רושם ראשוני כן נחשב. והרגע המאפיין של הגיבור שלכם הוא ההזדמנות הראשונה שלו להרשים את הקוראים. עכשיו כשהבנו את התיאוריה הבסיסית של ארק דמות והבנו איך לסדר את הקונפליקט הפנימי של הגיבור שלכם, בעזרת השקר שהוא מאמין בו, הדבר שהוא רוצה והדבר שהוא צריך, והרוח, אנחנו מוכנים להתחיל באופן רשמי לכתוב את סיפורה של הדמות שלנו.
מבנה ארק הדמות מתחיל ברגע מאפיין. במהלך שאר החלקים נדבר על הרגעים המשמעותיים בארק הדמות יחד עם נקודות העלילה המבניות. הרגע המאפיין (והעולם הנורמלי, עליו נדבר בפעם הבאה) הם יחד עם הלכידה. הם מופיעים ברגע שהגיבור שלכם מופיע- כנראה בהתחלה.
בחיים האמיתיים, אנשים נזהרים מלהחליט בחופזה לגבי אחרים, בהתבסס על רושם ראשוני. אבל בואו נודה בזה: אנחנו עושים את זה. ואנחנו בכלל לא נרגיש רע לשפוט כשאנחנו צופים. בדיוק התחלנו את הסיפור. אנחנו לא יודעים כלום על היוצר. אין לנו מושג אם התקציר המדהים יתממש ויהיה ראוי לזמננו. ואז בא הגיבור, צועד לבמה. מה הוא עושה? מה האישיות שלו? הוא נראה כמו מישהו שאנחנו נאהב בסוף? האם הוא נראה מעניין? אם לא, אנחנו כבר כמעט נפסיק לקרוא.
בקיצור, רגע מאפיין כושל יכול מאוד לגרום לסיפור כושל.
הרגע המאפיין של הגיבור
הרגע המאפיין צריך להשיג כמה מטרות. הוא צריך:
להציג את הגיבור.
(כנראה) לגלות את השם של הגיבור שלכם.
לרמוז על המין, הגיל, הלאום וכנראה המקצוע של הגיבור שלכם.
לרמוז על מאפיינים פיזיים חשובים.
לרמוז על תפקידו בסיפור (כלומר, שהוא הגיבור).
להפגין את המאפיין הבולט של האישיות שלו.
ללכוד את הסימפטיה ו/או העניין של הצופים.
להראות את מטרת הסצנה של הגיבור.
לרמוז על מטרת הסיפור של הגיבור.
להפגין, או לפחות לרמוז על, השקר של הגיבור.
להשפיע על העלילה, עדיף ישירות, אבל לפחות בדרך שרומזת לאירועים אחר כך.
זאת רשימה די טובה לסצנה הראשונה בסיפור שלכם (בעיקר כשאתם מוסיפים את הדרישות המבניות). אין פלא שקשה להתחיל! הרגע המאפיין הוא יצירת אומנות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפתוח כשהדמות שלנו תעשה סתם משהו. אנחנו צריכים לבחור אירוע:
שכנעו את הצופים להשקיע בדמות שלכם:
אפילו אם נרדד אותו לשלוש הדרישות הללו, הרגע המאפיין הוא עדיין קשה. אנחנו צריכים לרמוז על ה"חוסר" של הדמות- הבעיות בחייו שנגרמות בגלל השקר- בהקדם האפשרי. אבל אנחנו לא רוצים להתמקד יותר מדי במאפיינים השליליים של הדמות מיד. חייבים לבסס הזדהות עם הגיבור לפני שמגלים חולשות משמעותיות שיכולות להקטין את הסימפתיה.
אם ארק הדמות שלכם קשור לאיך שהיא מתחילה להיות אמיצה, כנה ולא אנוכית, אז היא תצטרך להתחיל פחות אמיצה, כנה או נדיבה. אבל אם ננסה לפתוח את רוב הסיפורים עם שקרן פחדן ואנוכי, רוב הצופים בטח לא יתלהבו. ובכל זאת, איזה רגע מאפיין אחר שייך לדמות כזאת? אנחנו חייבים לרמוז לבעיות שלה, כדי שנוכל להוכיח כמה השתנתה בסוף הסיפור, נכון?
לגמרי. אבל התפקיד הראשון שלנו הוא ללכוד את הצופים. אם אתם מתכוונים שהדמות שלכם תהיה אהיבה באופן כללי, למרות הכשלים שלה, תתחילו עם זה. מה אתם אוהבים לגביה? איזו סצנה תוכלו לכתוב שתדגיש את זה? היא לא צריכה להיות נחמדה בסצנה הזאת, היא רק צריכה לעניין. "החולמים" של דפנה ממן ושי קפון נפתחת כשהמיועד שלנו, יונתן, ננטש במעון לנערים ונערות נזקקי הלנה בידי אימא שלו. "החממה" של גיורא חמיצר נפתחת כשהאחים רשף נפרדים מאימא שלהם שטסה לחלל, ולאחר הטרגדיה באלפי משחק כדורסל ואלה לי מקשיבה לשירים עם החברים שלה.
צרו סצנה זכורה
תחשבו בגדול. אם היתרון הכי גדול של הדמות שלכם הוא החמלה שלה, אל תסתפקו בזה שהיא תלטף כלב תועה. שיתקל במשטרה של ניו יורק רק כדי לחצות את הרחוב ולראות למה ילדה קטנה בוכה. אם הדמות ידועה בשחצנות שלה, אל תתנו לה סתם לצעוד בגאווה ברחוב. תנו לה להילחם מול חמישה בריונים- ולנצח (או כמעט).
בדרך כלל, תוכלו להכניס את השקר של הדמות שלכם אל הרגע המאפיין. אבל לפעמים לעשות את זה יהיה בלתי אפשרי. אנחנו יכולים לעשות מספר מוגבל של דברים כשנשמור על ההיגיון בעלילה. במקרים האלה, תצטרכו לדחות את הצגת השקר עד שמילאתם את רשימת הדרישות האחרות מההתחלה שלכם. אבל אתם תמיד תרצו להציג את השקר במהירות האפשרית. השקר ממסגר את ארק הדמות שלכם- וכך את כל הסיפור. הקוראים צריכים לראות הוכחה לחולשה של הדמות שלכם, כדי שיבינו על מה היא צריכה להתגבר.
מהו הרגע המאפיין?
הרגע המאפיין של הגיבור שלכם יכול להיות:
בלמידת תורה, כשהרב בא לדבר איתו על בעיית השידוך שלו, ואז לראות איך הוא מצהיר בתחילת הדייטים שלו מה יעשה כבעל- מה שמדגים את המאפיינים הבולטים, ההשפעות של השקר, והדבר שהוא הכי רוצה. (מטרת הסיפור) (גדליה משבאבניקים)
כשהוא בודד, רחוק משאר החניכים, כשהוא נראה לא מעוניין, ואז לראות אותו מתעמת עם אבא שלו בלימוזינה- מה שמדגים את הרוח והמאפיינים הבולטים (אלכס שמואלוב מגאליס)
ניסיון להירשם לתחרות סנוקר, ואז לרמות אנשים בשביל להשיג את דמי הרישום- מה שמדגים את המאפיינים הבולטים ואת הדבר שהוא הכי רוצה (עומרי אטיאס מאילת)
ניסיון להתקבל לעבודה בצורה חשודה, והקסמה של בחורה- מה שמדגים את השקר, הדבר שהוא הכי רוצה, ואת הדבר שאולי יציל אותו מהשקר הזה. (אדם סלע מיומני החופש הגדול)
צועד ברגל לפנימיה, גס רוח כלפי מישהו שמבקש הכוונה, וגונב לו את סמל המכונית תוך חיוך ממזרי- מה שמדגים את הרוח ואת המאפיינים הבולטים (דוידי כהן מאליפים)
יציאה למשימה כשכולם מסתכלים עליו- מה שמדגים את השקר והמאפיינים הבולטים (לוק מכדברא)
טענה שהיא עסוקה מכדי להיות במסיבה, התנשאות על מתנות ועל חברות והצגת האימא שלה כראש המועצה- מה שמדגים את השקר ואת המאפיינים הבולטים (דניאל מכוכב הצפון)
חלום על ארוחה עם אימא שלו ואז התעוררות לארוחה עם אבא שלו- מה שמדגים את הרוח שלו (עקיבא שטיסל משטיסל)
שימו לב שכמה מהרגעים המאפיינים הם כפולים. הרגע המאפיין של גדליה מתרחש בשתי סצנות, הראשונה היא המצב הנוכחי שלו ורק אז פלאשבק. ב"חולמים", שמתחילה עם פרולוג ילדות, הדמות צריכה להתבסס מחדש ב"נורמלי האמיתי" שלה כמבוגרת ברגע מאפיין שני.
ב"גאליס" ו"שטיסל", אנחנו רואים איך אפשר להשתמש לא רק ברגע מאפיין אחד, אלא בכמה כדי להוכיח מאפיינים שונים של הדמויות שלנו. אלכס מראה לנו שני צדדים באישיות שלו- קודם את הקלילות שהוא מפגין, ואז את היחסים המורכבים עם האבא שלו. בגלל הרוח ב"שטיסל", והחשיבות של קרובי המשפחה מתים בסדרה הזאת, ניתן לראות שתי ארוחות של עקיבא עם ההורים שלו, אחת בחלום ואחת במציאות. זה הדבר הכי חשוב בסיפור, ואנחנו בעצם מקבלים דוגמה לכמה שעקיבא "חולם" לפעמים ולא בהכרח דואג לענייני העולם הזה, לעומת ה"חלומות" שלו.
עוד דוגמאות לרגע מאפיין:
"פלמ"ח" של יהונתן בר אילן ועדן גוריון: שרה מוצגת בפרק אפס ובפרק הראשון (חריג מאוד בסדרות), ושם אנחנו מקבלים אותה בשני מצבים שונים שמציגים את המאפיינים החשובים שלה. בהתחלה היא מוצגת כנערה שאפתנית שמצליחה איכשהו לצלוח את משימות הכביסה המסובכות של רוחל'ה. זה מודגש עוד יותר כשאנחנו רואים אותה בפרק הראשון, מגלה שמנסים להחביא את אמיל בקיבוץ, ועוד במכבסה שלה, וכשהיא מסכימה לנסות לעזור לאמיל להתחמק מהבריטים ולסייע לפלמ"חניקים, וגם מתחבאת מהקולונל שמגיע לחפש. הצופים מבינים מיד את האישיות של שרה, את הציניות שלה, את השקר שלה (שרק נרמז לנו כאן כשאבא שלה מציץ במכבסה) ואת המטרה שלה להתרחק מהמאבקים בין אבא שלה לקיבוץ.
"בת השוטר" של ליעד שהם, דנה שץ ומיכל קופר קרן: אליהו מוצג כרחוק מהמשפחה שלו כשדנה מגיעה אל משפחת רבינוביץ', ואז נאמר שהוא כועס כי הנסיעה שלו לאביו בוטלה. לאחר מכן הרב יצחק מאלץ אותו לבוא איתו למרות שהוא לא רוצה. הוא מדגים את הריחוק שלו מהמשפחה שלו. הדמות שלו מתחזקת בידי שאר הדמויות שמסבירות על הנרגנות שלו ולמה הוא כל כך כועס ומרוחק משאר המשפחה, בניגוד לשאר שמסבירים פנים. בפתיחה הזאת, הצופים לומדים את כל מה שהם צריכים לדעת על אליהו: המעמד שלו במשפחה, השקר שלו (שהוא חייב להישאר בישיבה למרות שהוא לא רוצה) ושאולי הוא רוצה משהו אחר.
שאלות לשאול לגבי הרגע המאפיין שלכם:
איזה מאפיין אישיותי חשוב, כישרון או יכולת מגדיר הכי טוב את הגיבור שלכם?
איך אפשר להציג באופן דרמטי את המאפיין הזה כמה שאפשר?
איך אפשר להציג באופן דרמטי את המאפיין הזה בצורה שגם תציג את העלילה?
איך תוכלו להציג את האמונה של הגיבור שלכם בשקר שלו?
האם תוכלו לחשוף או לרמוז לרוח שלו?
איך תוכלו להשתמש בסצנה הזאת כדי לחשוף את מטרת הסיפור הכללית של הדמות שלכם- הדבר שהיא הכי רוצה?
האם הרדיפה של הגיבור שלכם אחרי מטרת הסיפור שלו ומטרת הסצנה נתקלת במכשול ברור (כלומר, קונפליקט)?
איך תוכלו לחלוק פרטים חשובים על הגיבור שלכם (שם, גיל, יכולות) במהירות וביעילות?
אל תסתפקו בשום דבר פחות ממדהים עבור הרגע המאפיין שלכם. זאת ההזדמנות שלכם ליצור סצנה כיפית ואפקטיבית שתציג לקוראים את הדמות שלכם בצורה שהם לעולם לא ישכחו- ולא יצליחו להסית את המבט ממנה.