שיעורי בית

[עינת דולב הדס]

שיעורי בית

אתם יושבים עם הילדים להכין שיעורי בית? האם זה סובב סביב ויכוחים? האם זה באחריות הילדים בלבד? האם אתם עוזרים להם להכין מערכת? של מי העבודה הזו בכלל?

 

[schlomitsmile]

יש לי 3 תלמידים, עם כל אחד זה קצת אחרת

הקטן בכתה א', אז ברור שהוא בשלב של יצירת הרגלים בתחום זה.
אני מזכירה לו להכין שיעורים ולסדר ילקוט,
בד"כ מיד אחרי ארוחת הצהריים.
אני בסביבה, כך שאם יש צורך אני עוזרת.
הוא לא מקבל הרבה שיעורים,
ומה שמקבל עושה ברצון.

השני בכתה ה'.
גם לו אני מזכירה מיד אחרי הארוחה,
אבל איתו זה באמת קשה יותר...
משתדלת לא להתווכח יותר מדיי,
כדי להעביר לו את המסר שזו אחריות שלו,
שהוא יאכל את הדיסה שיבשל לעצמו.
מה שכן- עד שמסיים להכין שיעורים ולסדר ילקוט,
אין מחשב/טלוויזיה.

השלישי בכתה ט', בחינוך ביתי, כלומר לומד בבית.
אני שולחת לו קישורים עם חומרי למידה,
הוא לומד ומבצע משימות.
אם יש לו קושי- אני כאן.
אין ויכוחים- הוא בחר בדרך הזאת,
והוא רוצה ללמוד.

 

[עינת דולב הדס]

לי יש רק שניים בינתיים

הגדול בד' אין איתו שום בעיה בנושא הזה, הוא ילד מאוד מאוד אחראי והלימודים שלו הם העסק שלו לחלוטין, הוא אוהב מאוד ללמוד, גם מה שהוא פחות אוהב הוא עושה מתוך המחוייבות אבל בלי ויכוחים מיותרים. הוא מאוד מודע למערכת ולמשימות שלו. הקטנה בב' איתה זה כבר סיפור אחר לגמרי. דעתה מוסחת מאוד מאוד בקלות ועוד לא ממש פיצחתי את העניין הזה. אני לא בטוחה שדעתה מוסחת בבית או גם בבית וגם בכיתה. יש לי קצת תחושה שה"סחבת" סביב נושא שיעורי הבית וסידור התיק שלה קשור לדינמיקה שיש לי איתה, כמו דברים אחרים שאני רוצה שתעשה והיא נמרחת איתם. אז עוד לא החלטתי אם זה בגלל שזה מי שהיא, שאין לה כלים להתנהג באופן שונה, שהיא צריכה יותר הכוונה, שקשה לה אולי להתרכז באמת? אין לי מושג אבל לפעמים היא יכולה לעשות 3-4 עמודים במשך כל אחרי הצהריים, עם מליון הפסקות. מיותר לציין שאם אשב לידה היא תפתור את השאלות בקלות אבל אני לא רוצה להכנס למקום הזה של לשבת לידה בזמן השיעורים, יש לי עוד עניינים במשך היום שדורשים אותי ובנוסף אני רוצה להעביר אליה את האחריות.
בקיצור מורכב...
הקטנים עוד רחוקים מבית הספר...

 

[מעצימה]

יש ילדים..

שצרכים את הנוכחות שלנו קרובה כד להרגיש ביטחון בהכנת השיעורים...להיות בסביבתם לומר להם מיידי פעם מילים מחזקות,אך לא לשבת לידם אם אין הכרח.זה מחזק אותם וממקד אותם יותר מהזמן שהם יושבים לבד בחדר והראש נודד למקומות אחרים.

 

[דינהלה1]

בדיוק ישבתי היום עם הבת שלי "והכנתי" שיעורים

מאחר והייתה חולה החסירה יומיים מהלימודים היה צריך להשלים את מה שנלמד בכיתה. כשראיתי שהיא לא מתנהלת לבד במהלך השבת פשוט הודעתי לה שעכשיו עושים שיעורים. בהתחלה היא גילתה חוסר סבלנות והתווכחה אבל לא וויתרתי לה, התיישבתי לידה ועברנו על כל מטלה: כשלא היה ברור מה נלמד בכיתה הרמתי טלפון לחברתה מהכיתה כדי לבדוק. עשינו ניסוי מטבח ב"מדעים" והטבענו כל מני חומרים בכוס מים כדי לראות אילו מהחומרים מתמוססים . עזרתי לה בתורה להבין את הטקסט ואיך למצוא את הפירוש, נכנסנו לוויקיפדיה לחפש ערך ולסכם אותו בכמה משפטים. בשורה תחתונה היה לי יותר חשוב שהיא תלמד איך משלימים חומר, את אופן ביצוע המשימות ואיך להתנהל נכון כשיש הרבה מטלות בלי להילחץ כדי שבעתיד היא תדע להתמודד לבד. מה שכן כשעברתי איתה על החומר הנלמד זה זרק אותי אחורה כמו במכונת זמן

...

 

[עינת דולב הדס]

אני תמיד שואלת את עצמי

מה הילד לומד? האם הוא לומד את הדרך לעשות את זה לבד? או האם הוא לומד שזה חשוב לאמא וזו דרך לההשיג את אמא רק לעצמי לכמה דקות?
האם זה הופך להיות כלי לתשומת לב או האם זה באמת עוזר לו? האם זה מעודד את הילד לעצמאות או משאיר אותנו ההורים במשוואה?
הבת שלי בוודאות מנסה למשוך אותי לזה בשביל שאהיה רק איתה באותם רגעים (היא מתחרה על תשומת ליבי מול 3 ילדים אחרים...) בקיצור אני לא יודעת מה נכון. לפעמים אני עושה ככה ולפעמים אחרת ועוד לא פיצחתי את הנוסחא המנצחת איתה...

 

[schlomitsmile]

לעניות דעתי אם מדובר בתלמיד/ה חדש/ה (כתות א' ב'),
שעדיין לא סיגל/ה הרגלי עבודה,
כדאי מאד להמנע מלהפוך את הנושא הזה למלחמת כח,
ורצוי כן להקדיש את הזמן וללוות את הילד/ה
בתהליך לימוד ההרגלים ודרכי העבודה.

אם יש מצב שזו פשוט הדרך שלה להשיג תשומת-לב,
שוו להקשיב גם לזה, ולהשתדל (ומי כמוני יודעת שקל להגיד...)
להקדיש לה תשומת-לב אישית בדרכים אחרות.

 

[דינהלה1]

כיתה ג'

יש קפיצה משמעותית ברמת הלימודים והמטלות הנדרשות. בתי עדין לא רכשה את הכלים כדי להתמודד לבד עם כל המשימות אם כי היא קולטת מהר. אני לא בודקת על בסיס יום יומי ונותנת לה את האחריות לדאוג לשיעורי הבית. אבל עוקבת ויושבת איתה לפי הצורך.

 

[מעצימה]

בני בכתה ו בן 11

ילד של זמנים מדוייקים.

ארגן לעצמו את החיים לפי שעות מדוייקות(הזוי נכון) ללא התערבות מצידנו.
החליט לפני שנים שבשעה 15.00 עולה להכין שיעורים.. מסיים ואז נפגש עם חברים.
אם אין שיעורים. השעה לחברים לפיו היא 16.00 בדיוק.
כך שאין בעיות אירגון וסחבת. עושה סוף סוף שיעורים לבד...אחרי שהכנסתי לו היטב הרגלי למידה ואסטרטגיות מתאימות.
כשמבקש עזרה (בדרך כלל שיש הרבה קריאה הוא נלחץ..כי יש לו קושי מסויים במיקוד(הובחן כהפרעת קשב..וזו הבעיה היחידה נושא המיקוד בקריאה וסביבתה ולא בקושי גדול)
אז עוזרת לו.
בשנים קודמות לא היה מפוקס כלל והיה קשה יותר..אבל ההרגלים והשיטות עושות את שלהם.

 

[דינהלה1]

כמו תמיד כיף לקרוא את התגובות שלך

מאוד מעודד מה שכתבת כי גם לי חשוב להקנות הרגלים ולתת לילדים את הבסיס כדי שבעתיד ידעו להתנהל בעצמם.

 

[Navva]

אני בעד הגישה של להקנות הרגלים

דינה זה הרי מה שאת עושה.
כעיקרון אני מנסה לא להתערב אם לא צריך.
בני בכיתה ו', מסדר תיק בעצמו מכיתה א' (אחרי כחודשיים של סידור משותף), ואולי פעם ב... שוכח מחברת. אבל זמנים אצלו זה דבר מאוד אמורפי ונזיל.

לאחרונה הוא לגמרי פרק אול מבחינת שעורי בית, אז עכשיו אני מעורבת באופן שלא היתי מעורבת אף פעם. גם פה הדגש הוא על מיומניות" כמו איך לפתור בעיות רב שלביות באופן מסודר, איך לארגן כתיבה במחברת. כמו כן מאחר ויש לו לקות תקשורת, אני צריכה ללמד אותו איך מתקשרים לילד אחר מהכיתה ושואלים מה היה בכיתה כשנעדר ( פעמיים בשבועיים האחרונים הוא יצא מביה"ס כי לא הרגיש טוב, דבר נדיר עבורו), או כשלא רשם במחברת. נראה לאו דברים יתגלגלו.

 

[MAMALY]

לא פותחת להם תיק לא בעייה שלי

עם כל הכבוד (שלא בטוח שיש... לפחות לרוב הצוות ה"חינוכי " אצלינו....) אני את בית הספר סיימתי מזמן ולא מתאים לי ה"עונש" הזהשל שיעורי בית
אני עובדת כמו חמור רואה את הילדים שלי רק מ ארבע ארבע וחצי ואת השעות המעטות אני מקדישה לזמן איכות לא על מריבות שיעורי ביית

הם למדו מגיל צעיר מאוד לא תעשו שיעורים - תענשו יש לכם מורה מה שהיא אמרה תעשו
כמובן שאני פה לשאלות והבהרות או קצת ככה עזרה ממוקדת ספציפית אבל לא תראו אותי בחיים יושבת ו"עושה" שיעורי ביית זה לא בעיה שלי או האחריות שלי שילמדו אחריות זה בידיים שלהם.

מכתביים סטייל "בנכם לא הכין שיעורי בית
לידיעתכם
טיפולכם
חתימתכם
בירוכם..
זוכים להתעלמות או תגובה קרה מאוד - גברת המורה - לא עושה שיעורים? טפלי בו בדרכך או שתגרי אותו לעשות ושימי לו מוטיבציה בעצמות תחרות תמיד טובה או שתעשי לו סנקציות אם צריך אני לא בתמונה תודה ושלום
לחתימתך
טיפולך

את העבודה שלה אני בטח לא אעשה לו בחרתי לעשות כןם הייתי מורה בעצמי
תודה לאל אני מורה לקונדיטוריה שוקולד ופטיסרי לא חינוך...
שנאתי לעשות שיעורים כתלמידה
היום?? ממש לא

ושתדעו שהילדים שלי אפילו הבכור הסרבני ביותר מכין הבין שזו אחריות שלו
שאמא לא מתערבת ולא תבוא להציל אותו
ומי שעצלן או מזלזל בחיים שלו החיים שלו יזלזלו בו בחזרה
כשאני מקבלת מכתבים במחרבת "ההצלחות" אני מאושרת איתו ביחד והוא זוכה לתגמולים בהתאם

 

[עינת דולב הדס]