שיעורי כתיבה של יוסי- מבנה הסיפור- הלכידה

YossihNew

Well-known member
אוקיי, דבר שיכול להיות מעניין.

במסגרת הניסיון שלי להתמקצע בכתיבה, להבין את הסדרות, ולהשתפר בכתיבת תסריטים שלעולם לא תקראו, התחלתי לתרגם מדריכי כתיבה מהאתר https://helpingwritersbecomeauthors.com/.

אז כל כמה זמן אני אעלה לפה תרגום של פרק שמסביר איך לכתוב דמויות, עלילות וכו'.

אגב, הדוגמאות היו של סדרות וספרים אמריקניים. כמיטב המסורת שלנו, אני אנסה להפוך אותן לדוגמאות ישראליות.
 

YossihNew

Well-known member
הלכידה

הצופים הם כמו דגים. דגים חכמים. דגים שיודעים שהיוצרים מנסים לתפוס אותם, למשוך אותם, וללכוד אותם לשארית ימיהם. אבל כמו כל דג שמכבד את עצמו, לא קל לתפוס צופים . הם לא עומדים לוותר על עצמם בשביל פיתיון הסיפור שלכם אלא אם הצגתם להם קרס בלתי ניתן להתנגדות שיבצע את הלכידה.

השיח שלנו על מבנה הסיפור מתחיל באופן טבעי בהתחלה- וההתחלה של כל סיפור טוב היא הלכידה. אלא אם אתם לוכדים את הצופים בסיפור שלכם מהפרק הראשון, הם לא ישחו עמוק מספיק כדי לחוות את שאר ההרפתקה שלכם, לא משנה עד כמה היא מצוינת.


מהי לכידה?

הלכידה באה בהמון צורות, אבל במכנה המשותף הנמוך ביותר שלה, הלכידה היא לא פחות או יותר מאשר שאלה. אם נוכל לגרום לצופים להיות מסוקרנים, תפסנו אותם. פשוט מאוד. ההתחלה של כל סיפור צריכה להציג דמות, מיקום וקונפליקט. אבל, לכשעצמם, אף אחד מהם הוא לא לכידה. יצרנו לכידה רק כשגרמנו לקוראים לשאול את השאלה הכללית "מה עומד לקרות?" כי גם שכנענו אותם לשאול שאלה יותר ספציפית, כמו "מה החבר'ה האלה גילו שהם לא היו צריכים לדעת" (נעלמים של ירון ארזי) או "האם הבן דוידים יצליחו להחזיר את החוב שלהם" (שכונה של גיורא חמיצר).


לאיפה שייכת הלכידה?

בגלל שהיכולת שלכם לשכנע את הצופה להמשיך לצפות תלויה בלכידה, היא חייבת להיות מוקדם ככל האפשר בסצנה הראשונה. למען האמת, אם תוכלו להכניס אותה להתחלה, זה עדיף. אבל הלכידה חייבת להיות אורגנית. לתת לקוראים טיזר עם שורה מפוצצת רק כדי לגלות שזה לא כמו שזה נראה לא רק מבטל את הכוח של הלכידה, אלא גם בוגד באמון של הקוראים. והקוראים לא אוהבים שבוגדים בהם. בכלל.


דוגמאות מסדרות

עכשיו כשיש לנו את הרעיון הבסיסי של מה היא לכידה ולאן היא שייכת, בואו נבחן כמה דוגמאות. בחרתי ארבע סדרות, שאשתמש בהם כדוגמה, כדי שתוכלו לראות את ארק הסיפור כמו שהוא מוצג במדיום הפופולרי. בואו נסתכל איך המקצוענים לכדו אותנו בהצלחה כך שלא נבין שבלענו את התולעת.

השמיניה של גיורא חמיצר (2005): גיורא מתחיל בכך שהוא לוכד אותנו בהצלחה עם אחת מהשורות הכי מפורסמות, "בוקר טוב, ילדים שלי" כשלפני כן הוא מציג את איה וניני שוכבים בטורבו טיים, במעבדה של אבא שלהם. הבהילות שלו גורמת לנו להרגיש שקורה משהו מההתחלה ואנחנו מבינים שקורה משהו ממש גדול אם עמוס נאלץ לבגר את ילדיו כדי להתחבא מפני אנשים רעים. גיורא ממשיך עם זה בפרק הראשון כשהוא מציג לנו את העוזר של רוברטו מנסה להשיג את הטורבו טיים, ובסוף מציג את זה מזווית אחרת, כשהפרק מסתיים בכניסה של משפחת דביר לחדר העגול. אנחנו לא רק מתעניינים בדמויות, אלא גם מבינים שאיה וניני עומדים להיות בקונפליקט גדול במהלך הסדרה בין גילם האמיתי לגילם החדש.

נעלמים של ירון ארזי (2016): ירון פותח באופן מוצלח כשהוא נותן לנו קצת להציץ לשיא הסיפור. הסדרה נפתחת בשיא הבעיות ואנחנו מיד תוהים למה דריה, דניאלה ושאולי נמצאים במצב מסוכן ומה הם גילו שהם לא היו צריכים לגלות. בסוף הפרק, אנחנו מבינים בעזרת אמה שהשלישייה לא מתה אלא עדיין חיה. זה גם מפתיע אותנו, וגם מצביע על הסיפור שעומד להתרחש ומרתק אותנו במספר רב של שאלות.

סוסי פרא של אמיל בן שמעון וליאת סביון (2016): ההתחלה של הסדרה הקצרה מדי הזאת מלאה בשאלות: לאן נתי וניסו הגיעו? למה הם שם? וכמובן, הקונפליקט בין נתי שרוצה להישאר בעבודות השירות ובין ניסו שרוצה לחזור לשכונה ולהרביץ עוד מכה ולעוף. בסוף הפרק, אנחנו פוגשים לראשונה באדם מסתורי שמשתמש במכשיר מוזר בחווה, ואז מתקשר ומדווח שמצא את "נקודת הכניסה". נקודת הכניסה למה? מי זה הבן אדם הזה? מה זה המכשיר הזה ולמי הוא מתקשר? שאלות רבות מתעוררות בנו.

כדברא של מיכל קופר קרן (2017): גם כאן, דרישות המבנה מתמלאות בצורה נהדרת. הסדרה נפתחת כשאנחנו רואים מישהו הולך במטעים והמגע שלו בעץ משאיר סימן, מה שגורם לנו לתהות מי זה ולמה הוא משאיר סימנים כאלה. לאחר מכן אנחנו מגלים את קירקי, ומיד מגלים שהיא מקבלת חזיונות משונים לגבי סכנות של חבריה. חוץ מזה שאנחנו מסתקרנים בנוגע לכוחות שלה, הלכידה מגיעה לקראת החצי בפרק הכפול, כשמסתבר שקירקי היא האחות האבודה של לילה ושצריך אותה כדי להשלים את טקס העברת הטבעת. מיכל לא מאטה ומסבירה לנו את המצב. הלנה שולחת לקירקי מסר, וכמעט בלי אזהרה, קירקי מקבלת אותו ופולטת "כדברא" כשהיא רואה את האגם הנסתר. נלכדנו באופן מפתיע ביותר.


מה למדנו?

אז מה נלמד מהלכידות האלה?
  1. לכידות צריכות להיות תלויות בעלילה.​
  2. הלכידות לא תמיד כוללות פעולה, אבל הן תמיד מכינות אליה.​
  3. הלכידות לא מבזבזות זמן.​
  4. הלכידות כמעט תמיד מבצעות כמה דברים כשהן מציגות דמות, קונפליקט ועלילה- ואפילו מקום ונושא.​

הלכידה שלנו היא הסיכוי הראשון שלנו להרשים את הצופים, ואם תאהבו את זה או לא, רושם ראשוני הוא משהו חשוב ביותר. תכננו את הלכידה באופן זהיר והדהימו את הצופים כך שלעולם לא ישכחו את הרגע בו הסיפור שלכם לכד אותם.​
 

Roei152

Well-known member
מנהל
זה מעניין , אבל יוסי זה לא שרשור מפעם?
זכור לי שכבר ניסת ללמד אותנו כתיבה
אנחנו מבינים שקורה משהו ממש גדול אם עמוס נאלץ לבגר את ילדיו
אגב אתה בתור כותב מוכשר , אמור לדעת שבשלב הזה של הסדרה , הסצינה הראששונה - אנחנו *עדיין* לא יודעים שאיה וניני הם בעצם בני 10... אנחנו אמורים לראות נערים ישנים בתוך תאים מסרט מד"ב , ומישהו מעיר אותם, לפי האמירה "ילדים שלי " זה אבא שלהם , אבל עוד לא הוכחנו זאת סופית ..
 

YossihNew

Well-known member
ניסיתי ללמד אתכם על מבנה העלילה ועלילות בנושא התחנה- אבל זה היה לא מסודר כל כך.

אני מתכוון בפרק הראשון, כשאנחנו מגלים שאיה וניני הם בעצם מאיה ויונתן ובסוף הפרק אנחנו מבינים מה גרם לו לבגר אותם.
 
למעלה