עלי כשיטה, עונש נראה לי קצת מוגזם. האם לתת לו להיות עם החיתול עד שיבין שזה לא נעים לו? חבל שהוא יצטרך ללמוד בדרך הקשה. האם יש רעיונות אחרים?
שלום, יש לי שני קטנטנים, בן שנתיים וארבע ובת שנה. הגדול מאד אוהב את הקטנה, קיבל אותה למשפחה די בטבעיות. למעט קנאות לגבי הרכוש שלו, היו ביניהם רק יחסים טובים. לפני שבוע הקטנה אושפזה למספר ימים, והשבוע חזרה הביתה. אנחנו בילינו בבית החולים בתורנויות, והגדול בילה עם סבים, סבתות ומטפלת, רוב הימים. מאז שחזרנו מבית החולים, הילד אינו עצמו - או יותר נכון, חזר להתנהגויות שכבר מזמן מיגרנו - הוא מסרב להכל, מתנגד להכל (כולל החלפת חיתול) מנסה למשוך תשומת לב בכל דרך שהיא. הוא גם לא מפגין רגשי חיבה לקטנה, מה שהיה עושה לפני האשפוז. אני מתארת לעצמי שמשהו בכל השבוע הקשה הזה איים עליו ובלבל אותו, אני מניחה שהוא רוצה שוב להשיג את מקומו במשפחה. השאלה היא - מה עושים? אני רוצה לתת בטחון, אבל לא רוצה לאפשר התנהגויות שאינן לרוחי. שאלה נוספת - מה לעשות עם הסירוב להחליף חיתול (עם קקי)? פיתויים ושוחד לא עוזרים וגם ממילא לא מקובלים עלי כשיטה, עונש נראה לי קצת מוגזם. האם לתת לו להיות עם החיתול עד שיבין שזה לא נעים לו? חבל שהוא יצטרך ללמוד בדרך הקשה. האם יש רעיונות אחרים?
